חיה וקוץ בה: הבקע המסתורי של הקיפודה

קיפודה מצויה בוגרת שנמצאה באזור המרכז הובאה לפני שישה ימים לטיפול בבית החולים לחיות בר, לאחר שלא הצליחה לעמוד בכוחות עצמה ונמצאה מוטלת על הקרקע. "הקיפודה הגיעה חלשה מאוד, מלאה בקרציות וטפילים ועם בטן נפוחה", אומרת עינת מטלון, עוזרת וטרינר בבית החולים.

בתחילה העניקו לקיפודה טיפול תומך שכלל אנטיביוטיקה ונוזלים. לאחר ארוחה דשנה שכללה ירקות ובשר טרי, היא התאוששה מעט. בבדיקה נוספת התגלה כי היא אינה מסוגלת להיעזר ברגליה האחוריות.

"החשד העיקרי שלנו הוא שהקיפודה סובלת מבקע (הרנייה) בצד ימין ופגיעה באגן שגרמה לה לבעיות בתנועות הרגליים התחתונות", היא מגלה. כדי לברר לעומק את הסיבה למחלתה של הקיפודה, היא נשלחה לצילום רנטגן. 

שקט, מצלמים!

איך משנעים קיפודה קוצנית לצילום אופנה בריאותי? "בזהירות ובעדינות", אומרת מטלון. בעזרת כפפה עבה היא הוציאה אותה מכלוב הנשיאה, דבר שאילץ את היונקת הקטנה, השוקלת 726 גרם, להיפרד למספר רגעים מהארוחה המפנקת ולשלוח מסר ברור למטפלת עם קוצים זקופים.

הקוצים של הקיפודים לא קופצים כך סתם, אלא הם מחוברים לשרירים מיוחדים במינם והקיפודים מסוגלים לזקוף אותם ולסמרם בקלות במידה והם חשים מאויימים.

בעוד שבבית החולים אין לנקבת הקיפוד טורפים שיאיימו על חייה, בטבע העירוני בישראל היא תיאלץ להתחמק ממכוניות נוסעות וחיות מחמד סקרניות כדוגמת כלבים וחתולים.

לקיפודים ישנם אוייבים משודרגים יותר בדמות דורסי לילה, ויונקים אחרים שישמחו לטרוף את החיה הקוצנית, ביניהם תנים, זאבים וחתולי בר. הם שנחבים לחיות בר מוגנות ואסור להחזיקם בשבי.

רוצה להישאר צמודה לקערת המזון (צילום: רועי גזית)

בישראל מצויים שלושה מיני קיפודים, הקיפוד המצוי, קיפוד החולות וקיפוד המדבר. תוחלת החיים של הקיפוד בטבע, אם שפר עליו מזלו, הוא יגיע לפנסיה בגיל שנתיים שלוש, לעומת עד שש שנים בתנאי שבי.

הקיפוד הוא יחידאי ופעיל בעיקר בשעות הלילה. המזון החביב עליו במיוחד הוא חרקים, פרוקי רגליים, שבלולים, דו-חיים ואפילו זוחלים ומכרסמים קטנים. ירקות ופירות גם יתקבלו בברכה.

חשיפה פנימית (צילום: רועי גזית)

• מצאתם חיית בר פצועה? צרו קשר עם הגורמים הבאים: מוקד הסביבה של רשות הטבע והגנים: 6911* >> שמוליק לנדאו בכל שעה: 057-8842263 (מירס: 96*77*2000) >> עינת מטלון במרפאת בית החולים בספארי בר"ג: 057-8663920, 03-6305322