בנפול היי-טקיסט אל תעלוזו

בזמן האחרון מתרבים הפרסומים על פיטורים במשק. הגיוני לנוכח המצב הכלכלי הרעוע אליו נקלע העולם. כולם נפגעים ממנו - הסוחרים הקטנים, עובדי המפעלים וגם חברות ההיי-טק. מאחורי כל כתבה המסקרת פיטורי עובדים או קריסת חברות עומדים העובדים. אותם אנשים שילכו הביתה ללא מקום לחזור אליו למחרת, ללא השכר החודשי שעליו מתבססים כל חייהם.

אך יש הבדל משמעותי ומרגיז כאשר מתפרסמות כתבות על פיטורים בחברות היי-טק: תגובות הגולשים.

תמיד יקומו מספר מגיבים ויכתבו תגובות של שמחה לאיד, תגובות שהרוע וצרות העין נכרות בהן ויותר מזה - חוסר הבנה (שלא לומר טפשות) בסיסית. אחרי עשרות תגובות כאלה הרגשתי צורך לכתוב ולנסות להסביר לכל אותם מגיבים כמה דברים. דברים פשוטים, חלקם גם קצת כואבים, שבאים מהלב.

אוכלי חינם  

לא פעם ולא פעמיים קראתי שקראו לנו אוכלי חינם. נכון, השכר בהיי-טק הוא - ברוב המקרים - לא נמוך ואפילו גבוה, אבל הוא בטח לא בא בחינם.

למרות שזה אולי לא נראה כך, עובדי היי-טק מגיעים כל בוקר לעבודה ועובדים. אז נכון שיש לנו מזגן ומנקים לנו את השירותים פעמיים ביום, נכון שאנחנו מקבלים סכום כסף מסויים עבור ארוחות צהריים ולפעמים יש לנו אפילו מכונת אספרסו במטבחון, אבל שיהיה ברור - אנחנו עובדים קשה בשביל התנאים האלו. אנחנו יושבים כל היום מול המחשב ומאמצים את העיניים, אנחנו נדרשים לפתרונות יצירתיים וללימוד מתמשך של עולם התוכנה או החומרה. אנחנו נתונים ללחצים של הספק ולוחות זמנים מול לקוחות דרשניים ובלתי מתפשרים ואנחנו נותנים את הנשמה בשביל העבודה שלנו, גם אם זה אומר להישאר עד שעות מאוחרות.

רכב ליסינג בחינם  

נראה שאנשים לא כל כך מבינים את משמעות הליסינג. בדמיונם הם מתארים לעצמם את עובד ההיי-טק מקבל רכב, מוריד את הניילונים, מתחיל לנסוע ולא עוצר לעולם, פרט לגיחות תדלוק מדי פעם. אבל ליסינג היא המילה האנגלית לחכירה. הרכב הזה ממש לא בא לנו בחינם. עובד היי-טק שרוצה לקחת רכב ליסינג נדרש לוותר על 3,000-4,000 שקלים משכר הברוטו שלו עליו הוא לא מקבל הפרשות לפנסיה או לקרן השתלמות. למרות שאת התנאים הסוציאליים על הסכום הזה הוא לא זכאי לקבל, את המס למדינה על השימוש ברכב הוא משלם גם משלם.

אז נכון שבתחנת הדלק ובמוסך לא הוצאתי את הארנק, אבל בכל חודש ויתרתי על סכום נטו של 2,140 שקלים (החישוב נעשה עבור ברוטו של 20,000 ועלות רכב של 3,000 שקלים מקבוצה 2) וזה עוד בלי לחשב את העלויות העקיפות של ריביות על הפנסיה וקרן ההשתלמות.

עכשיו, הנקודה שיש לנו דלק ב"חינם" אינה מצביעה בהכרח על העובדה שבכל רגע פנוי אנחנו נוסעים ברכב. גם לנו יש בית וגם לנו יש משפחות. אפשר להיות בטוחים שאחרי יום עבודה, רוב עובדי ההיי-טק - כמו כל האחרים - מעדיפים לשבת בבית עם המשפחה ולא "לשרוף" דלק רק בגלל שהוא בחינם. 

ההיי-טקיסט מפוטר, המלצר ייפגע

למען אלו שאינם מבינים זאת, להלן כמה דוגמאות בסיסיות: עובד היי-טק שפוטר ואינו משתכר, יצמצם את הוצאותיו בצורה קיצונית. מי ייפגע מכך? כולם! הוא לא יילך לאכול במסעדות? ייפגעו בעלי המסעדות שיפטרו מלצרים, ברמנים וטבחים - אוכלוסיה שעיקרה סטודנטים. פחות עבודה תהיה לנהגי משאיות, לעובדי מחסנים, ספקי ציוד למסעדות וכו.

הוא לא ישלח את הילדים לחוגי העשרה? יפגעו המפעילים, מרכזי ההעשרה, המורים הפרטיים.

הוא יצמצם בקניית בגדים, ספרים, נעליים, צעצועים, מתנות? ייפגעו בעלי החנויות שעדיין חייבים לשלם ארנונה ולהחזיק סחורה, ייסגרו חנויות ויפוטרו מוכרים. תקטן כמות הזמנות המלאי ושוב יפגעו המובילים, המשווקים, היבואנים וכו...

קיימות עוד עשרות דוגמאות, אך אני מניח שהנקודה ברורה. כולנו מכירים מישהו שהוא מוכר בחנות, מלצר, בעל עסק קטן, טכנאי מחשבים או מוסכניק. כולם ייפגעו - לא רק עובדי ההיי-טק.

שמחה לאיד

שמחה לאיד היא דבר מכוער ועצוב לכשעצמה.

גם אם יש כאלו שמקנאים במשכורות הגבוהות יחסית של עובדי ההיי-טק, הם תמיד צריכים לזכור שעובד היי-טק הוא בסך הכל בן אדם. מאחורי עובד היי-טק קיימת משפחה שאותה עליו לפרנס בכבוד ולדאוג לה לקורת גג ומזון, גם לו יש משכנתא, גם הוא צריך לשלם ארנונה, חשמל ומים. גם הילדים שלו הולכים לגן ולבית הספר וצריך לקנות להם בגדים, ספרים ואוכל.

ומעל לכל, גם עובד היי-טק שאיבד את משרתו, מרגיש שחרב עליו עולמו ובטחונו הכלכלי והאישי התערער. בעיתות משבר שכאלה, חייבים להיות מאוחדים ולקוות לטוב עבור כל אחד ואחד, אפילו אם הוא עובד היי-טק.

ג', בן 33 נשוי ואב לילד המתגורר באזור המרכז. פוטר מחברת היי-טק שעוסקת בתוכנה לפני חודשיים, לאחר שהועסק במקום כחצי שנה. קודם לכן עבד בחברות היי-טק נוספות מובילות.