הנפקת האג"ח נסגרה בשל ביקושי יתר
ההנפקה נסגרה להזמנות מוקדם מהצפוי, בשל עודף ביקוש של כ-12 מילארד דולר. היקף הנפקת אגרות החוב של האוצר היה חצי מיליארד דולר, המשקיעים ביקשו לרכוש פי 24 מהכמות המוצעת. הריבית הצפויה - כ-5.8%
עודף ביקושים של כ-12 מיליארד דולר להנפקת האג"ח הממשלתיות בחו"ל, הביא לסגירת ההנפקה מוקדם מהצפוי. ההנפקה, לתקופה של 10 שנים ובהיקף של 500 מיליון דולר, הייתה אמורה להיסגר לקראת סיום המסחר בארצות הברית, בשעות הלילה המאוחרות שעון ישראל. ההנפקה נסגרה להזמנות, המחיר והכמות ייקבעו בשעות הקרובות. הריבית שתידרש ממשלת ישראל לשלם עבור אגרות החוב צפויה לנוע סביב הרמה של ריבית שטרי החוב של ממשלת ארצות הברית בתוספת 2.87% (סה"כ כ-5.8%).
ההנפקה שהתבצעה היום היא הנפקת האג"ח הממשלתיות הראשונה בחו"ל, אחרי שנתיים וחצי של היעדרות מוחלטת של ממשלת ישראל משוק ההנפקות העולמי.
ההנפקה מוגדרת כהנפקת "בנצ'מארק" (נקודת ייחוס), עבור חברות ישראליות גדולות המנפיקות בחו"ל. הריבית שתיקבע בהנפקה הממשלתית תאפשר לשוקי ההון הבינלאומיים לתמחר את הריבית שיידרשו החברות הישראליות לשלם בעתיד, כשירצו להנפיק בחו"ל.
סיבה נוספת להנפקה היא הצורך להפגין נוכחות בשוקי ההון והכספים הבינ"ל. בשנתיים וחצי נעלמה כאמור ממשלת ישראל משווקים אלה לחלוטין. תחילה היה זה בשל הרצון של הממשלה להקטין את החשיפה שלה למטבע חוץ, ולאחר מכן בשל המשבר הפיננסי. ההנפקה המחודשת תשוב לכן ותחשוף את ממשלת ישראל בפני הפעילים בשוקי ההון בעולם.
במהלך החודשים הבאים יהיה על הממשלה לגייס בשוקי ההון בחו"ל כמויות גדולות יותר של כספים. בשבוע שעבר העריך מנכ"ל האוצר ירום אריאב כי הממשלה תיאלץ לגייס השנה הון נטו (ההפרש בין סך ההנפקות החדשות של אג"ח ממשלתיות לבין סך הפדיונות של אג"ח שהונפקו בעבר) בהיקף של כ-40 מיליארד שקל, לעומת גיוסים נטו של כ-9 מיליארד שקל בלבד בשנת 2008.
אריאב אמר אז כי חלק מגיוס ההון המוגבר יבוצע בשוקי ההון בחו"ל, במטרה למנוע עליות בשערי הריבית לטווח ארוך בארץ. ההערכה היא כי חלק גדול מההנפקות הבאות בחו"ל יבצע האוצר במסגרת הערבויות של ממשלת ארצות הברית. מדובר במנת הערבויות השנייה שקיבלה ישראל מהממשל האמריקני בשנת 2003, בהיקף של 9 מיליארד דולר. יתרת הערבויות שנותרה מאז בידי ישראל מסתכמת בכ-3.8 מיליארד דולר, ממנה ניתן לנצל עד 3 מיליארד דולר בשנה אחת.
לפנייה לכתב/ת 
