ההיסטוריה חוזרת? 4 סיבות לאופטימיות צהובה
כמו היום, גם לפני 17 שנה הפועל הגיעה כפייבוריטית ברורה לדרבי. היא ספגה רביעייה והעבירה את השליטה העירונית לתור הזהב של מכבי. ונהפוך הוא, גם הערב?
הנה, הנה זה מגיע. הערב (ב'), בפעם הרביעית העונה והלפני אחרונה, ייפגשו שתי הקבוצות הגדולות של תל אביב. מכבי אמנם לקחה העונה דרבי אחד, אבל את זה שהכי פחות זוכרים, בחצי גמר גביע הטוטו. שני האחרים הלכו לצד האדום, וגם הערב לחבר'ה מוולפסון יש יתרון ברור על חניכיו של אבי נמני.
כדי להעלות חיוך, ולו הקטן ביותר על פני האוהדים הצהובים, החלטנו להביא בפניכם את אחד הדרבים החשובים שעברו על החבר'ה משער 11, או באותם הימים, משער 4 בר"ג - המפגש בו ארחו האדומים את הצהובים ב-23 בנובמבר 1991, בבלומפילד, יפו.
טבלת הציונים ההיסטורית. המשחק קיבל ציון 7 (מתוך ידיעות אחרונות)
שתי הקבוצות הגיעו למשחק כשהן בצמרת הטבלה. הפועל, בהנהגת משה סיני, הוליכה את הטבלה הלאומית, זאת למרות הפסד 3:1 לצפרירים חולון של זאהי ארמלי, דוד פיזנטי ומרקו בן ברוך. מכבי של אברהם גרנט (בעונתו הראשונה בצהוב), גילתה ניצוצות ראשונים כשפירקה 1:8 את הפועל ירושלים של יגאל מנחם, הנתנייתי האגדי. צמד למאיר מליקה, שלושער לאלי דריקס ושלושה בישולים לאיציק זוהר, קידמו את מכבי למקום השלישי.
בלומפילד נצבע בצהוב ובאדום ובדקות הפתיחה הפועל ניצלה את הביתיות כדי לשלוט במרכז השדה. בהרכב מכבי - הפתעה. גרנט עלה עם שפן אחד ושמר את השני על הספסל. עמית לוי האלמוני עלה בכדי לשתק את סיני (זוכרים את ימי השמירות האישיות?) והשאיר את דריקס על הספסל.
הפועל, עם השוער הזר פיטר קראמנס, והגנה שמושתתת על יעקב אקהויז הוותיק, אחמד מוסה, חיים בכר ודוד הרשליקוביץ, קישור שכולו סיני (ומי שמתעקש – רמי ארמה, אלי "קוקוס" כהן ומשה מוסטרל) והתקפה שכללה את הנסיך משה אייזנברג והלב חזי שירזי.
מכבי, עם שורה אובארוב בשער (עוד בשלבי התאוששות מהפתיחה הנוראית של העונה), הגנת ברזל של אלכסנדר פולוקארוב ואמיר שלח, דרך ניר קלינגר ונעם שוהם, משם לאבי נמני וזוהר, ועד למליקה בחוד. מהצדדים עלו יעקב הילל ואבי כהן ללא הרף.
לאחר 39 דקות של דממה, היציע הדרומי בשמיים. אבי כהן החליף מסירות עם זוהר, והרים לא רחוק מנקודת הקרן, מליקה לא הספיק להגיע, הרשליקוביץ הקדים אותו - 0:1 עצמי בצהוב.
קראמנס עוד לא הספיק להבין מי נגד מי, ואובארוב קלט הגבהה של סיני, שיחרר מהר להילל, שעבר את החצי ומצא את זוהר. הקשר הכשרוני, שגילה באותה העונה שיש אלמנט בכדורגל שנקרא "גליצ'ים", מסר עם "החיצון" של הרגל לקלינגר שהיה על סף הרחבה ועם הגב לשער. הדינמו של מכבי השאיר כדור לנמני שהגיע מרחוק, ושלח טיל - 0:2 ענק תוך חמש דקות - אוהדי מכבי לא מאמינים שהם רואים את זה!
פליקס חלפון נכנס בתחילת המחצית השנייה, אך לא הביא את השינוי המיוחל. בסביבות הדקה החמישים הקהל הצהוב התעורר - המלך דריקס התחיל להתחמם. כשהשעון הראה 66 הוא גם נכנס, על חשבונו של מליקה. שלוש דקות מאוחר יותר עצר שורה מצב בו ניסה שירזי להחזיר את הפועל למשחק.
השפן הצהוב, שהקבוצה שיחקה עם חסות ששייכת לו - דיסקוטק פלדיום, היה זקוק לחמש דקות בלבד כדי להתעורר. לאחר שקיבל צהוב בשל עבירה על מוסה, יצאה מכבי להתקפה. נמני פרץ במרכז המגרש, בעט חזק מרחוק - קראמנס הדף לרגליים של מספר 7, שנתן קטנה לרשת הגבוהה, ורץ לגדרות של שער 11 - אש בעיניים ו-0:3 ענק.
דקה 84 - עוד חילוף, ואם תרצו, גם חילוף דורות. זוהר יוצא, אורי מלמיליאן נכנס. כעבור ארבע דקות קיבל דריקס כדור בתוך הרחבה, והחליט להתעלם מנוכחותו של אורי, פנוי לחלוטין, מול השוער הבלגי. דריקס בעט בסיבוב פצצה שהיה כתוב עליה רק דבר אחד - 0:4 בלתי בשכח. דריקס לא ידע מה לעשות, ובמקום לרוץ לאוהדים הוא התיישב והרים ידיים. יש אלוהים.
_Wa.jpg)
כשאריה פרוסט שרק לסיום, עוד לא ידעו האוהדים הצהובים עד כמה משמעותי המשחק שזה עתה הם ראו. הוא סימל למעשה את תום תקופת החושך, ותחילת האור. העונה הזו הסתיימה באליפות, ובארבע השנים הבאות יזכו הצהובים בשלוש אליפויות, שני גביעי מדינה ואפילו גביע הטוטו אחד. גרנט יהפוך ל"קוסם" הרשמי, ודריקס וקלינגר, מהשמות הפחות אהובים היום בשער 11, לאהובי הקהל.
הפועל? סיימה את העונה במקום השלישי של הפלייאוף התחתון, ולמעשה לא התאוששה מאותו ערב קשה ביפו. האדומים יתחבאו עוד זמן רב, כשגם הדרבי הראשון של עונת 1992/93 יסתיים באותה התואצה - 0:4 למכבי, שלושער של מי אם לא, אלי דריקס.
לפנייה לכתב/ת 
