חיים. נקודה
למה הוחלף השם מ"החיים על פי קודאק" לאגפא ומה גרם לביקורות קשות מצד חברי האקדמיה האמריקנית? אסי דיין בראיון למאגר העדויות
ב-1992 יצא לאקרנים בישראל "החיים על פי אגפא", סרטו של אסי דיין שפתח את הטרילוגיה שכללה גם את "שמיכה חשמלית ושמה משה" ו"מר באום". הסרט, שמתעד לילה סוריאליסטי בתל-אביב עד שהוא מגיע לקיצו בפיצוץ אלים, גרף תשעה פרסי אופיר וזכה לשבחים גם בפסטיבלים שונים ברחבי העולם.
בקטע זה מתוך הראיון של אסי דיין לפרויקט "מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי" שנערך לפני כחודש, מספר דיין על לידתו של הרעיון שהוביל לכתיבת הסרט ועל הדרך בה הוא התקבל בקרב קהלים שונים, בין היתר אצל חברי האקדמיה האמריקנית לאמנויות ומדעי הקולנוע, כפי ששמע מפיו של הפיק איציק קול ז"ל, ששהה באותם ימים בארצות הברית.
אסי דיין נולד ב-1945, ובשנות ה-20 לחייו הפך לאחד השחקנים הבולטים בקולנוע הישראלי, בין היתר בזכות תפקידו ב"הוא הלך בשדות" של יוסף מילוא, על פי ספרו של משה שמיר. בשנות ה-70 החל דיין לכתוב ולביים: סרטו הראשון היה המותחן "הזמנה לרצח" (1973), ובהמשך ביים גם את "חגיגה לעיניים" (1975), "יופי של צרות" (1976), "גבעת חלפון אינה עונה" (1976) ו"שלאגר" (1979).
דיין המשיך לביים סרטים במהלך שנות ה-80, ביניהם "בחינת בגרות" (1983), אולם הפריצה האמנותית הגדולה שלו הגיעה רק ב-1992, עם "החיים על פי אגפא", ו"שמיכה חשמלית ושמה משה" ו"מר באום" שהגיעו בעקבותיו. בשנים האחרונות המשיך דיין לכתוב ולביים, לצד תפקידי משחק רבים בקולנוע ובטלוויזיה.
- הקטע לקוח מתוך הראיון עם אסי דיין לפרויקט "מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי" של מרט פרחומובסקי ואביטל בקרמן, בתמיכת מפעל הפיס, קרן הקולנוע הישראלי, סינמטק ירושלים וסינמטק תל-אביב.