השליכוהו אל הים
על מפקד חיל הים ללכת הביתה, למרות שתגובתו של הרמטכ"ל מכשירה התנהגות של לקוחות בתעשיית המין
הנה מה שעשה האלוף אליעזר מרום, שעל פי הדיווחים היה מוכר היטב לבעלי מועדון חשפנות אחד בתל אביב: הוא לא הגיע לשם ככפוי שד או כאורח תמים שלא ידע לאן הוא נקלע. ביוזמתו ומרצונו הצטרף למעגל הלקוחות של תעשיית המין בישראל. הוא נצפה שם יותר מפעם אחת. הוא תכנן לעצמו בילוי שבו שילם עבור צפייה בנשים בעירום.
על פי הדיווחים, היו כמה נשים שהתחככו בגופו, כמקובל במקומות האלה, שבהם בעלי הכרטיס סבורים שזכותם למשש גוף של אשה המועסקת לרוב בתנאי עבדות ושהיא גם נהנית מן החיכוך והמישוש. ליתר בטחון, למירוק המצפון, גם נהוג לתחוב שטר קטן לתוך התחתונים, במקרה שבעלי המקום ואדוניה מרשים לה ללבוש כאלה. אינני יודעת אם האלוף מרום עשה גם את זה ואינני רוצה לדעת. די במה שהתפרסם כדי לשלוח אותו הביתה.
כי הרי למחרת הבילוי, עם אדי אלכוהול או בלי, הוא ישב בלשכתו הייצוגית ופיקד על גברים צעירים ועל נשים צעירות שאומנו לראות בו לא רק סמכות פיקודית. הרי צה"ל שכנע אותם, באינדוקטרינציה יעילה וארוכת שנים, שדמותו של מפקד היא הרבה יותר מזה. שמפקד הוא גם ייצוגו הגשמי הראוי של סולם ערכים אזרחי, ציבורי ומוסרי, ורק בהיותו כזה הוא רשאי לשלח את הכפופים לו למשימות שמהן לא כולם ישובו. מילת המפתח כאן היא "ייצוג". הוא לא מסתיים ברגע שיוצאים משער המחנה. ייצוג – בין אם אתה כדורגלן בנבחרת ישראל או שאת דיפלומטית בניכר או שאתם טייסי חיל אויר במסע לפולין – הוא דרך חיים.
ייתכן שסולם ערכים שכזה מכתיב מעצם טבעו נוקשות ופוריטניות באשר לחיי הפנאי של קצינים בכירים, אבל אלה הן תביעותיה של משרה ערכית וייצוגית רמה ובעלת פרופיל ציבורי גבוה, ומי שנושא בה אמור לדעת זאת.
אבל אף שוודאי ידע, התנהלותו והתנהגותו של האלוף מרום התקיימו במרחב הציבורי הפתוח לכל מי שמוכן להמשיך ולממן את תעשיית המין הזאת. לא בחדרי חדרים. אפשר לטעון במידה גבוהה של סבירות, שזיהוי הלקוח רם-הדרג עלול היה להוסיף להתנהגות הזאת פוטנציאל הרסני, שכן נושא משרה שכזה עלול בקלות יתרה להפוך למטרה לסחיטה: קלות הדעת שמרום הפגין בבילוי שלו היא ודאי סיבה נוספת למנוע ממנו לפקד, שכן אותה מערכת נורמטיבית שמכתיבה למפקדים הרגלים גם דורשת מהם שיקול דעת רציני יותר משלו.
אבל מה אירע לו למחרת החשיפה, למחרת ה"הערה" של הרמטכ"ל? האם הוא יכול לשבת בלשכתו בשקט והביט בעיני האנשים הצעירים והנשים הצעירות הכפופים למרותו ולומר שהכל בסדר? על פי תגובתו של הרמטכ"ל, אכן זה המצב: גם התגובה הזאת, למרבה הצער, מכשירה בדיעבד התנהגות של לקוחות תעשיית המין.
טייסים בחיל האויר שנחשדו בהזמנת נערות ליווי לחדרי המלון שלהם בהיותם בסיור בפולין, הועמדו לדין רק על סמך החשד בקניית שירותי מין, ומשום שזו התנהגות שאינה ראויה, גם אם צורת הבילוי הזאת נחשבת לחוקית בפולין או בכל מקום אחר. מפקד חיל הים לא נחשד. הוא נתפס, בקלקלה גדולה מדי לאדם בדרגתו.
הרמטכ"ל עדיין יכול לחשוב על מעשיו שוב, ולהבין ש"הערה" לא רק מבזה את משרתו של מרום, אלא גם מכשירה התנהגויות כאלה בעתיד, ומהווה גילוי דעת מביך על יחסו של הפיקוד הבכיר למפקדיו – ולנשים בכלל. רק הדחתו של אליעזר מרום מתפקידו יכולה לתקן את הרושם הזה.
