בנק ישראל פרסם "כתב הגנה" לרכישת האג"ח

בנק ישראל החל לרכוש אג"ח ממשלתי בשוק המשני (אג"ח ממשלתי שהונפק בעבר וכעת נסחר בבורסה לניירות ערך) ביום שלישי בשבוע שעבר. מטרת המהלך היא להוריד את הריבית ארוכת הטווח, בד בבד עם הקיצוץ שבוצע בריבית קצרת הטווח. זאת על מנת להוזיל את האשראי ארוך הטווח. בנוסף, פער גבוה מדי בין הריבית קצרת הטווח לארוכת הטווח, כפי שמשתקף כעת בישראל ביחס למדינות המפותחות האחרות - מצביע על הערכה לעלייה בסיכון בטווח הבינוני והארוך למשק הישראלי.

הבנק אף ספג ביקורת על כך שהוא פועל באופן "כשר אך מסריח", בטענה שפעולותיו הן כהדפסת כסף למעשה - דבר אשר נאסר על בנק ישראל לעשותו.

רכישת האג"ח הממשלתי הינה כלי נוסף בניסיון נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, להוזיל את עלות האשראי במשק; בה בעת שכלי הריבית, "הסטנדרטי", אוזל ויעילות הורדות ריבית נוספות ברמות השפל שבה נמצאת הריבית היומית אינה ברורה.

אי לכך פרסם בנק ישראל היום תשובות למספר שאלות שחוזרות על עצמן, בהן הוא משיב לטענות בדבר פעולתו זו ומסביר את ההגיון והצורך שבנקיטתה. כמו כן, לעת עתה, אומרים בבנק לא הוחלט על פעולה דומה בשוק האג"ח הקונצרני (אג"ח חברות); להלן ההסברים:

בנק ישראל: לא מדפיסים כסף

• למה בנק ישראל לא פעל עד כה בצורה זו?
  

בדרך כלל, בנקים מרכזיים בכל העולם, ובתוכם בנק ישראל, פועלים בחלק הקצר של שוק ההון, המכונה שוק הכספים. פעולות אלו קובעות ריבית בעסקאות ליום או לימים ספורים, בעיקר מול בנקים או קבוצה מוגדרת של סוחרים ראשיים. בזמני שיגרה, פעולות אלה של הבנק המרכזי משפיעות על כל מערך הריביות במשק - גם  על ריביות לטווח קצר וגם על ריביות לטווח ארוך.

אולם, מאז פרוץ המשבר הפיננסי בקיץ 2007 , פחתה ההשפעה על הריביות לטווחים ארוכים. פעולה זו מכוונת להגדיל את השפעת המדיניות המוניטארית גם על הריביות הארוכות.

• מה הניע את בנק ישראל להתחיל עתה בפעולות באג"ח ממשלתי?
  

לנוכח המשך זרימת נתונים ואינדיקטורים לגבי האטת הצמיחה ומצוקת אשראי, החליט בנק ישראל לפעול על מנת להפחית בצורה ישירה את הריבית לטווח בינוני וארוך על אג"ח ממשלתי.

אג"ח זה משמש כסמן לתמחור חלק משמעותי מהאשראי הצמוד מהבנקים לסקטור הלא-פיננסי, עסקים ומשקי בית. כך שההערכה היא שהורדת הריבית על האג"ח הממשלתי - תוזיל את האשראי הניתן לכלל המשק.

•  האם לא מדובר בהדפסת כסף?
  

בנק ישראל קובע מידי חודש ריבית המהווה את מחיר הכסף. כדי לתמוך בקיומה של ריבית זו, פועל בנק ישראל בכלים העומדים לרשותו על מנת לווסת את כמות הכסף הנגזרת מרמת הריבית אותה קבע. במסגרת זאת, מזרים בנק ישראל כסף או סופג אותו בהתאם לצורך.

ברכישות האג"ח (או דולרים) על ידי בנק ישראל מוזרם כסף לשוק. שקל שיוצא מחשבון בנק ישראל, למשל לצורך קניית אג"ח, מגדיל את כמות הכסף בשקל. שקל שנכנס לחשבון בנק ישראל למשל כאשר בנק ישראל מוכר מק"מ (מלווה קצר מועד), מקטין את כמות הכסף בשקל.

 על מנת שכמות הכסף לא תעלה על הכמות המתאימה (זו הכוונה בהדפסת כסף; ג.ק.) לריבית שקבע בנק ישראל, סופג בנק ישראל את הכספים שזרמו לשוק ולכן פעילותו בשוק האג"ח (או המט"ח) אינה גורמת להדפסת כסף. בין הכלים בהם משתמש בנק ישראל על מנת לווסת את כמות הכסף ניתן למנות את המק"מ, פקדונות והלוואות הבנקים המסחריים.

• האם אין בפעילות זו מימון של הוצאות הממשלה, האם לא עובר הבנק על "חוק אי-הדפסה"?
  

התשובה לשאלה זו היא לא. חוק בנק ישראל, המכונה "חוק אי-הדפסה", התקבל כחלק מתוכנית הייצוב של המשק בשנת 1985 אחרי שנים רבות של אינפלציה שנתית בסביבות 100% ויותר. כוונת החוק היתה למנוע מצב שבו הממשלה בהחלטתה וביוזמתה מחייבת את בנק ישראל לממן את הוצאותיה השוטפות.

חוק זה נשמר בקפדנות על ידי הממשלה ובנק ישראל. הפעילות החדשה של בנק ישראל היא רכישת אג"ח ממשלתיות קיימות ביוזמת בנק ישראל ולפי שיקול דעתו הבלעדי כחלק ממכלול של צעדים מוניטאריים שנועדו לצמצם את עלות האשראי במשק ולכן פעילות זו אינה מנוגדת את "חוק אי ההדפסה".

• האם בנק ישראל מתכוון להמשיך להפעיל מכשיר זה לאורך זמן?
  

צעד זה ואחרים בהם נקט בנק ישראל הם יוצאי דופן בתקופה יוצאת דופן. כאשר המשבר יחלוף, יחזור בנק ישראל לפעול באופן שפעל בשגרה לפני המשבר.

עם זאת, חשוב להדגיש כי המשבר העולמי התחיל בכשל פיננסי מהחמורים בהיסטוריה. תופעה שכנראה תביא לשינויים באופן ההתנהלות הפיננסית בעתיד. כרגע לא צפויות השלכות משמעותיות באופן תפעול המדיניות המוניטרית אך ייתכן ויהיו שינויים כאלה.

בנק ישראל משתתף בשיח הקיים בעולם על לקחי המשבר ומתאים את הכלים המוניטריים שהוא מפעיל בהתאם ללקחים שיילמדו ושיהיו רלבנטיים לנסיבות של המשק הישראלי והשווקים הפיננסיים המקומיים.

• כמה תרכשו ליום ובאיזה ימים?
  

הבנק יעקוב באופן שוטף אחר ההתפתחויות בשוק ובהתאם לכך נקבע את הכמויות. את הרכישות יבצע הבנק לפי הצורך בימים בהם מתקיים מסחר באג"ח ממשלתיות. מדי סוף חודש יפרסם בנק ישראל באתר האינטרנט שלו את היקף הפעילות בחודש הקודם.

• איזה סוגי אג"ח? (צמודות מדד , לא צמודות) לאיזה טווחים?
  

הרכישות יהיו של אג"ח מסוגים שונים ולטווחים שונים לפדיון כדי לשפר את האפקטיביות של המדיניות המוניטרית.

• האם אין חשש שפעולה זאת תגרום להאצת האינפלציה?
  

בין הפעולה שהבנק נוקט בה לבין עליית האינפלציה ישנו שלב של האצת הפעילות הכלכלית שהוא לכשעצמו הישג חיובי. כמו כן, בהסתכלות של שנה קדימה האינפלציה בישראל צפויה להיות מתחת ליעד יציבות המחירים. כלומר מתחת ל- 1%. בנק ישראל מחויב ליעד האינפלציה ונוקט בפעילות להשגת היעד. פעולה זאת תומכת בהשגת יעד האינפלציה, בצמיחה וביציבות הפיננסית.

• האם בכוונתכם לבצע פעולות דומות גם בשוק הקונצרני?
  

בשלב זה אנו פועלים בשוק האג"ח הממשלתי.