עקרונות שימור הטרגדיה של העבודה

"בשעה קשה כזו אי אפשר להפקיר את המדינה", אמר בנימין בן אליעזר. "תאמינו לי", אמר, "זו באמת שעה קשה", ומנה את האיומים מצפון, דרום ומזרח. אין מומחה טוב מהשר היוצא לתשתיות לאומיות לזיהויין של שעות קשות באמת. שעות המחייבות נקיטת פעולה נמרצת למען המדינה, המפלגה והדיל הפוליטי התורן. בסדר הזה כמובן.

כבר עשור שאני מסתובב באולמות הכנסים המוארים באור פלורוסנטי של מפלגת העבודה. שלוש התמודדויות לרשימה לכנסת לימדו אותי להקשיב לטונים הדקים של הכללים הפוליטיים של המפלגה המתרפקת על תהילת עברה. בפעם השלישית אני מועמד יחיד למקום ה-25 ברשימה, וההקשבה קלה יותר.

זוהי שעה קשה גם לכללי ההפעלה הפוליטיים של ההנהגה היוצאת של העבודה. הכלל הראשון במעלה הינו "אחריות שלטונית". זה הכלל המחייב את העבודה להכנס לממשלה, כל ממשלה. ממשלה ללא שרים ממפלגת העבודה הינה על פי כלל זה, ממשלה פגומה לחלוטין שיש לתקן אותה באורח מיידי.

התיקון יתבצע על ידי צירופו של שר ביטחון מהעבודה, על מנת שיוכל לבלום בגופו את הקיצונים התורנים מימין. תפקידם המרכזי של שאר השרים הינו לקיים את הנבחרת הכי איכותית ולפעול באחריות למען מדינת ישראל.

כלל זה הוא המשכנע כל שר שהוא האדם המתאים ביותר למלא את תפקידו. זהו עיקרון מכונן הגורם לכך שיש יסוד לאמונתו של השר הרצוג למשל, לפיה ישיבתו במשרד הרווחה הינה כורח קיומי. אין זה חלילה רק צו הקריירה האישית שלו, אלא טובת המדינה עצמה מחייבת שהוא יהיה שר הרווחה והשירותים החברתיים. זאת ועוד, למען ההישרדות הנצחית של העם היהודי, אסור שיעזוב את המשרד, אלא אם כן מדובר כמובן בקידום פוליטי משמעותי.

הכלל השני הינו כלל "הגרעין הקשה". כלומר בוחרי העבודה הם רכושה, ואין שום קשר בין מעשי ההנהגה לבין בחירתם בה. על פי כלל זה, הבוחרים אינם בני חורין כלל ועיקר. בעברם הם תמיד שמו בקלפי פתק "אמת", והם תמיד ישימו פתק כזה, הם ובניהם ובני בניהם עד דור אחרון.

בוחרים רבים שמעו את המשפט "הנבחרת שלנו היא איכותית ופועלת באחריות" ושמו לב שמשמעותו האמיתית הינה "אנחנו חייבים להיות בממשלה", "אין שום עיקרון שבגינו נעזוב ממשלה", "איננו מוכנים להיאבק למען אף אחד חוץ מעצמנו". הם הסיקו את המסקנה היחידה המתבקשת והצביעו בכל פתק חוץ מ"אמת".

היוהרה הפוליטית של ברק וחבורתו כה עלובה, עד שלמרות שהגרעין הקשה של מפלגת העבודה הגיע זה מכבר להרפיה סופית, הנסיון לקומם אותו באמצעות "ויאגרה" שלטונית, הופך את טרגדיית ההיבריס המפוארת של אהוד ברק לצל חיוור של גרוטסקה עלובה.

עופר קורנפלד, מקום 25 ברשימת "העבודה" לכנסת