מאיר שטרית: מכה לעבריין, דרור לקבלן

משרד הפנים הוא אחד המשרדים החזקים בממשלת ישראל. זהו הגוף האחראי על התהליך המתמשך של הקמת המדינה, וקובע מי יחיה בישראל ומי יגורש ממנה, מי ייהנה מזכויות אזרח ומי ישהה כאן באופן זמני, היכן ייבנו יישובים ומה מותר ואסור לבוני הארץ. זהו גם המשרד האמון על הרשויות המקומיות - אחד ממוקדי הכוח הגדולים של הפוליטיקה הישראלית.

איך הוא שר - סיכום ממשלת אולמרט

מאיר שטרית נכנס למשרד אחרי שנתיים בהן שימש מספר 2 במשרד האוצר, ועמד בצלו הגדול של בנימין נתניהו. תחום הפנים היווה עבורו הזדמנות לעמוד בראש מערכת מרכזית במדינה ולהוכיח את כישוריו.

כמי שצמח מתוך הפוליטיקה המקומית ושימש בעבר ראש העיר יבנה, נהנה שטרית מקשרים טובים עם ראשי הרשויות המקומיות. בשיתוף פעולה עם ההסתדרות ובהמשך לקודמיו, רוני בר-און ואופיר פינס, פעל לתיקון חרפת הלנת השכר ההמונית ברשויות המקומיות, שהחלה בתקופת כהונתו של אברהם פורז וסבלו ממנה אלפי עובדים. בנוסף להקפדה על תשלום השכר, דחף שטרית את פקידיו להתערב בנעשה ברשויות כושלות ולעשות סדר, מינה ועדות ממונות ב-20 רשויות מקומיות שסבלו מאי-סדרים וקידם את הטיפול במשבר המים, כשהביא להקמת תאגידי מים ברשויות.

שטרית ואולמרט (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

אבל הביטחון העצמי של שטרית מול ראשי הרשויות הוביל אותו גם ל"פאדיחה" הגדולה של כהונתו: בתחילת השנה שעברה הוא פרסם תוכנית למיזוג בין עשרות זוגות ושלישיות של רשויות מקומיות, כולל ערים שלמות. הוא השלה את עצמו שיצליח בתוכנית גרנדיוזית בתחום שכל קודמיו כשלו בו, ביוזמות צנועות בהרבה. אבל ראשי הרשויות "עשו לו את המוות" והפעילו את מלוא כובד משקלם, ותוך פחות מחודש הודיע שטרית ש"היה נאיבי" וטעה, ונסוג מהתוכנית אחר כבוד.

האג'נדה ירוקה, הביצוע פחות

מאיר שטרית, שמציג את עצמו כשר וכאדם בעל אג'נדה "ירוקה", היה אמון על יישומה של תמ"א (תוכנית מתאר ארצית לתכנון ובנייה) 35, שנכנסה לתוקף בתחילת 2005, וכללה איסור גורף על הקמת יישובים חדשים והגבלות קשות על הרחבות בנייה במרכז הארץ, במטרה למנוע פגיעה בנוף ולהתמקד בהרחבת יישובים קיימים בפריפריה. אולם בפועל, בוצעו בתקופתו הרחבות רבות של יישובים במרכז ואף הוקמו יישובים חדשים בחבל לכיש, בחולות חלוצה ובוואדי ערה, למרות התנגדות עזה של הארגונים הירוקים.

היישוב החדש בוואדי ערה מתוכנן לקום במקום שבו הייתה בעבר היאחזות הנח"ל "מצפה עירון", חרף מחאתם הנחרצת של ארגוני הסביבה, שטענו כי היישוב יפגע ברצף השטחים הפתוחים, וכי ישנן חלופות אחרות באזור לאכלוס תושבים - כמו היישובים קציר וחריש. מדיניות דומה, שבוצעה גם כן בניגוד לעקרונות תמ"א 35, הונהגה על-ידי מוסדות התכנון גם באזור חבל לכיש. שם אושרה הקמתם של שני יישובים חדשים - מרשם וחזן. גם במקרה זה הביעו ארגוני הסביבה והמשרד להגנת הסביבה התנגדות חריפה והתריעו כי מדובר בפגיעה במסדרון אקולוגי חשוב.

היום צומחות פה כלניות, מחר יקום פה היישוב חזן (צילום: דוד שהמי)

לאחרונה, בעקבות עתירה שהוגשה בנושא מצפה עירון לבג"ץ, התייחס המשנה לנשיאת בית-המשפט העליון, אליעזר ריבלין, להפרות החוזרות של עקרונות תמ"א 35. בפסק הדין, שבו נדחתה לבסוף עתירת הארגונים, מתח השופט ריבלין ביקורת חריפה על מוסדות הממשלה, שהתנהלותם בנושא הייתה "בלתי תקינה, לא עקבית ולא מתואמת".

במהלך הפריימריז ברשויות הסעיר שטרית את המדינה כשהודיע כי הוא רוצה להקים עיר ערבית חדשה בגליל. את ההחלטה, החורגת הן מהתמ"א והן מהמדיניות המסורתית של הציונות, נימק בצורך למצוא פתרון למצוקת הדיור במגזר הערבי. ההחלטה זכתה לקיתונות של בוז בתקשורת ובמערכת הפוליטית, וגם לביקורת פנימית בדרג הפקידותי של משרד הפנים, אבל המשרד ממשיך בהיערכות להקמת העיר, וכבר פתח במכרז לאיתור משרד אדריכלים מתאים.

קשוח עם עבריינים, נוח לפקידים

בניגוד ליד הרכה שגילה שטרית כלפי יזמי הנדל"ן, הוא הוביל יד קשה כלפי עבריינים למיניהם, מעברייני הבנייה ועד העובדים הזרים הבלתי-חוקיים ומעסיקיהם. מעבר להצהרות הלוחמניות שהרבה להשמיע נגד הבנייה הלא-חוקית, הוא הקים את רשות האכיפה לחוק התכנון והבנייה, והביא לכך שהמשרד פרסם לראשונה רשימה של גני אירועים לא חוקיים. 

לא ליקקו דבש: פליטים מדרפור בישראל (צילום: זאב טרכטמן)

ככלל, כמו שרים נוספים בקדימה, שטרית נחשב שר נוח לדרג הפקידותי. הוא גיבה אותם והעניק להם כוח פוליטי, סמך עליהם ונתן להם לנווט במרבית הנושאים. לקודמיו מש"ס, שינוי ומפלגת העבודה, הייתה גם אידיאולוגיה, לטוב ולרע; אצלו, הציות לאג'נדה של הפקידים, ה"מקצוענות" הייתה האידיאולוגיה עצמה.

טכנולוגיה על חשבון זכויות אזרח?

שטרית נחשב לשר פנים טכנולוגי במיוחד, שקידם נמרצות, באגרסיביות אפילו, את

 נושא תעודות הזהות הביומטריות ושני נושאים הנגזרים ממנה: בחירות אלקטרוניות וחוק חתימה אלקטרונית. תעודות זהות ביומטריות אמורות להקנות לרשויות אפשרות לזהות אזרחים באופן ודאי ולמנוע זיופי זהויות. הן מכילות פרטים מזהים ייחודיים, המבוססים על מאפיינים גופניים כמו טביעת אצבעות ומבנה תווי פנים - קשים לזיוף, אך גם קשים להחלפה.

אך בעוד שתעודת זהות ביומטרית היא דבר ברוך ומקובל בעולם, שאמור להצעיד את שירותי הזיהוי והשירות לאזרחים למאה ה-21, החליט שטרית, בצעד שנוי במחלוקת, לכרוך עמה הקמתו של מאגר ביומטרי, שם יישמרו טביעות אצבע ומבנה תווי הפנים הייחודי של כל אזרחי ישראל, והוא יהיה זמין לטובת רשויות הביטחון והמשטרה.