כשעגל הזהב מתמוטט
עדיין מוקדם מדי, אבל רבים כבר מתחילים להרהר במשמעות המשבר הכלכלי במובן הפילוסופי-החברתי והמוסרי שלו. אבי רט דן בהשלכות התפרקות עגל הזהב של דורנו
אנחנו כאן בלב מדבר, צמאים למים חיים, ואתה על ראש ההר, מעל העננים אין שום אות, אין סימן,כל כך הרבה ימים, במעגל סגור מסתובבים, סביב עגל הזהב.
אין מי שיכה על הסלע, מי יתן כיוון, באפילה כאן נלחמים על כל פירור, סביב עגל הזהב.
הוא לא יורד מראש ההר, הוא לא יורד אל העם, הם יוצאים במחול טירוף, ושוכחים את עצמם, רוקדים סביב עגל הזהב, סביב עגל הזהב. מתחננים אליו, אל נא תעזוב אותנו עכשיו, היה לנו לאב עדר נעזב, רוקד סביבו, קורא אליו לשווא, עגל הזהב, עגל הזהב. (אהוד בנאי)
המחזה הזה של עם הרוקד סביב עגל הזהב, למרגלות הר סיני, הוא מחזה מכונן בעם ישראל. מצד אחד אפשר כל כך להבין אותו, ומצד שני קשה כל כך להבין את הסיטואציה ההזויה הזו שחז"ל הגדירו 'ככלה המזנה תחת חופתה'.
אפשר להבין - כי יש כאן עם שעבר בחודשים האחרונים טלטלות כל כך משמעותיות- כל אירועי מצרים- עבודת הפרך, העבדות, מכות מצרים, יציאת מצרים וקריעת ים סוף, וכל הקורות אותם במדבר עד מעמד הר סיני. החוויות כל כך מטלטלות וכל כך אינטנסיביות שקשה לשמור על שפיות או קור רוח במצב הזה. ואז - עולה משה המנהיג אל ההר, ולא חוזר.
לעם לא ברור מה קורה שם, איך זה שילוד אשה מדבר אם האלוקים, האם הוא אנושי או אולי מלאך, איך בכלל אפשר לחבר בין שמיים וארץ? המתח הרוחני הזה, בצירוף כל האפקטים של קול שופר, וענן כבד וברקים וכד' - הכניסו את העם למצב של צורך בלפרוק את המתח – ועגל הזהב פתח להם את השסתום להתפרקות הכללית. מילת המפתח בפרשת עגל הזהב היא- והתפרקו. פרקו את נזמי הזהב, ופרקו מעליהם כל עול ואמות מידה. אפשר להבין.
ומצד שני - ממש אי אפשר להבין. עומדים אנשים שראו בחודשים האחרונים ניסים כל כך גלויים. ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים, ראו את יד ה' בכל צעד ושעל ובכל רגע ורגע, רואים את הקולות ואת המראות, ואחרי כל העוצמות הללו- איך אפשר לעמוד מול פסל מעשי ידי אדם, זה שמורכב מנזמים וטבעות שרק עתה הוסרו מאוזניהם ואצבעותיהם- לעמוד מול גוש הזהב הזה, לפזז עד כלות ולומר עליו - אלה אלוהיך ישראל ? הם באמת חשבו שיש איזו ממשות לגוש הזהב הזה ?
הכפר של רפי נלסון
המבוגרים יותר שבינינו עוד זוכרים את הכפר של רפי נלסון, דרומית לאילת. כפר שבשנות השישים והשבעים היה המקום שאליו נסעו כולם לתפוס ראש. כל מי שרצה להיות in עבר דרך המותג הזה שנקרא הכפר של רפי נלסון. בצד הכפר של רפי , על גבעה, הציב נלסון עגל גדול מוזהב, מעין עגל הזהב. אני לא יודע מה הייתה כוונת המשורר או מי שהציבו את הפסל הזה שם, אני רק זוכר את המראה - כפר של נופשים לחוף הים, ומעל הכפר על הגבעה - עגל זהב.עגל הזהב, איננו רק אירוע היסטורי שקרה לפני כך וכל אלפי שנים במדבר. עגל הזהב הוא גם אירוע אישי שכל אחד מאיתנו עובר כל יום מחייו.
ישבתי בשבוע שעבר בפגישה עם איש עסקים רציני, שעסקיו הרבים פזורים ברחבי העולם. שוחחנו על המשבר הכלכלי העולמי, ממה הוא נובע ומה השלכותיו. תוך כדי דיבור הוא אמר לי: אבי, אתה צריך להבין, שיש אנשים (אני לא זוכר אם התכוון לאנשים בארץ או בארה"ב) שהיו עשירים וגבירים גדולים, שכולם התדפקו על דלתותיהם. האנשים הללו עומדים היום בתור בבית תמחוי של הקהילה היהודית, מחכים למנת האוכל שלהם.
המשבר הכלכלי העולמי עדיין בעיצומו. לאף אחד לא ברור האם כבר הגיע לשיאו, מה ילד יום, האם ומתי הוא יסתיים, ובאיזה מחיר. מה שברור הוא שמדובר במשבר הכלכלי החמור ביותר במאה האחרונה, לפי דברי מומחים וכלכלנים.
עדיין מוקדם מדי, אבל רבים כבר מתחילים להרהר
על משמעות המשבר במובן הפילוסופי-החברתי והמוסרי שלו. יש המתחילים להרהר ולהטיל ספק במודל הכלכלי הקפיטליסטי.
יש הרואים את שורש המשבר במציאות הוירטואלית של הכפר הגלובלי, ויש הטוענים - שהמשבר הזה הוא משבר עגל הזהב של דורנו. דור של בהלה לזהב במובן הרחב של המילה - חומרנות, קריירה, הישגיות, מותרות וריצה ללא קו סיום - גם במחיר פירוק התא המשפחתי, אובדן שמחת החיים והשקט הנפשי, חיי מתח ולחץ מתמידים.
אולי התפרקות עגל הזהב הזה לנגד עינינו, תעלה שוב לסדר היום שאלות יסוד על החיים ותכליתם, האדם ומשמעותו, שאלות של שיטה כלכלית וצדק חברתי. אולי המשבר הזה יחזיר אותנו לחוויה מתקנת למרגלות הר סיני, ולקבלת התורה מחדש, בלי העגל, כתורת חיים רלוונטית ועכשווית.
