לראשונה: תערוכה של אמנים גאים-דתיים
14 אמנים דתיים, בעלי נטייה הומוסקסואלית, מציגים את יצירותיהם בתערוכה ראשונה מסוגה בירושלים. על האמנות שבמתח הבלתי-אפשרי בין הנטייה המינית לאיסורי הדת
תערוכה אמנותית של יוצרים דתיים היא כבר ממש לא בגדר חידוש. תערוכה של יוצרים הומו-לסביים גם היא מזמן לא משהו יוצא דופן. אבל תערוכה שמאגדת יצירות של אמנים גאים ודתיים - זה כבר סיפור אחר לגמרי. לראשונה בישראל, יציגו החל ממחר (יום ג') 14 יוצרים הומואים, השייכים לחברה האורתודוכסית, את עבודותיהם בגלריית הדסה לאמנות, הנמצאת בלב המושבה הגרמנית בירושלים.
התערוכה, שמוצגת תחת הכותרת "יוצאים מארון הקודש", עוסקת במקום המפגש שבין זהותם המינית לזהותם היהודית, ומבקשים להראות שהדבר אפשרי. חלק מהיצירות עשויות לעורר כעס בקרב רבנים וגורמים שמרניים בקהילות האורתודוכסיות, אולם מצד שני - בהחלט ייתכן שהתערוכה הזו, במקביל לפעילותם הענפה של הארגונים ההומו-לסביים הדתיים, תהיה צעד נוסף להכרה בקיומם, ובקשיים שלהם בתוך המסגרות הדתיות.
בדף הנלווה לתערוכה, שנכתב על-ידי היוזמים מארגוני "בת קול" ו"חברותא", נטען כי "לכאורה הזהויות הדתית והמינית של היוצרים אמורות להיות סותרות, אך ביצירות שבתערוכה ניתן לראות כיצד הן יוצרות אינטראקציות מורכבות, ולעיתים אף משלימות".
בין היוצרים המציגים בתערוכה חיים אלבוים, שסרטו "ואהבת", זכה בפרס הדרמה הטובה ביותר בפסטיבל ירושלים; אביגיל שפרבר, יוצרת קולנוע, במאית וצלמת, וממקימות "בת קול"; עמיחי לאו לביא, אמן במה, מורה יהדות; דינה ברמן, בוגרת בצלאל; וזהר ויימן קלמן, דוקטורנטית בחוג לספרות השוואית באוניברסיטת ברקלי, ארה"ב.
"אמנות מוּדרת"
"הדיון בזהויות מיניות ומגדריות במסגרת שיח האורתודוכסיה המודרנית בישראל הוא אולי הביטוי החתרני, הרענן והמאתגר ביותר של יהדות זמננו", כתב ל-ynet חוקר האמנות, דוד שפרבר. "מדובר במהלך דרמטי - נושא שבעבר הודר והודחק מהפרהסיה הדתית, הפך בתוך שנים אחדות לנושא לגיטימי שנדון בפורומים שונים".
לטענת שפרבר, הניראות הציבורית של להט"בים (לסביות, הומוסקסואלים, טראנסג'נדרים ובי-סקסואלים) דתיים החלה עם חדירת האינטרנט לחברה הישראלית. תחילה היו אלה פורומים וחדרי דיון בפורטלים ישראליים מובילים שגילו את הסוד: יש לסביות והומואים דתיים.
מכאן החוקר מתאר התקדמות איטית של הדתיים ההומוסקסואליים אל השיח המגזרי והכללי - החל מהסרט "לפניך ברעדה" וכלה בהתייחסויות פומביות של רבנים לסוגיה בכנסים
שונים בשנים האחרונות. אלא שכאן קורה דבר מוזר. שפרבר אומר כי למרות הפתיחות היחסית לנושא מבחינת השיח הרבני, דווקא שדה האמנות המקומית - זה המציג וממשמע את היצירה שנוצרת בהקשר היהודי - נותר אדיש או מתנגד לנושא.
שפרבר: "שלא כמו נושאים פמיניסטיים, שכבר נדונים ומוצגים כאן, השיח הקווירי-דתי לא מתרחש במוסדות המציגים דרך קבע אמנות בהקשר יהודי מובחן - כמו מוזיאון וולפסון בהיכל שלמה בירושלים, בית התפוצות או 'הגלריה האחרת', שהציגה אמנות של יוצרים מהמגזר הדתי במשך שנים. גם תערוכות המכוונות למפות את תחיית היהדות באמנות המקומית לא נוגעות לרוב בנקודה הזאת. אירוני הדבר שעולם האמנות, שנתפס לא אחת כפלורליסטי במהותו וכמכוון לאוונגרד או ל'תיקון עולם', לא תרם מאומה לפריצת הגבולות בתחום זה. משום כך, בתערוכה הנוכחית יש משום פריצת דרך".
- פתיחת התערוכה: מחר, יום שלישי, בשעה 20:00. רחוב דור דור ודורשיו 7א, ירושלים.