דילמה: לשמור על המים או על הטבע?

במשך שנים סבל נחל שורק מהזנחה והרס מתמיד. שפכי ירושלים, יבנה, רחובות ויישובי הסביבה הוזרמו אליו ובהמשך פעלה חברת כרייה על גדותיו כדי להוציא מהטבע את חלוקי הנחל לטובת ענף הבנייה. ובכל זאת, הטבע היה חזק יותר. למרות ההתעללות המתמשכת התפתח באזור בית גידול לח - מערכת אקולוגית ייחודית עם צמחיה שופעת ובעלי חיים - חלקם נדירים.

אך בקרוב כל זה עומד להעלם: בשנתיים הקרובות יוקמו על שטח בית הגידול הלח שלושה מאגרי מי קולחין, בעלי קיבולת של כ-3 מיליון קוב. לצורך הקמת המאגרים יוסט תוואי הנחל לאורך שלושה קילומטרים ובתי הגידול הייחודיים יימחקו כליל. על המטרה נדמה שאין חולק: אגירת מי הקולחין של אזור ירושלים והסביבה ואגירת מי השטפונות שזורמים לאזור במטרה לנצלם לטובת משק המים. המחלוקת היא על המחיר הסביבתי הגבוה שייגבה. 

קרקל‏ (צילום: נתן באינוסוביץ' )

1

2

3

4

5

6

7

• לגלריית חיות באזור נחל שורק
  
  

התוכנית להקמת מאגרי הקולחין זכתה לכל האישורים התיכנוניים ואף לתמיכת המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים. אלא שכעת היא שבה ומעוררת התנגדות, נוכח הנזק הסביבתי החמור שהיא תגרום. גורמים ברשות הטבע והגנים מודים בשיחות סגורות כי לו היתה התוכנית מוצעת כיום, הגישה כלפיה היתה שונה בתכלית. "בעבר לא היתה מודעות לבתי הגידול הלחים ולחשיבות השמירה עליהם", מודה גורם ברשות. "היום התוכנית הזו לא היתה מקודמת".

אקולוגים ברשות מכנים את המקום "גן עדן לבעלי-חיים" ו"בית גידול נדיר וייחודי", ואף משווים את המגוון לשמורת החולה. אך באותה נשימה הם מציינים בעצב כי כל זאת צפוי להיעלם בשל "האקט הברוטלי" של הקמת המאגרים והטיית הנחל. "לו היינו עכשיו בתחילת הדרך, אולי היינו מחפשים מקום אחר לבניית המאגרים", מציין אחד המעורבים.  

הוא מציין כי מאז אישור התוכנית נכנסו לתוקף תוכניות מתאר ארציות בהן אומצה גישה המעדיפה הימנעות מפגיעה אקולוגית של רצף הנחל - בניגוד לאופן שבו מתוכנן פרויקט המאגרים הנוכחי. אך נדמה שהמחאה היא בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי: מרגע שזכתה התוכנית לכל האישורים ממוסדות התכנון, מתרכזים כיום אנשי הרשות בנסיון אחרון למזער נזקים. 

ברשות הניקוז שורק-לכיש, האחראית על הפרויקט, מציינים כי המאגרים מהווים פרויקט חשוב מעין כמוהו, אשר צפוי לזכות אף בהכרה כפרויקט בעל חשיבות לאומית. "הרעיון להקים במקום מאגרים החל להתגלגל כבר בשנת 96'", מדגיש בשיחה עם ynet מנכ"ל הרשות, יצחק יוגב. "חשוב להבין שמדובר באילוץ. פשוט אין למדינת ישראל מים לבזבז".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "תכנית המאגרים אושרה בזמנו על ידי המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, ונעשית כיום עבודה בשיתוף פעולה עם רשות המים ורט"ג לעניין הגדלת השטח המתוכנן לבתי גידול לחים באזור המאגרים. נושא הטיית הנחל נידון לאחרונה (ב-11.3.2009) בוועדת השיפוט, ונמצא כרגע בשלב השלמות התכנון, זאת כדי להבטיח את המשך קיום הנחל באופן משביע רצון".