פרס ישראל לנחום היימן ודובי זלצר

היום (ד') יצאה הכרזה מטעם שרת החינוך, יולי תמיר, לפיה המלחינים והמוזיקאים נחום (נחצ'ה) היימן ודובי זלצר הם חתני פרס ישראל בזמר העברי לשנת תשס"ט. צוות השופטים שבחר בשניים כולל את יהורם גאון, מולי שפירא, רפי קדישזון, עו"ד נחום לנגנטל (יועץ השרה לפרסי ישראל) וגב' חיה הורביץ (הממונה על פרסי ישראל).

היימן, שנולד בלטביה בשנת 1934 ועלה לישראל בגיל 5, התחנך בתל אביב ובקיבוצים נען וכפר מכבי. הוא הקים חבורות זמר רבות, ובראשן "הגבעטרון", והלחין אלפי שירים, ביניהם שירים מוכרים מאוד כמו "חופים", "אנשי הגשם", "כמו צמח בר", "עוד חוזר הניגון", ועוד.

את בחירתם נימקו השופטים במילים: "נחום היימן שייך לדור הנפילים של הזמר העברי. עבודתו מאופיינת במשך כמעט שני דורות בחזון מתמיד של פריצה קדימה ובחריש של תלם ראשון, יזמות ויצירתיות בלתי נלאית ותרומה רחבת הקיף לזמר העברי, לקידוש השפה העברית, להפצת השירה העברית והישראלית ולכבוד משורריה.

בנוסף לעבודתו היוצרת עוסק נחום היימן בשנים האחרונות בהתמדה בשימור ובתיעוד הזמר העברי בישראל. יותר מ-1000 שירים ויצירות מוסיקליות הלחין נחום היימן לאורך יותר מחמישים שנות יצירה, אשר רבים מהם הפכו לזמר מושר בפי העם, נכסי צאן ברזל לזמר העברי לדורותיו".

מעניין כי בראיון שנתן בעבר ל-ynet, אמר היימן כי אינו מעוניין בפרס: "היום, מנקודת מבטי, בגיל 74 אני לא שם קצוץ. באופן הכי פשוט, הכי בוטה והכי ברור. אני את פרס ישראל שלי קיבלתי מעם ישראל ב-6,822 הופעות. אני לא זקוק לזה. הגישו אותי חמש או שש פעמים וזה לא מעניין. אנשים שהציעו להגיש את מועמדותי - סירבתי לתת להם את החומרים שלי ובלעדיהם אי אפשר להגיש את המועמדות. אני ממשיך בשלי, ההיסטוריה תשפוט. עם 1,000 שירים, 121 סרטים, עשרות הפקות לילדים, והעמותה למורשת הזמר העברי שאני וחבריי עובדים בה בהתנדבות מוחלטת בלי לקבל אגורה".

דובי זלצר

זלצר, שנולד ברומניה בשנת 1932, עלה לארץ בגיל 15 במסגרת "עליית הנוער", אך שנה לפני כן כבר כתב מוסיקה למחזמר לתיאטרון ילדים מקצועי בבוקרשט. במהלך שירותו הצבאי היה מבין מקימי להקת הנח"ל הראשונה. אחרי שהיה המלחין והאקורדיוניסט, הפך למנהל הלהקה. לאחר מכן עבר עם זוגתו דאז גאולה גיל לארצות הברית, שם למד קומפוזיציה ויסד את להקתה של גיל.

זלצר כתב כ-20 מחזות זמר, ביניהם להיטים כמו "קזבלן", "עוץ לי גוץ לי" ו"המגילה", ול-40 סרטים, ישראליים ובינלאומיים. בין מאות שיריו הבולטים ניתן למצוא את "לא נפסיק לשיר", "כל הכבוד", "הורה היאחזות", "המלחמה האחרונה" ועוד.

את בחירתם נימקו השופטים במילים: "מכלול יצירותיו של דובי זלצר היא מניפה גדולה, רחבה, מרתקת ועשירה בצבעים ובגוונים שונים אשר השירים בה הפכו לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי. תרומתו העצומה של דובי זלצר היא גם לז'אנרים של התאטרון, המחזמר והקולנוע, וכן להחייאת תרבות היידיש והלדינו ולמסוקה היהודית. שיטתו המופלאה של דובי זלצר בכתיבה הווקלית כמו בזו התזמורתית באה לידי ביטוי גם ביצירותיו המוזיקליות רחבות ההיקף.

על כל אלה מצאה ועדה השופטים את מר דב זלצר ראוי לפרס ישראל בזמר העברי לשנת תשס"ט".