לידת ואקום: כמעט ללא סיבוכים
אלפי לידות ואקום מתבצעות בישראל מדי שנה, רובן הגדול מסתיימות בהצלחה, אולם קיימים לא מעט סיבוכים שעלולים להיגרם לתינוק כמו דימום גולגלתי, פציעות בקרקפת ואפילו פגיעות ביולדת עצמה
לידת ואקום (ובקיצור: VE- Vaccum extraction) היא שיטת יילוד המוכרת עוד מהמאה ה-18. בשיטה זו מורכבת כיפת גומי על ראשו של התינוק המחוברת באמצעות צינור למכשיר שאיבה בלחץ. במהלך השיטה מושך הרופא את ראש התינוק בכוח רב עד ליציאתו מתעלת הלידה. במהלך השנים הלכה השיטה והשתפרה עם ייצורם של מכשירים מודרניים יותר. בישראל מתבצעות מידי שנה אלפי לידות ואקום ההולכות ומחליפות את לידת המלקחיים, וכיום קיימות מחלוקות באשר לשיטה העדיפה. אף שלידת ואקום נחשבת לבטוחה ומתבצעת מידי יום בכל חדרי הלידה בישראל, היא טומנת בחובה לא מעט סיכונים לילוד ולאם.
לידת הוואקום מתבצעת כאשר מתעכבת יציאתו של התינוק בתעלת הלידה, כאשר הוא נתקע בתעלת הלידה או כאשר יש סימני מצוקה לעובר. את לידת הוואקום מבצע רופא גינקולוג. לאחר הלידה מופיעה בליטה אדומה על ראשו של התינוק, באיזור בו הוצמדה הכיפה. היא נובעת משטף דם באיזור הקרקפת בשל קריעת כלי דם שטחיים מתחת לעור. אולם הנפיחות הזו נעלמת בתוך מספר ימים או שבועות. במקרים נדירים עלול הדימום הזה לגרום לצהבת קלה אצל הילוד החולפת אף היא.
יש סיכונים, אבל הם מעטים
הדיווחים על מוות כתוצאה מלידת ואקום הם מעטים, והסיכון לכך עומד על בין 0.1 ל-3 מקרים על כל אלף לידות ואקום. לידת ואקום עלולה לגרום לדימום גולגלתי המגביר משמעותית את סכנת התמותה והפגיעה המוחית. שיעור הדימומים הללו עומד על 6 עד 50 מקרים לכל אלף לידות וואקום. הוואקום עלול לגרום גם לפציעות בקרקפת הילוד ואלה מתרחשים בעיקר כאשר הוואקום מופעל למשך יותר מ-20 דקות.
על אף הסיכונים, לידות וואקום נחשבות כבטוחות, שאינן גורמות במרבית המקרים לנזק מוחי או פגיעה התפתחותית.
לידות ואקום כוללות שיעור נמוך של פגיעות ליולדת, בהשוואה ללידת מלקחיים או ללידה קיסרית. הסיבוכים הללו כוללים חתכים, אי שליטה על שלפוחית השתן או פי הטבעת.
לידת ואקום. מוכרת עוד מהמאה ה-18
צילום: איי פי
מומלצים
