רפורמת הבריאות של אובמה מטלטלת את המניות
תוכנית אובמה לייעול מערכת הבריאות תשנה משמעותית את המגזר כאפיק השקעה: חברות הבריאות הפרטיות ירוויחו פחות, חברות התרופות הגנריות ייצאו מורווחות. השאלה: האם גורל הרפורמה יהיה כגורל קודמותיה שנכשלו כשלון חרוץ?
בסוף השבוע האחרון הציג הנשיא החדש, ברק אובמה, את תכניותיו בתחום שירותי הבריאות בארה"ב לשנים הקרובות. הנשיא מתכנן רפורמה רחבה בתחום במטרה לצמצם את ההוצאות האדירות של הממשל ולייעל את הקצאת המשאבים. אם התכנית תאושר במתכונתה הנוכחית, יביא הדבר לאובדן הכנסות משמעותי לעשרות חברות ציבוריות בתחום הרפואי. כתוצאה מכך, נרשמו השבוע ירידות שערים של עשרות אחוזים במניות הבריאות בארה"ב באופן גורף.
מערכת הבריאות בארה"ב היא מערכת פרטית ולא ציבורית. אזרחי המדינה רוכשים מכספם (או שהמעסיק עושה זאת עבורם) ביטוח אצל חברה פרטית ומגדירים באופן ספציפי אילו אירועים רפואיים נכללים בו. על השאר הם משלמים באופן פרטי והרבה.
ממשלת ארה"ב מממנת שתי תכניות ביטוח רפואי ממשלתי - לנתמכי הסעד למיניהם ולקשישים. חברות אלו (Medicaid ו-Medicare) משלמות לשוק הפרטי כסף מלא על השירותים, ומערכות אלו עולות למשלמי המיסים עשרות מיליארדי דולרים בשנה כאשר חוסר היעילות המאפיין את פעילותן מוערך במיליארדי דולרים בשנה.
אחת הדוגמאות הבולטות לחוסר היעילות שלהן מתבטא בכך שלמרות שהממשל הוא הלקוח הגדול ביותר של חברות התרופות (אתיות ומעט גנריות), אין תכנית רכש מרכזית שתנצל את היתרון לגודל. במקום זאת, התכניות הממשלתיות בכל אחת מהמדינות מנהלות בנפרד את המו"מ ומבצעות את רכישת השירותים בעצמן.
מה כוללת התוכנית?
הממשל החדש מנסה לשנות את דרכי ההתנהלות ובתכנית אובמה ניתן למצוא את המרכיבים הבאים:1. הנשיא מעוניין להכניס תחת מטריית הביטוח הממשלתי אוכלוסיות שאינן מכוסות כרגע בביטוחי בריאות. בעיקר את אלו הנופלים בין הכיסאות; אזרחים שעובדים ולכן לא מקבלים סיוע ממשלתי, אבל הכנסתם הנמוכה לא מאפשרת להם לרכוש ביטוח. את הסכום הדרוש הוא מעוניין לכסות ע"י קיצוץ בתקציבי התכניות הקיימות והעלאת מרכיב ההשתתפות העצמית של המבוטחים הקיימים.
2. אובמה מעוניין לקצר את משך הזמן הלוקח למנהל התרופות (FDA) לאשר תרופות גנריות, ולהגביר מאד את רכישת התרופות הגנריות במקום האתיות במטרה לחסוך תקציבים. לשם כך הוא מוכן לאשר חקיקה מיוחדת בנושא.
3. הנשיא מבקש מהקונגרס לשריין בתקציב סכום של 634 מיליארד דולר לצורך הרפורמה בשוק הבריאות.
4. הממשל מתעתד לדרוש מחברות התרופות הורדת מחירים אגרסיבית יותר. כיום מקבל הממשל הנחה של 15.1% בלבד ממחיר המדף והוא מתעתד להגדיל את דרישתו לכדי 22.1%.
5. הממשל הכריז על תכנית לקיצוץ 176 מיליארד דולר מהתשלומים לספקי השירותים הרפואיים מאחר וכיום הוא משלם 14% יותר על אותם שירותים במגזר הפרטי.
6. מערכת הבריאות הפרטית המספקת שירותים לתכניות הממשלתיות, תיאלץ להתייעל ולעמוד במבחנים שונים של תוצאות רפואיות בטרם תקבל את התשלום בגינן. לדוגמה: בדיקה של מספר החולים המתאשפזים מחדש בגין אותה בעיה בתוך 30 יום מהטיפול הראשוני ואי תשלום עבור האשפוז הנוסף.
המשמעות של הרפורמה המוצעת ברורה - החברות הפרטיות ירוויחו פחות על אותם שירותים. בהתאם, קיים חשש שבכדי להתייעל, בתי החולים והרופאים ידרשו מספקי הציוד, בהם חברות התרופות, חברות ביוטכנולוגיה ומכשור רפואי - הנחות גדולות יותר, או שיקצצו בתקציבי הציוד הרפואי. זאת הסיבה לירידות הגורפות במניותיהן של יצרניות המכשור וספקיות הבריאות בשבוע האחרון.
איך צריכים לנהוג המשקיעים?
האירועים האחרונים מובילים לשתי מסקנות ביניים למשקיעים וזאת בהנחה שתכנית הרפורמה בבריאות של אובמה תצא לפועל כמתוכנן:
1. חברות התרופות הגנריות ייצאו מורווחות מהמהלך על חשבון היצרניות האתיות.
2. כאפיק השקעה, מגזר הבריאות עתיד לעבור שינויים משמעותיים ולכן אינו ראוי להיקרא יותר "מגזר דפנסיבי" (מגזר המייצג חברות אשר מציעות מוצרים או שירותים בעלי ביקוש קבוע ויציב, ולכן נחשב למסוכן פחות).
ביצועי מניות הבריאות מתחילת השנה אינם טובים בהרבה ממדד ה-S&P500. תחת זאת יש לבחון היטב מי מהחברות תרוויח ומי תפסיד מהרפורמה הצפויה.
אובמה הוא הנשיא השלישי אחרי קלינטון ובוש המנסה לבצע שינוי מבני בהוצאות הבריאות של ממשלת ארה"ב. שני הקודמים נכשלו כשלון חרוץ. החודשים הקרובים יהיו מבחן הניסיון של אובמה להצלחתה של הרפורמה במערכת הבריאות האמריקנית.
לפנייה לכתב/ת 
