"בית הדין לא יתעשת? נשבור את הכלים"
"בית הדין נכשל בעשיית צדק כלפי נשים המבקשות להתגרש. אם הוא לא יתעשת, ייתכן שנלך לקראת שבירת כלים". סוזן ווייס, מחלוצות המאבק למען העגונות, מדברת עם רבקה לוביץ' על תביעות הנזיקין נגד הסרבנים
בשבוע שעבר ציינו בישראל את "יום העגונה" ומהו המצב בשטח בנושא תביעות הנזיקין נגד סרבני גט? ביקשתי לשוחח בנושא עם עו"ד סוזן ווייס, מחלוצות המאבק למען נשים עגונות ומסורבות הגט.
בשנת 2004 היה התקדים הראשון של פסיקת חיוב בעל סרבן גט בתשלום נזק לאשתו. מה התחדש בתביעות הנזיקין מן השנה האחרונה?
"בשנת 2008 ניתנו שני פסקי דין ללקוחות שלנו הקובעים חידושים משמעותיים בתחום. אני מאוד מרוצה מכך שהשפיטה האזרחית בעניין נזק בדין סרבנות הולכת ונהיית עצמאית מפסקי הדין של בתי הדין הרבניים. אם בשנת 2004 קבע השופט הכהן (ביהמ"ש למשפחה – י-ם) כי אישה זכאית לפיצויים רק מן הרגע בו פסק בית הדין הרבני שהבעל מחויב לתת לה גט הרי שהשופט גרינברגר בשנת 2008 (ביהמ"ש למשפחה – י-ם) קבע כי אישה זכאית לפיצויים גם על התקופה לפני שבית הדין פסק לבעלה חיוב גט.
השופטת טובה סיון (ביהמ"ש למשפחה – ת"א) עוד הרחיקה לכת וקבעה כי אישה זכאית לפיצויים גם במקרה שבית דין דחה את בקשתה לחייב את הבעל בגט. זאת אומרת שבית המשפט מתנתק לאט לאט מכל תלות בפסקי הדין של בית הדין הרבני. חידוש מכיוון אחר הגיע מהחלטת ביניים של השופטת נילי מיימון (ביהמ"ש למשפחה – י-ם) (שלא הגיעה לידי מימוש משום שהבעל נתן בינתיים את הגט) שקבעה כי ניתן להגיש תביעה נזיקית אף נגד קרובי משפחת הסרבן, או כל אחד אחר שעזר לו להתחמק מן הגט".
כיצד מגיב בית הדין בעניין זה?
"בית הדין נדחק לפינה לא נעימה והוא מגיב בצורה קשה. בפסק דין שהוציא בית הדין הגדול בשנת 2008 קבעו הדיינים כי בכל מקרה שתוגש תביעה נזיקית הגט ייפסל מפאת היותו 'גט מעושה', כלומר: נכפה על הבעל. עוד נאמר בפסק הדין הזה שהמלצת עורכי הדין ללקוחות להגיש תביעה נזיקית היא בגדר רשלנות מקצועית. זוהי אמירה מאד קשה, במיוחד לאור העובדה שתביעות הנזיקין מצליחות בבית המשפט".
אם כן, אולי תהיה בעיה עם הגט של נשים אלו?
"למעשה, לא היה עדיין מקרה שבית הדין פסל גט של האישה בגלל תביעה נזיקית. בית הדין יודע היטב שתביעות הנזיקין פותרות את הבעיה של סרבנות גט במקום שהם כשלו. הרי גם הדיינים רוצים לפתור את הבעיה הפרטנית של נשים, ולכן הם מוצאים את הדרך לומר שהגט כשר. מצד שני הם מאוימים מכך שהפתרון הושג דרך בית המשפט ולכן דורשים שתביעות נזיקין יידונו אך ורק בבית הדין הרבני".
למה שנשים לא תפנינה לבית הדין הרבני בתביעות נזיקין כלפי הבעל?
"ראשית, למעשה, אין סיבה לחשוב שאותו בית דין ששנים גרר אישה ולא חייב בעל בגט ייתן עכשיו פיצויים לאישה על סרבנותו. להלכה, בית הדין רואה זאת כזכות דתית של הבעל לתת את הגט ברצונו ולפי תנאיו—דהיינו, לסרב לגרש את אשתו. ואין סיבה שבית הדין יפסוק לבעל חיוב לתשלום פיצויים על מה שהוא רואה כזכותו של הבעל. שנית, אין סמכות לבית הדין לדון בעניינים אלו. זוהי תביעה נזיקית שאין לה קשר לעניין הנישואין והגירושין אלא לפגיעה נזיקית של אדם אחד באדם אחר. מקומה להיות נדונה בבית המשפט".
תני לנו קצת אינפורמציה על הנשים המגישות תביעות נזיקין
"ממוצע שנות הסרבנות של הנשים שהגישו תביעות נזיקין הוא 10 שנים (עד ליום הגשת התביעה). כמעט 90% מן הנשים שהגישו תביעות אלו הן נשים מסורבות גט למעלה מ-5 שנים (עד ליום התביעה). מדובר בנשים
אומללות ביותר שעומדות מול חומה בצורה של בעל עקשן ובית דין שאינו מקדם את התהליך. ברוב המקרים שהוגשו תביעות נזיקין הסיפור הסתיים בגט תוך שנתיים מיום הגשת התביעה.
"ומה עוד: מהניסיון שלנו, ברור שגם לאחר הגשת תביעת הנזיקין, הכוח לקבוע את עתידה של האישה נשאר בידי הבעל. רוצה הבעל - נותן את הגט; לא רוצה הבעל - משלם פיצויים. האישה רוצה גם את הגט וגם פיצויים על הנזק שנעשה לה. רוב הלקוחות שקיבלו גט נאלצו לוותר על הפיצוי".
וכמה מילים לסיכום
"תביעות הנזיקין שלנו ופסקי הדין של שופטי בית המשפט הם למעשה כתבי אישום נגד בית הדין הרבני. הן מגלות את ערוות בית הדין הרבני ומשקפות את העובדה כי בית הדין הרבני נכשל כישלון חרוץ בעשיית צדק כלפי נשים המבקשות להתגרש. במידה שבית הדין לא יתעשת ויפנה לדרך חדשה, ולא נראה שזה עומד לקרות, ייתכן שאנו הולכים לקראת שבירת כלים".
רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית, העובדת ב"מרכז צדק לנשים", טל': 02-5664390
