הטריק הבדוק: לשחזר את תחילת האהבה
בנושא הזה יש בין ליאורה עיני לבין דבורה שפירא-נמיר תמימות דעים - החזרה למקומות הרומנטיים של החיים שלנו יכולה רק לעשות טוב לזוגיות. על ספר עצות חדש, "הכיף השלישי"
מה דעתכם על הרעיון הבא: לחזור למקומות רומנטיים מהחיים שלנו, לבקר במקום שבו הכרנו זה את זו, לצפות שוב בסרט שראינו ביחד בתחילת הקשר, ללכת למסעדה שבה סעדנו ביחד (אם היא עדיין קיימת...) להסתכל יחד בתמונות מפעם, להכין ארוחה ביחד, לצחוק, להיזכר – זה אחד הטיפים הטובים לשחזור הרומנטיקה הזוגית, הניתנים בספר האלבומי החדש "הכיף השלישי", מאת ליאורה עיני ודבורה שפירא-נמיר (הוצאת ידיעות ספרים).
שתי החברות, עיתונאיות ותיקות, מביאות בספר עשרות רבות של עצות מעשיות לעינוג הגוף והנפש, למבוגרים בלבד. כלומר - למי שנמצא בגיל הפרישה ויכול להרשות לעצמו להתחיל ליהנות מהחיים באמת.
בטיפ מס' 14, שיובא כאן במלואו, מודות המחברות, הקוראות זו לזו בספר "פסימית" ו"אופטימית", שהן עצמן מתקשות ליישם את העצה הטובה הזאת עד הסוף, מפני שהמקומות בהן הכירו את בני הזוג שלהן היו – ואינם עוד. תוך כדי כך הן חושפות מקצת מסיפורי ההיכרות הנחמדים שלהן:
לפסימית יש בעיה טכנית עם תחילת הסיפור: האוניה שבה הכירה את ע' איננה עוד. זו היתה "מלכת שבא", שהיתה אמורה לחצות את תעלת סואץ במבצע סיני. תחת זאת הובילה האוניה שבויים מצריים לארץ וגם חומרי קידוח מאבו רודז אל אילת. ע', סגן מפקד האניה, עמד על הסיפון, מרפקיו שעונים על מעקה העץ, והיא - טרמפיסטית מאילת לשארם א-שייח - חשבה שהוא המציא את היופי. חודשיים חלפו והיא לא ראתה אותו, ואז הגיע הטלפון המיוחל: אני רוצה שנאכל ביחד. הם סעדו על אניית המשא "תפוז" בנמל יפו. גם ה"תפוז" איננה עוד. החלה תקופת חיזור רצופה בטיולים בארץ, ואת אחד מן הטיולים האלה היא יכולה ורוצה לשחזר: ליל ירח בשכונת רחביה בירושלים, יד ביד, הפסיעות מהדהדות על אבני המרצפת בכניסה לשכונת שערי חסד. הפסימית שאלה אז: "יש אהבת תמיד?" וע' ענה בביטחון: "תמיד יש אהבה, היא רק לובשת ופושטת צורה".
היא חשבה שהוא אלן דילון, לו היה ברור שהיא רומי שניידר
האופטימית הכירה את ג' במועדון שהיה בעבר קפה פילץ על שפת הים של תל אביב. מכת חשמל בראש - זה מה שג' עשה לה בשטף דיבורו. מחר אני נוסע צפונה בענייני עבודה, אמר לה כשנפרדו. והיא שמעה את עצמה אומרת "אני יכולה לבוא איתך?" ונבהלה ממה שאמרה. באותה תקופה זה נחשב אוונגארד. למחרת בערב, ב"הבריכה", בבית קולנוע תחת כיפת השמיים בעכו, הוא הניח יד על כתפה. היא חשבה שהוא אלן דילון, לו היה ברור שהיא רומי שניידר, והשאר היסטוריה.
גם אצל האופטימית השחזור הטכני נתקל בקשיים: פילץ בגלגוליו האחרונים הפך לבורגריה, ואילו בית הקולנוע בעכו איננו כבר. אבל נותר הסרט בדי.וי.די להחזיר את שניהם אל המפץ הגדול של פעם.
מה צריך: כושר הפקה
מי: עם בן/בת זוג שמשתפים פעולה
מתי: בכל יום, בכל שעה
היכן: במקומות המתוקים של אז
כמה זה עולה לנו: חינם
ערך מוסף: שימור מונע בלאי ומטייב עתיד
זה ספרן המשותף השני של ליאורה עיני ודבורה שפירא-נמיר. בספר הקודם, "ליאורה ודבורה גונבות יום", הציעו השתיים לגנוב יום של חופש בתוך מסגרת שבוע העבודה ולצאת לטיולים של כיף ברחבי הארץ. עכשיו הן מציעות "לגנוב" את כל השבוע, בנגיסות גדולות.
במבוא לספר החדש הן מביאות עוד שני טיפים חשובים, אחד מהאופטימית: "הסתכלו בכל בוקר במראה, התאהבו בעצמכם והגידו בקול רם: 'שיהיה לי יום נפלא - כי זה מגיע לי!" ואחד מהפסימית: "הגידו לעצמכם בכל בוקר: 'אוקיי, משכנו עד עכשיו, שלא יהיה יותר גרוע".
אמן!
