מהמלך מינוס ועד "זורבה היווני": טיול בכרתים

ניצבתי ליד מסעדה בסמטה בה ממוקם בית הכנסת "עץ החיים" בעיר חאניה (Hania) שבכרתים, כשהמלצרית היוונייה יצאה החוצה ולחשה באוזני: "מה קורה פה היום? בית הכנסת הזה עומד שומם כל השנה. למה פתאום הגיעו לכאן עשרות אנשים מרחבי העולם?". "זהו יום מקודש ביותר ליהודים", עניתי לה. "ביום הזה הם יצאו ממצרים וזו הכנסייה שלהם".

"לא ידעתי שגם בכרתים יש יהודים", ענתה המלצרית בחיוך, "אז אולי תבוא לאכול פה אחרי התפילה. האוכל אצלנו מעולה והאוזו עוד יותר". לך תסביר לה שמדובר בליל הסדר ואתה הולך לאכול מצות.

האוזו יותר טוב מהאוכל. עיר המל טיפוסית בכרתים (צילומים: יוסף ג'קסון)

האי שנכבש שוב ושוב

בימי מלחמת העולם השנייה העלו הגרמנים את 287 יהודי כרתים על ספינה במטרה להביאם למשרפות אושוויץ. צוללת בריטית עזרה מבלי מודע לגרמנים והטביעה את כל יושבי הספינה ליד האי סנטוריני. השריד החי היחיד שנותר כיום באי כרתים הוא הגבאי הזקן של בית הכנסת, ששופץ בידי נדבנים אמריקנים.

כרתים הוא האי הגדול ביותר בין איי יוון, והוא נמתח לאורך 250 ק"מ ורוחב שמגיע כמעט ל-60 ק"מ. רכסי ההרים הנישאים ושפלות החוף והמפרצים הקסומים שלו הפכו אותו ליעד חביב על ישראלים. לאי תרבות ייחודית משל עצמו ולזכותו ניתן לזקוף את ערש התרבות המערבית כולה, שכן בכרתים פרחה התרבות המינואית שהגיעה להישגים מדהימים כ-1,900 שנים לפני הספירה.

האי הגדול ביותר בין איי יוון. רכסי הרים בכרתים

על רמתה הגבוהה של תרבות עתיקה זו ניתן ללמוד בארמון קנוסוס המדהים ובאתרי עתיקות נוספים ברחבי האי, ובעיקר אסור להחמיץ ביקור במוזיאון הארכיאולוגי של האי הממוקם בעיר הראשית הרקליון.

על תושבי האי עברו אינספור כיבושים מאז התקופה היוונית והרומית. לא היתה אימפריה בים התיכון שרגליה לא דרכו על אדמת האי האסטרטגי: הביזאנטים, הוונציאנים והטורקים, כולם שלטו דורות רבים בכרתים והותירו את רישומם על תושבי האי ועל אדמתו.

רק ב-1913 הושלם האיחוד של האי עם יוון והוא הפך לחלק מיוון עצמה. במלחמת העולם השנייה נכבש האי על ידי גרמניה הנאצית שניהלה בו משטר כיבוש עקוב מדם. המחתרת היוונית שפעלה באי הצליחה אפילו לחטוף את מפקד הכוחות הנאצים בכרתים, גנרל קרייפה, ולהבריח אותו בצוללת בריטית מנמל איוס ניקוליאוס. נקמת הנאצים היתה זדונית כמצופה, הם הוציאו להורג את כל גברי הכפרים במהלך מסלול החטיפה של אותו גנרל והרסו לחלוטין את הכפרים והותירו רק את צריחי הכנסיות בשלימותם.

כרתים הוא האי הקרוב ביותר ליבשת אפריקה ואקלימו טיפוסי לים התיכון. העונות הפופולריות בקרב הנופשים הישראלים הן כמובן האביב והקיץ. אז הם מצטרפים לרבבות התיירים הגרמנים, הסקנדינבים והבריטים שמאכלסים בהמוניהם את אדמת האי. בסוף אוקטובר מסתיימת עונת התיירות, נסגרות מרבית הטברנות והמסעדות, כולל חלק גדול מאתרי הנופש של האי. 

פתוחות עד סוף אוקטובר. הטברנות

מערב: לטייל בקניון אמיתי

כדי לכסות במשך כשבוע את האי כרתים התמקמנו תחילה בעיר חאניה שבמערב האי וממנה הגחנו לסיורים באתרים השונים במערב כרתים.

התחלנו בחצי האי אקרוטירי (Akrotiri), צפונית-מזרחית לחאניה. בין האטרקציות של אותו חצי אי נמצא המנזר איה טריאדה (Aghia Triada) שנבנה בסגנון ונציאני במאה ה-17. מספר קילומטרים אחריו מגיעים למנזר מבודד נוסף, אך פחות מרשים, בשם גוברנטו, שלידו נמצא מצוק תלול היורד ישר לים. בדרך חזרה כדאי לפנות לעבר החוף הנחמד סטאוורוס (Stavros) הנמצא למרגלות צוקים תלולים. כמעט כל המסעדות בחוף מתגאות בעובדה שכמה מסצינות הריקוד המפורסמות של הסרט "זורבה היווני" צולמו דווקא אצלן. לא פלא, שכן התיירות באי החלה לשגשג במיוחד בעקבות אותו סרט פופולרי בכיכובו של אנתוני קווין.

העלה את הפופולריות. החוף של "זורבה היווני"

אטרקציות נוספות באקרוטירי הן כפר הנופש בעל השם הארוך גיאורגיופוליס (Georgioupoli), הנמצא ליד נחל אלמירוס שבמרכזו יש כיכר מוצלת על ידי עצי אקליפטוסים, וגם אגם המים המתוקים היחיד בכרתים, אגם קורנס. זה כיף לא קטן להתרווח במסעדה במעלה ההר, המשקיפה על האגם וליהנות ממטעמי המטבח היווני על רקע נופו של האגם, שבמימיו משתקפים ההרים סביבו.

האטרקציה הגדולה ביותר של הצד המערבי של כרתים - קניון סמריה (Samaria) - ממתינה לכם בדרום-מערב האי. זהו קניון מרשים הנמתח לאורך 16 ק"מ שרבבות מטיילים נהנים ללכת לאורכו מדי שנה. נקודת יציאה מומלצת היא כפר פליאוהורה (Paleohora), הנמצא ממערב לערוץ. כדי להגיע אליו יש לחצות את רכסי ההרים של מרכז האי וממנו להפליג בסירה לעבר נקודת הסיום.

ההליכה בקניון לכל אורכו נמשכת כשש שעות ואפשרית רק בחודשים מאי עד אוקטובר. יש דרכים נוספות לטייל בקניון, ולא מעט משרדי נסיעות מציעים טיול בן יום לכאן. הדרך היותר קלה לאלה הרוצים להסתפק ב"להריח" את הקניון, היא לעלות על ספינה בכפר הורה סקפיון (Hora skafion), הממוקם ממזרח לערוץ, וממנו להפליג לאיה רומלי (Agia Roumeli), נקודת הסיום של הקניון, ממנה אפשר לעלות ברגל עד לנקודה הנקראת "שערי הברזל", מקום בו קרובים קירות הקניון זה לזה. זהו מסלול הנמשך כשעתיים ומעניק טעימה מחוויית הטיול באותו ערוץ מדהים. מאיה רומלי חוזרים בסירה לנקודת היציאה.

שווה לחקור אותה לעומק. חאניה

גם העיר חאניה עצמה ראויה בחקירה לעומק. השוק המקורה הגדול נחמד לשיטוט עד כיכר הנמל, והמגדלור הוונציאני הישן ניצב בכניסה לנמל ומואר להפליא בשעות הלילה. מאחורי מחסני הנשק הוונציאנים נמצא ה"קסטלי" - מקום מועדף לשיטוט ולבילוי לילי. אפשר ללכת לאורך רציף הנמל ולבחור בתשומת לב מסעדה ראויה לאכול בה, מבין שלל המסעדות המוצעות.

הרקליון: במשכנו של המינוטאור

בירת כרתים והעיר הגדולה באי היא הרקליון (Heraklion). מלבד מרכז העיר, על הכיכרות והמדרחובים שלו, הרי שעיקר ההצדקה לביקור בעיר הוא המוזיאון הארכיאולוגי. אמנם המוזיאון סגור בחלקו לרגל שיפוצים, אך אסור לוותר עליו. כאן תוכלו להתרשם מנפלאות הממצאים הארכיאולגיים של התרבות המינואית שהתפתחה באלף השלישי לפני הספירה, ונעלמה כלא היתה בתקופה בו התפרץ הר הגעש שגרם לחורבנה של סנטוריני. כנראה שגלי הצונאמי שהתרוממו בעקבות ההתפרצות האלימה של אותו הר געש הציפו את מישורי כרתים והחריבו לא מעט משכיות החמדה ומהישגי התרבות המינואית.

אל תחמיצו את שחזורי הפרסקאות שהובאו מארמון קנוסוס, כמו זו שמראה את האתלט המזנק תוך אחיזה בקרני השור מעל המיתולוגי, את הדיסקוס מפאיסטוס העשוי מחימר, שקוטרו 16 ס"מ בלבד, המתוארך לפני כ-3,600 שנים ועליו חרוטים הירוגליפים שעד היום לא הצליחו לפענח את משמעותם, את תכשיטי הזהב המופלאים ואת כלי הנשק הראשונים שנעשו מברזל, המעידים על רמתה של התרבות המינואית ויורשתה, התרבות הדוֹרית.

המוצגים וההסברים במוזיאון יכינו אתכם לקראת הביקור בארמון קנוסוס, הנמצא מספר קילומטרים מדרום להרקליון. זהו האתר הנחשב לחשוב ביותר באי. הוא התגלה ונחשף על ידי ארכיאולוג בריטי בשם ארתור אוואנס, שעקב אחרי גילויו של היינריך שליימן -  הארכיאולוג שגילה בזמנו את טרויה העתיקה. אותו שליימן שיער שמתחת לתל בכרתים מסתתר ארמון מרשים.

עיר הבירה. הרקליון

אוואנס הוא שחשף את הארמון ואולם כס המלוכה של המלך מינוס האדיר, שעל שמו קראו לאותן תגליות מרשימות בשם "התרבות המינואית". במהלך עבודות החשיפה, שנמשכו שנים רבות, לא היסס אוואנס גם לנסות ולשחזר חלקים מאותו ארמון - ועל כך חטף ביקורות רבות מארכיאולוגים רבים שראו בנסיונות השחזור הללו חילול הארמון על ממצאיו החשובים.

הארמון הענקי הוא מבוך מורכב של מאות חדרים ואולמות שבו. המבנה נקרא בשם "הארמון החדש", שכן הוקם על חורבות הארמון הקדום שנחרב ברעידת אדמה. הארמון היה מוקף בזמנו בעיר משגשגת. מבוך המחילות שבתוככי הארמון הוא כנראה המקור לאגדת הלבירינת והמפלצת האגדתית המינוטאור מהמיתולוגיה היוונית, על אותה מפלצת עם גוף אדם וראש שור שהמתינה במבוך החדרים לקרבנות האדם שהוקרבו לה מדי שנה.

על פי האגדה, חגיגת הקורבנות נפסקה כאשר תזאוס, בנו של מלך אתונה שהוקרב למפלצת, קיבל פקעת חוטים מאריאדנה, בתו של המלך מינוס, ובעזרתה הצליח למצוא את דרכו חזרה לאחר שהרג את המפלצת. הסיפור תואם לגמרי את הלבירינט המינואי בארמון קנוסוס. אשרי המאמין.

הפרסקאות המופלאות שהתגלו בחדרי הארמון, ובמיוחד בחדר המלכה, מעידים על אורח החיים המעודן והמתוחכם של תושבי הממלכה העתיקה - וכך גם מערכת הניקוז המשוכללת וכדי הענק בהם שימרו תבואות ומוצרי מזון. בכרתים נמצאים עוד מספר ארמונות מינואים מרשימים הראויים לביקור.

חצי אי קטנטן והררי. איוס ניקולאיוס

מזרח: אי המצורעים של סופיה

בדרך למפרץ מיראבלו (Mirabello) היפהפה שבמזרח כרתים, אנחנו מגיעים לעיירה איוס ניקולאוס (Agios Nikolaos) שבנויה סביב חצי אי קטנטן אך הררי. בתוך ההתרוממות ההררית נמצא אגם מעניין ועמוק (כ-64 מטרים) בשם ווליסמני (Voulismeni), המחובר לנמל הדייגים בתעלה שנחפרה כבר ב-1870 על ידי הטורקים.

האגם עצמו מוקף מכל צדדיו במתלולים ובמסעדות ובאתרי בילוי. שני רחובות מסביב לאגם מסתיימים בכיכר וניזלו, שבה ניצבת אנדרטה לזכר 400 מתושבי העיר שנרצחו ב-1943 על ידי הנאצים שהשתוללו בעקבות חטיפתו של הגנרל הנאצי והברחתו בצוללת לאנגליה.

באיוס ניקולאוס נמצא מוזיאון ארכיאולוגי מעניין עם אוצרות מהתקופה המינואית כולל כד מחימר ששימש לקבורת ילד. גם המוזיאון לאמנות עממית ראוי לביקור, שם תוכלו להתרשם כיצד נראתה העיירה לפני הגעתו של גל התיירות האירופאי ליוון בכלל ולכרתים בפרט.

שמונה קילומטרים מצפון לאיוס ניקולאוס, בקצה הצפוני של מפרץ מיראבלו, נמצאת העיירה אלונדה (Elounda). במרכזה נמל דייגים גדול, אך העיר התפרסמה בעיקר בזכות האי המסולע ספינלונגה (Spinalonga) שחולש על הכניסה למפרץ ועליו בנו אנשי ונציה במאה ה-16 מצודה שהגנה בעוז על כרתים מפני הטורקים עד שהאי עבר בהסכם לידיהם.

אין עדות לגורלם המר של המצורעים. "האי של סופיה"

האי הקטן הפך בתחילת המאה העשרים למושבת מצורעים ועליו נכתב הספר "האי של סופיה". חוץ מאטרקציה לתיירים ומלונות פאר הממוקמים ממול לאי לא נותר כלום שיעיד על גורלם המר של אותם מצורעים.

מאלונדה נכנסים בכביש מפותל לתוככי רמת לסיטי (Lasithi) שטחנות הרוח בעלות הכנפיים הלבנות שלה הפכו לסמל של האי כרתים כולו. הרמה הגדולה מוקפת בהרי דיקטי (Dikti), ורק שני כבישים מאפשרים גישה לאותה רמה, בעיקר דרך מעבר אמבלו שנמצא בגובה של מעל לאלף מטרים.

כדאי לא לדלג על האטרקציה העיקרית של האזור - הביקור במערה הדיקטיאית (Dicteo Andro) שלפי המיתולוגיה היוונית שימשה מקום הולדתו של מלך האלים זאוס. שם, בעזרת פנסים תוכלו להתרשם מהנטיפים והזקיפים של אולמות המערה.