הבלונדה נוחרת, איך אני מעיף אותה מהדירה שלי?
ומה היא עושה כאן בכלל? אני קם להשתין ומנסה לשחזר את הצעדים שלי: יצאתי אתמול בערב לבר, ומישהי עם תחת מהמם יצאה מהשירותים. עכשיו היא מריירת לי על המצעים החדשים
אני מנסה לשחזר צעדים: יצאתי אתמול בערב עם יוחאי ושירה. זוג מתוק. זוג מהמם. זוג שניסיונם הפתטי להימנע מלהתנהג כזוג טרי כדי לא להביך את חבריהם הרווקים רק גורם לי להרגיש יותר בודד. שירה כהרגלה ניסתה להיות "החברה הקוּלית" וזרקה אחת לשתי דקות: "וואו, איזו כוסית הברמנית" או "איזה תחת מהמם יש לבלונדינית שיצאה מהשירותים. רוצה שאביא אותה לכאן?". וואלה. זה מה שקרה. הנחתי לשירה להיות מגניבה ולהביא את הבלונדה אלינו, רק כדי לגנוב כמה שניות לבד עם יוחאי ולשאול אותו מתי הוא מתכוון למצוא לחברה שלו בייביסיטר ולבוא איתי לפוקר. זו הבלונדה עם התחת החמוד ששוכבת עכשיו לצידי, מריירת לי על המצעים החדשים שרק השבוע ביקשתי מהעוזר להחליף - ומנסרת.
היא אולי זיון גרוע, אבל לא טיפשה
אני קם להשתין וחושב איך אני מגרש אותה מכאן ברגע שהשמש תעלה. פגישה דחופה בעבודה? לא. שבת. חמין אצל אמא? לא. היא עוד תרצה לבוא. כדורגל עם חברים מהצבא? גם לא טוב. בחוץ משתוללת סערה רצינית, ואין סיכוי שהיא תאמין. היא אולי זיון גרוע, אבל לא טיפשה. הבחורה הזו היא פשוט אוסף של תכונות עלובות. להשתין. רציתי להשתין. אני מנסה לכוון את הדבר הארור ועל הדרך משפריץ קצת על הרצפה. אולי זה הפתרון? לטנף קצת את הבית כדי שהיא תיגעל ותלך? השתגעתי? מה עובר עלי?! רק השבוע שילמתי 200 שקלים מזומנים ותקילין לפיליפ, המנקה הגנאי שנראה כמו אחיו הגדול והמפחיד של מיסטר אקו מ"אבודים", כדי שיצחצח את הבית. יש לי לפחות חודש אם לא יותר עד הביקור הבא שלו. זין אני מלכלך את הבית רק כדי להעיף את הפוסטמה.
"יש'ך 10 שקל? אני צריכה להגיע לבאר שבע"
למה היא פה? שירה הביאה אותה אלינו. יוחאי והיא התאיידו מהשטח, כמו שהבלונדה צריכה היתה לעשות כבר לפני שעות. היא התיישבה לצידי. הזמנתי לנו שוטים של ייגר. בכל מקרה אחר הייתי מתחיל לאט עם איזו כוס יין, אבל הייתי חרמן אש ולא היה לי כוח לבזבז זמן. ייגר עושה את העבודה, במיוחד אם היא כבר אחרי כוסית אחת של קוסמופוליטן או איזה קוקטייל מגעיל וצבעוני שאתן שותות היום כי אמרו לכן שזה הדבר הבא במנהטן.
הייגר אכן עשה את שלו, ו-20 דקות מאוחר יותר היא כבר נמרחה עלי ושאלה אם אני רוצה להזמין חשבון. הזמנתי ושילמתי, גם עבור הקוקטיילים שהיא שתתה בתחילת הערב. היא לא הציעה להתחלק בחשבון ולי לא היה אכפת. אני גבר עם מטרה, לא באתי לבזבז זמן בדיונים על פמיניזם ושוויון. הצעתי שנלך אליה, זה הדבר הכי הגיוני לעשות: אם אהנה אשאר ללילה, ואם לא - כבר אמציא משהו ואתחפף ברגע שייגמר. אבל לא. הפוסטמה גרה אצל ההורים. ברחובות, לא פחות ולא יותר, ואני ממש לא במצב לנהוג. אז הזמנו מונית והגענו אלי. מובן שגם את הנסיעה הזו אני מימנתי. תעריף לילה ונהג שנוסע במהירות 20 קמ"ש בעיר כדי להאריך את פעולת המונה בעוד כמה דקות.
שודדי הקריביים: בעקבות הזרע האבוד
אני מת לסיגריה. הפסקתי לפני שבועיים, או כך לפחות אני מספר לעצמי. הפסקתי לקנות חפיסות, עכשיו אני רק משנורר מאחרים. בטח יש לה בתיק. הבחורה מריחה כמו פס ייצור של קנט ומסריחה לי את המיטה. ברגע שהיא יוצאת מפה הכל הולך לכביסה: המצעים, הכריות, השמיכה. אפילו המזרן. אני מחטט לה בתיק. רגע. מה אם היא תתעורר ותמצא את היד שלי בארנק שלה? מקסימום היא תברח ואני אמשיך את ניסיונות הגמילה שלי מניקוטין לבד. בכל מקרה אני יוצא מנצח. אני מוציא משם כל מיני שטויות: אודם, טלפון נייד, קונדומים, טישו, מסטיקים, גלולות, סיגריות, מצת ו... רגע רגע! גלולות. החפיסה חדשה ומלאה. היא לא לקחה גלולה הלילה. אני מנסה להיזכר אם השתמשנו בקונדום. אני זוכר שירדתי לה מתוך נימוס. אני זוכר שחשבתי לעצמי שאני אידיוט, לרדת לבחורה שזה עתה הכרתי. אני זוכר שהיא שאלה אם יש לי קונדום, שעניתי לה שלא התחשק לי ושהיא אמרה שיש לה גלולות. שיט! בת זונה!
זה חם ומתוק מה שאת עושה לי
אז כל הזמן הזה היו לה בתיק גלולות וקונדומים והיא לא טרחה להשתמש בהם. אני סופר את הקונדומים. עשרה. איזו שרמוטה יוצאת מהבית עם עשרה קונדומים? מה היא חשבה שיקרה לה הערב? רון ג'רמי ילהק אותה לתפקיד ראשי לצידו ברימייק ל"גרון עמוק"? אולי היא בכלל נערת ליווי? אולי זה איזה עוקץ ובבוקר ידפוק לי על הדלת איזה בריון וידרוש 500 שקל? האמת? היא אולי זיון גרוע, אבל אני מעדיף לשלם לה 500 ולא לראות אותה יותר מאשר לשלם מזונות ב-21 השנים הבאות.
מזונות. ילדים. אם הכנסתי אותה להריון אמא שלי תהרוג אותי. או שאולי לא. אמא שלי מתה לנכד. הבן שלה רווק בן 35, כבר שנים לא היתה לו במערכת יחסים רצינית. אמא שלי תאהב את הרעיון. אני לא! או שאולי כן?
דווקא מתאים לי ילד. כבר הרבה זמן שאני חושב על זה. אפילו עשיתי הסכם עם ידידה שאם עד השנה הבאה אנחנו לא מתחתנים נשקול להרים איזה מיזם משותף - ילד נחמד במשמורת משותפת, או נישואים פתוחים. עוד לא החלטנו.
אני חוזר לחדר ומביט ביפהפיה הנרדמת. היא באמת יפהפיה. והיא לא היתה כזו גרועה. שנינו היינו שיכורים. והנחירות? הן בטח יעברו כשהיא תפסיק לעשן. נוכל להיגמל יחד. נעלה 20 קילו, אבל לא יהיה לנו אכפת, כי אנחנו בהריון. יהיה לנו ילד יפה. בן. ברור שבן. אני אלמד אותו כדורגל וקליעה למטרה ואקנה לו תיבת כלים.
אני נרגע ונכנס בחיוך למיטה לצד אשתי לעתיד. אני שולח יד ללטף את ראשה ונתקל בקונדום בו השתמשנו.
ואני אומרת: קשה להיות גבר. איזה מזל שפורים בא רק פעם אחת בשנה.
חג שמח,
לפנייה לכתב/ת 
