ניצחון למדענים ישראלים במאבק על הלחם
חוקרים מחיפה הצליחו לבודד גן בחיטת הבר, המגן מפני פטריית החילדון הצהוב. הגן הושתל בחיטת הלחם המתורבתת והפך אותה לעמידה בפני המחלה, המשמידה מדי שנה יבולים בשווי של מאות מיליוני דולרים
כולנו צורכים את יבול החיטה מדי יום. בכריך שאנחנו מכינים לילדים, במאפה שמוגש ליד כוס הקפה או בפיתה שמנקה את צלחת החומוס. אבל הדרך מהשדה אל השולחן שלנו רצופה באתגרים ומכשולים. מחלות שונות, התוקפות גידולי חיטה ברחבי העולם, מביאות לאבדן יבול, לעלייה במחירי הלחם ובמדינות עולם שלישי יכולות להביא אנשים עד לסף רעב.
מחקר משותף לחוקרים מאוניברסיטת חיפה וחוקרים מאוניברסיטת קליפורניה עשוי להציל מיליוני טונות של חיטה ברחבי העולם מידי שנה: החוקרים הצליחו לשבט גן ייחודי שמקורו בחיטת הבר, המקנה לה עמידות לחילדון הצהוב, אחת המחלות הקטלניות ביותר ליבולי החיטה. המדענים שתלו את הגן בחיטה מתורבתת (חיטת הלחם). בעקבות השתלת הגן הפכה החיטה המתורבתת לעמידה בפני החילדון הצהוב.
"הגן מזהה את פלישת המחלה לצמח וגורם לתמותה מכוונת של התאים אליהם פלשה הפטרייה מתוך אסטרטגיה של 'תמות נפשי עם פלשתים'" הסביר פרופ' פחימה, שעמד בראש צוות המחקר יחד עם פרופ' ג'ורג' דובקובסקי מאוניברסיטת קליפורניה. "מנגנון זה גורם אמנם לתמותה של רקמת העלה המותקפת, אך מונע את המשך ההתפשטות הפטרייה אל יתר חלקי הצמח ואל הצמחים הסמוכים לו".
מחלת החילדון הצהוב, אחת המחלות השכיחות הפוגעות בחיטה בכל רחבי העולם, נגרמת על ידי פטרייה הפוגעת ביבולי החיטה. בארצות הברית בלבד נפגעים בכל שנה יבולי חיטה בשווי 156 מיליון דולר. במחקרים קודמים התברר שלחיטת הבר, שהחלה לעבור תהליכי ביות כבר לפני כ-10,000 שנה, עמידות גבוהה בפני מחלה זו.
השתלת גנים טובה, גם לחיטה וגם לסביבה
בנוסף ליתרונות הכלכליים הנובעים משיפור יבולי החיטה והחיסכון בחומרי הדברה, להשתלת הגן בחיטה התרבותית יש גם יתרונות סביבתיים. "היות והקטנת השימוש בחומרי הדברה מונעת גם את הנזקים הנגרמים לסביבה כתוצאה מרעילותם של החומרים המשמשים להדברת מחלות", ציין פרופ' פחימה.
לדברי החוקרים, הגן הספציפי שגילו נעדר מכל זני החיטה התרבותית בעולם המשמשים לייצור מסחרי של כל סוגי הפאסטות, הלחמים והמאפים השונים. "כנראה שבתהליך הביות של החיטה אבד הגן ולכן ניתן כיום להשתמש בו להשבחה של כל הזנים הקיימים של חיטה תרבותית" אמר פרופ' פחימה. "עד לגילוי זה, תהליך השבחה כזה של חיטה היה יכול לארוך שנים רבות. אולם, פענוח הרצף של הגן ותפקידו יאפשרו להעבירו במהירות וביעילות לזנים תרבותיים באמצעות שיטות של הנדסה גנטית. בנוסף לכך, ניתן יהיה להנדס צורות גנטיות חדשות של הגן אשר יאפשרו השבחה נוספת של החיטה ואולי אפילו יצירת עמידות כנגד מחלות נוספות של חיטה".
חיטת הבר, המכונה "אם החיטה", התגלתה לפני כמאה שנים על ידי אהרון אהרונסון בראש פינה. באותה תקופה, האמין אהרונסון שיום אחד ניתן יהיה להשתמש בתגליתו כדי לשפר את החיטה התרבותית. מחקרם של פרופ' פחימה ופרופ' דובקובסקי, הוא ללא ספק צעד משמעותי לעבר מימושו של החזון בן 100 השנים של אהרנסון.
חיטה זהובה. הלחם שבא אל פינו זקוק להגנה
צילום: סי די בנק
