מדריך: כך נתמודד עם חוקרי חברת הביטוח

אנו משלמים במיטב כספנו פרמיות לחברות הביטוח, כדי להגן על עצמנו מפני התוצאות הכלכליות של אסון הכרוך באובדן חיים, בריאות, או רכוש. ואולם כאשר נופל עלינו האסון, מתברר לנו מהר מאוד שעלינו לגייס תעצומות נפש כדי להתמודד לא רק עם האסון, אלא גם עם פחים יקושים מטעם חברת הביטוח.

ונבהיר את דברינו. על פי פרשנות בתי-המשפט לחוק חוזה הביטוח, המבוטח עלול להפסיד את כל תגמולי הביטוח, אם בקרות מקרה הביטוח, הוא מסר לחברת הביטוח עובדות כוזבות "בכוונת מרמה"; אפילו העובדות לא היו רלבנטיות לחבות חברת הביטוח.

העונש חריף, אך רבים יצדיקו אותו. אלא שהמצדיקים אינם יודעים כי בידי שופטינו, מקצועיים ככל שיהיו, אין מכשיר רנטגן הרואה ללב. השופטים מסיקים על "כוונות מרמה" מתוך התנהגותו של המבוטח אל מול חוקרי חברת הביטוח. כך, התנהגות הנובעת מלחץ, או מטיפשות, עלולה להיחשב בעיני השופט היושב בדין כהתנהגות הנובעת מכוונת מרמה.

ארץ קטנה וחוקרים בה רבים

הנה מקרה של מבוטח שפעל מתוך לחץ. רכבו נגנב, וחוקר חברת הביטוח דרש ממנו את שני מפתחות הרכב. המבוטח, אשר שכח את המפתח הרזרבי בתוך הרכב שנגנב, מיהר לשכפל אותו ולמסור אותו לחוקר. לו סיפר לחוקר את האמת, היה זוכה במלוא תגמולי הביטוח, שהרי אין כל איסור בפוליסה להשאיר את המפתח הרזרבי ברכב. ואולם השופט שישב בדין פירש את התנהגותו כמוּנעת מתוך כוונת מרמה, ושלל ממנו את כל תגמולי הביטוח.

מקרה אחר הוא של מבוטח שנהג מתוך טיפשות. אחד המחסנים בבית העסק שלו נפרץ. לחוקר מסר כי מהמחסן נגנב גם ציוד מסוים. החוקר בדק מחסן אחר, וגילה בו את הציוד המסוים. טענת בעל העסק, כי בעת השיחה עם החוקר לא ידע שלפני הפריצה עובדיו העבירו את הציוד למחסן האחר לא הועילה. בית-המשפט ייחס לבעל העסק כוונת מרמה, ודחה את כל תביעתו - גם לגבי אותם פריטים שלא היה ספק כי נגנבו.

וזאת לדעת: ארצנו הקטנטונת משופעת בחוקרים. רבים מהם נפלטים אל השוק האזרחי מתוך השוק הביטחוני. התחרות רבה, מחירם של החוקרים נמוך, וחברות הביטוח מעסיקות אותם כמעט בכל תביעה המוגשת להן. החוק מחייב את המבוטחים לשתף פעולה עם החוקרים, ואולם גם במסגרת חקירות אלה יש למבוטחים זכויות, וראוי לדעת אותן בטרם ייפלו בפח.

מה עלי לדרוש בטרם חקירה?

בתי-המשפט השמיעו, לא אחת, ביקורת נוקבת על חוקרים להוטים המנסים להכשיל מבוטחים תמימים. לכן מומלץ, עוד בטרם השיחה הראשונה עם החוקר, להתייעץ עם עורך-דין הבקיא בתחום, ולהחליט עמו אם להיפגש עם החוקר לבד, או בנוכחות עורך-הדין.

נהג מונית נכנס ללחץ נפשי ולקה בהתקף לב כאשר נרקומן עלה למוניתו. חוקר הביטוח הלאומי שאל את המבוטח אם אירוע של עליית נרקומנים למונית הוא חריג. המבוטח סבר בטעות כי דווקא אירוע חריג בעבודה אינו מזכה אותו בדבר, והשיב בשלילה. שנים רבות של התדיינויות נדרשו כדי לקבוע שהתקף הלב אכן נבע מאירוע חריג, וכי המבוטח שיקר לחוקר מפחד שלא יהיה מי שיתמוך בו במחלתו הקשה.

קבלת תמלילי החקירה

יש לקבל מהחוקר הסכמה מראש ובכתב, כי העתק של תמליל החקירה, וכן של כל הודעה בכתב מטעם המבוטח, יימסרו לידי המבוטח או לידי עורך-דינו. לעניין זה חשיבות רבה ביותר. אם לא דורשים זאת בכתב ומראש, חברות הביטוח אינן מאפשרות למבוטח לעיין לאחר מכן בתמליל ובהודעות. כך, בשל מעבר השנים, או מסיבות שאין להן כל קשר לאמינות המבוטח, עלולות להתגלות סתירות בין העדות בבית-המשפט לבין התמליל וההודעות.

זהירות מפני החוקר הנחמד

יש לזכור תמיד שגם החוקר הנחמד ביותר מבקש להוכיח כי היה שווה לשכור את שירותיו. גם אם יגלה אל המבוטח אמפטיה, תכליתה היא לפתות את המבוטח לספק לו חומר שישמש בסיס לדחיית תביעת המבוטח.

השיחות מוקלטות

על המבוטח לדעת כי כל שיחותיו, הן בטלפון הן בפגישות פנים-אל-פנים, מוקלטות. לחוקר מותר להקליט שיחה שהוא מנהל עם המבוטח, או עם נחקר אחר, משום שהחוקר המקליט הוא אחד המשתתפים בשיחה. לעומת זאת, אסור לחוקר להקליט שיחה שהתנהלה בין שניים אחרים, אלא אם כן אחד המשוחחים מסכים להקלטה.

עדיף לומר "אינני יודע מה קרה"

על המבוטח להימנע מכל אמירה בלתי בדוקה, או מכל התנהגות העלולה להתפרש כמוּנעת מתוך כוונת מרמה. אין לספר לחוקר אלא עובדות בדוקות, הידועות למבוטח מידיעתו האישית. עדיף לומר "אינני יודע מה קרה", "אינני יודע מה בדיוק נגנב" - מאשר למסור עובדות לא בדוקות.

דרישה להציג רשיון

על חוקר פרטי בעל רשיון כדין מוטלות מגבלות חוקיות ואתיות. לכן חשוב שהמבוטח ידרוש זאת, והחוקר חייב להציג בפניו רישיון חוקר פרטי.

איסור התחזות

לחוקר אסור להתחזות לשוטר, פקח, עובד ציבורי, או בעל מקצוע הטעון רשיון על פי חוק - כמו עורך-דין, רופא או רואה חשבון. כמו כן, לחוקר אסור להתחזות כשליח של גוף אחר. כך לדוגמה, אסור לחוקר לומר כי הוא בא מטעם הרשויות, חברה ממשלתית, או כל גוף אחר.

חקירת קטין

המבוטח חלה ולא היה מסוגל לעבוד. ואולם מחמת הבושה הסתיר זאת מילדיו הקטינים. החוקר חילץ מהילדים הקלטה כי אביהם עובד. זהו מעשה אסור. לחוקר אסור לבוא בדברים עם קטין, אלא בנוכחות הורהו, או באישורו מראש ובכתב.

איסור על פגיעה בפרטיות המבוטח

החקירה חייבת להיעשות תוך פגיעה מינימלית בפרטיותו של הנפגע, ורק אם הדבר הכרחי. באחד המקרים, סירב בית-המשפט לקבל כראיה צילומים שעשתה חוקרת. בית-המשפט קבע כי החוקרת חדרה לפרטיותו של הנפגע, תוך שהיא מתחזה ומציגה עצמה כעורכת סקר. נוסף על כך, חברת הביטוח יכולה לברר את מצבו הרפואי של הנפגע, באמצעות מומחים רפואיים ועל ידי חקירות שאין בהן פגיעה בפרטיות.

התכתבות עם החוקר

מבוטח המשוחח עם חוקר, השולח אליו דואר רגיל, דואר אלקטרוני, פקס וכיוצא באלה, חייב להניח שכל הנאמר בשיחות או במסמכים עלול לשמש נגדו ביום מן הימים בבית-המשפט.

האם אנו חייבים להסכים לדרישת החוקר להיבדק בפוליגרף?

אינכם חייבים, וגם אל תסכימו בשום פנים ואופן. הנחיה של המפקח על הביטוח, שחלה על תביעות שהוגשו לחברת הביטוח לאחר 1 בספטמבר 2008, אוסרת על חברות הביטוח לחייב את מבוטחיהן לעבור בדיקות פוליגרף.

לחברת הביטוח מותר להציע (לא לחייב) הסכם פוליגרף, רק ובתנאי שעלו חשדות למרמה מצד המבוטח, ובתנאי שחשדות אלה תועדו בכתב ונמסרה עליהם הודעה למבוטח. אם המבוטח יוצא דובר שקר בבדיקת הפוליגרף, עדיין אסור למבטח להסתמך אך ורק על הבדיקה כדי לדחות את תביעתו.

לאחר הנחיית המפקח, פחת השימוש שעושות חברות הביטוח בפוליגרף. עדיין ההמלצה היא לא להיענות להצעה לגשת לבדיקת פוליגרף.

הכותב הוא עורך-דין מומחה בדיני ביטוח ונזיקין