את ראשו של הגלבוע מישהו צבע סגול
אירוס הגלבוע הוא ללא ספק אחד הגדולים שבפרחי הארץ והמרשים שבהם. תשאלו את אלפי המטיילים שמגיעים לגלבוע רק בגללו. הצד האחר של הגלבוע, דרך הפטרולים וצפון השומרון, פחות ידוע ומוכר, אבל לא פחות יפה. יש אומרים הרבה יותר
הגלבוע, רכס הרים גבוה ותלול מדרום מזרח לעמק יזרעאל ומדרום מערב לעמק בית-שאן, הוא אופציה נפלאה לטיול בתקופה זו של השנה, בעיקר בגלל הפריחה, אבל לא רק. בסוף החורף ותחילת האביב מתקשט האזור בשלל צבעים, שהבולט שבהם הוא סגול ארגמני, צבעו העז של אירוס הגלבוע. לאירוס עמוד פריחה המגיע לגובה של 90 סנטימטר ופרח ענק בקוטר של 20 סנטימטר, שבמרכזו כתם כהה. הוא פורח בחודשים מרץ-אפריל באזור צפון השומרון ואם אתם בענייני טיימינג, זה הזמן הנכון להיות במקום הנכון, הפריחה רק החלה.
אירוס הגלבוע (צילום: שרה גולד)
בכלל, הפריחה בגלבוע בעונה זו מושכת לאזור אלפי מטיילים. מלבד אירוס הגלבוע אפשר ליהנות ביערות הגלבוע, המשתרעים על פני כ-20 אלף דונם, משלל רקפות, דודאים, כלניות, צבעונים, נוריות, פרגים ופרחים קצת פחות מוכרים כמו הדרדר הכחול, צהרון מצוי, עכובית הגלגל, מקור החסידה, עכנאי יהודה, אל קנה, לשון הפר, סחלבים ודבורניות, גביעונית הלבנון, וולריאנה, פשתה שעירה, כלך מצוי, מרגנית נאה, עירית גדולה, חלבלוב מגובשש, הרדופנין הציצית, דמומית גדולה וסביונים אביביים. ועוד לא דיברנו על הצבי הארץ ישראלי, שפני סלע, שועלים, חתולי בר, ארנבות, דורבנים, עטלפים, חתולי ביצה, גיריות, נמיות, סמורים, צבים, לטאות ונחשים. שכחנו משהו? מישהו?
תעודת זהות
מתאים לטיולים: תלוי במסלול שתבחרו. אפשר להסתובב עם הרכב, אפשר לרדת לטיולי הליכה קצרים ואפשר לגמוע קילומטרים עם סכין בין השיניים. כל האפשרויות פתוחות בפניכם. כל בחירה היא בחירה טובה.עונה מומלצת: אפשר במשך כל השנה, אבל מומלץ עכשיו. ממש עכשיו, כשאירוס הגלבוע יוצא לסיבוב הופעות ומראה לכל הפרחים האחרים מה הפך דווקא אותו סמל לשמירת טבע.
אורך המסלול ומשך הטיול: תלוי במטיילים ובמסלול שנבחר.
חנייה: לא חסר.
אפשרות לפיקניק: כל האזור משופע במקומות שאפשר לעצור בהם ולערוך פיקניק.
דרך המלך
אפשר להתחיל את הטיול בגלבוע ממעלה נורית (כביש 667 לכיוון הגלבוע). בחניון נורית, ליד כפר העבודה הנטוש נורית וחורבות הכפר הערבי נוריס, תמצאו שולחנות פיקניק. אפשר לעצור לקפה ואפשר להתחיל ללכת כמה קילומטרים צפונה לכיוון הר שאול, המתנשא לגובה של 302 מטר וקרוי על שם שאול המלך. כאן הוא נפל על חרבו במערכה עקובה מדם נגד הפלשתים (שמואל א' ל"א), לאחר שהרגו את בניו - יהונתן, אבינדב ומלכישוע. בשל כך קונן דוד על שאול ובניו: "הרי בגלבוע, אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומות".
בדרומו של ההר מצויה כתף שאול. במקום חניון גדול המשמש גם כנקודת זינוק למצנחי רחיפה ושתי מרפסות תצפית מרהיבות. זהו החניון המרכזי בגלבוע. מכאן אפשר לצאת לטיול רגלי לפסגת הר שאול, שהיא גם תצפית מרהיבה לנוף, או להר גיבורים, בו התחוללו קרבות קשים במלחמת העצמאות ושמפסגתו רואים ביום טוב את החרמון.
תצפית כתף שאול (צילום: מיכאל חורי)
לצדי דרך הנוף המרכזית של הגלבוע (כביש 667) אינספור מסלולי טיול, קצרים וארוכים יותר. כל שביל כזה יחזיר אתכם לדרך המלך, או במקרה שלנו לדרך הנוף עוצרת הנשימה של הגלבוע, המתפתלת בין היערות וצופה לגליל התחתון והעליון, ומצד שני לעבר הירדן המזרחי. לאורכה של דרך הנוף עשרות חניונים שהכשירה קק"ל, ברובם שולחנות פיקניק ובחלקם פינות מנגל ומתקני משחק לילדים.
הנקודה הבאה בדרך הנוף המתפתלת מזרחה היא הר ברקן, הגבוה בשרשרת הצפונית של הרי הגלבוע. במרכז הרכס, בפסגת ההר, מגדל תצפית אש של קק"ל ובו שומר היערות שמתריע על שריפות יער. בחניון ברקן יש לא מעט מקומות לעצור לפיקניק. מהר ברקן אפשר להמשיך דרומה, אל שטח הגלבוע שהיה מעבר ל"קו הירוק" לפני מלחמת ששת הימים דרך "שער הזהב" וה"עמק הנעלם", אותם נפגוש בהמשך, בדרום הגלבוע.
גם בהר ברקן התחוללו קרבות קשים במלחמת השחרור ויעידו התעלות והחפירות שנותרו במקום. כשעולים לפסגת ההר, מבינים מה הופך את הרכס הקירח הזה ליעד אסטרטגי ששווה להילחם עליו. גם בגלל שכאן נמצא מוקד הפריחה של האירוסים בגלבוע, אבל בעיקר בגלל הנוף הנשקף ממנו. החניון שבפסגת הר ברקן נמצא מתחת למגדל תצפית שמומלץ בחום לעלות אליו. השביל האדום יוביל אתכם לפסגה דרך מרבד של אירוסים.
אירוס הגלבוע, השייך לקבוצת אירוסי ההיכל, הוא בעל הפרח הגדול בארץ, אך למרבה הפלא הוא לא מפיק ולו טיפת צוף אחת. מה שכן, הוא משמש מחסה למאביקים, בעיקר לזכרי המחושיות, שהם דבורי ענק שעירים, וכך הוא שורד לו. מהשביל האדום מומלץ לעבור לשביל הירוק הפונה דרומה לשביל האירוסים ומסתיים בחניון האירוסים, שבו פורחת קבוצה של אירוסי גלבוע לבקנים במופע צהוב חיוור, אך יפה לא פחות. כאן אפשר לעצור לפיקניק. יש שולחנות בשפע.
דרך הפטרולים
בשנות העשרים של המאה ה-20 החלה קרן קימת לישראל לרכוש אדמות לרגלי ההר, שעליהן נוסדו היישובים עין חרוד, תל יוסף, חפציבה ובית אלפא, למגינת לבם של תושבי הכפרים הערביים בסביבה. במלחמת העצמאות שימשו כפרי הערבים בגלבוע בסיסים של הצבא העיראקי ואנשי הכנופיות הערביות התנכלו לתושבי העמק. גם אחרי כיבוש הגלבוע לא העזו מטיילים לפקוד את האזור. רק בשנת 1958, בסיוע קק"ל, נפרצה דרך הפטרולים לאורך הקו הירוק, מצנדלה בדרום-מערב, דרך הר ברקן, פקועה וג'ילבון, עד להר מלכישוע והירידה לבקעת בית שאן.
יערות הגלבוע (ארכיון צילומי קק"ל)
דרך הפטרולים עוברת לאורך הקו הירוק ובמשך שנים ארוכות לא היתה חלק ממסלולי הטיול השגורים בגלבוע. אפשר להגיע לכאן מדרך הנוף הראשית, מהר ברקן. נקודת המפגש של דרך הנוף ודרך הפטרולים נקראת "שער הזהב", כינוי שנתנו למקום פורצי הדרך. במקום חניון, טובל במרבדי צבעונים, אירוסים, כלניות, נוריות ועוד. בחניון תמצאו מתקני משחק לילדים ושבילי הליכה משולטים לשמורת הר לפידים. מכאן אפשר לצאת למסלול הליכה תלול לעבר העמק הנעלם, מסלול טיול רגלי (מסומן באדום) היורד מאזור הר ברקן אל עמק חרוד ומיועד למיטיבי לכת.
דרך הפטרולים משקיפה על אזור צפון השומרון והכפרים הערביים הציוריים – פקועה וג'לבון. לאחרונה נסללה על ידי קק"ל בצד דרך זו, דרך חליפית לדרך הפטרולים, שהפכה לגדר המערכת. הדרך החדשה מלווה את דרום הגלבוע, עוברת ביערות מלכישוע ממערב למזרח, עד לנחל בזק, הזורם מדרום לגלבוע ומפריד בינו לבין הרכס המזרחי של הרי צפון-מזרח השומרון. בהמשך מתחברת הדרך לכביש העולה מן הבקעה. זהו הצד האחר של הגלבוע, שהוא פחות ידוע ומוכר, אבל לא פחות יפה. יש אומרים הרבה יותר.
איך מגיעים
בצומת הסרגל, בין מגידו לעפולה, פונים מזרחה לכביש התענכים (כביש 675), חולפים על פני צומת יזרעאל ובצומת נורית פונים דרומה לכיוון הגלבוע, לדרך נוף הגלבוע (כביש 667)