האוקספורד של עולם הישיבות

ביום ראשון השבוע, יותר מעשרים שנה אחרי שהסיר את הכיפה ועזב את החברה החרדית, הגשים הסופר דב אלבוים סוג של חלום ילדות. רגע לפני שנכנס הביתה הוא הוציא מתיבת הדואר מעטפה מהודרת שממוענת ל"הרב הגאון ר' דב אלבוים שליט"א" ובתוכה הזמנה לכינוס הבוגרים ההיסטורי של ישיבת 'חברון - כנסת ישראל' בירושלים. "הייתי כל כך מבסוט", מודה אלבוים, שרק לפני שלוש שנים הקים בתל אביב ישיבה חילונית למהדרין. הוא הציץ מייד במראה, ואחרי שווידא שהטעות היא לא שלו, פנה לאשתו: "הנה, סוף סוף הם מכירים בי". 

132 שנה אחרי שנוסדה בסלבודקה שבליטא, 85 שנה אחרי שהועתקה לארץ ישראל ו-80 שנה אחרי שקבעה את משכנה בירושלים, תקיים בשבוע הבא ישיבת 'חברון' (במלעיל, כמובן) כינוס בוגרים היסטורי, בהשתתפות אלפים מתלמידיה בעשרות השנים האחרונות. המארגנים מבטיחים אירוע חגיגי והמוני שלא נראה כמותו בעולם הישיבות, עם מספר משתתפים שלא היה מבייש מוסדות חינוך ואקדמיה יוקרתיים. הוא ייערך במרכז הקונגרסים 'בנייני האומה' בירושלים בראש חודש ניסן, בהפקה מושקעת של חברת "אפקט", וצפויים לקחת בו חלק קרוב לעשרת אלפים בוגרים, בהם עשרות רבות של רבנים ואישי ציבור.  

בית המדרש בישיבת 'חברון - כנסת ישראל' (צילום: גיל יוחנן)

האף המוּרם של החברונער'ס

על פי בדיחה מפורסמת ברחוב החרדי, ההבדל בין חסידי חב"ד לתלמידי 'חברון' הוא שלחב"דניקים יש קנייטש עד האף ואילו לחברונער'ס יש אף עד הקנייטש (השוליים הקדמיים במגבעת). "האף שלנו אולי קצת מוּרם, אבל אי אפשר לומר שזה לא בצדק", אומר אחד הבוגרים, "אִם פוניבז' היא 'אֵם הישיבות' הרי ש'חברון' היא 'האוקספורד של הישיבות'". הוא הסביר כי הישיבה הצמיחה שורה ארוכה של דמויות מפתח בעולם הדתי – מנהיגי ציבור, ראשי ישיבות, מחנכים, רבנים ודיינים - לצד שופטים, עיתונאים, פוליטיקאים, חוקרים, משפטנים ואנשי אקדמיה שהשתלבו בעולם הכללי, ולכן "כל מי שלמד שם מוערך מאוד, ולא משנה במה הוא עוסק".

שנה אחת בלבד למד דב אלבוים, אז נער חרדי, בישיבת 'חברון', אבל הרושם שהותירה עליו – חזק. "יש שם אווירה מאוד ברורה של חירות מחשבה, של חירות לדרכים שונות", הוא מנסה להסביר ל-ynet את סוד המוסד היוקרתי, "זהו מקום שפשוט מלמד אותך לחשוב, וממש לא קל לעשות את זה". את משמעות הדברים מתקשה אלבוים להסביר, והוא מבטיח ש"אם היית יושב איתי על דף תלמוד הייתי ממחיש לך איך לומדים לחשוב. לקחת את אותם טקסטים ישנים ולחשוב עליהם בדרכים חדשות ולא מקובלות זו מתודה מאוד ייחודית שפותחה בישיבת 'חברון'".   

המבנה העכשווי. גבעת מרדכי (צילום: גיל יוחנן)

"עידוד ההערכה העצמית"

טיקוצ'ינסקי מסביר כי הרב פינקל חידש בתוך תנועת המוסר זרם המדגיש את ערכו ומעלתו העצמית של האדם וטען כי גם אחרי החטא הקדמון הוא לא נפל ממדרגתו, זאת בניגוד לקודמיו שהיו בעלי גישה פסימית שהדגישה את הרע שבאדם ואת הצורך בכיבוש היצר. "הוא דיבר על עידוד ההערכה העצמית הגבוהה של האדם כדבר שיגרום לו להעריך את עצמו יותר וכך ירחיק אותו מהחטא".  

חממה לתפקידי מפתח (צילום: גיל יוחנן)

"זו לא רק גישה תיאולוגית אלא גם מעשית", מדגיש טיקוצ'ינסקי, "לכל תלמיד בישיבה הובהרו מעלותיו כיציר כפיו של אלוהים, ומתוך כך גם חובותיו. אנחנו יכולים לראות את זה גם בגאוות היחידה שקיימת ב'חברון' עד היום, בגיבוש החברתי, בהערכה העצמית הלעיתים מופרזת ובכבוד ההדדי שהתלמידים שם רוחשים זה לזה".

הקופה התרוקנה

העיתונאי החרדי הרב ישראל גליס, בוגר 'חברון' בעצמו וממארגני הכינוס, אמר ל-ynet כי אחת המטרות המוצהרות של האירוע היא חידוש הקשר עם הבוגרים כאמצעי לגיוס תרומות. הוא סיפר כי לפני כעשור ניסתה ישיבת 'חברון גאולה' המתחרה, שהתפצלה מ'כנסת ישראל', לארגן מפגש דומה, אך אז דובר על אירוע חברתי נטו והגיעו אליו רק כאלף איש. "הפעם שלחנו הזמנות לעשרת אלפים בוגרים, ומתוכנן כינוס מושקע ביותר", הבטיח.  

"בבסיס הרעיון עומדת הכרת הטוב", אומר גליס, "'חברון' זו לא חסידוּת עם אדמו"ר וחסידים, ומי שעזב או התחתן מתנתק וגומר את הסיפור עם הישיבה. הוא לוקח איתו את מה שקיבל ממנה, אבל לא מחויב אליה. אנחנו אומרים לו: אם אתה ראש ישיבה או רב, וגם אם איש עסקים, עיתונאי או שופט - הכל קיבלת כאן, הכל ינקת מכאן. תוקיר טובה ותסייע באחזקת הישיבה וקיומה".

הכנס בבנייני האומה