אחרי גירוש המסייעים: טרגדיית הפליטים בסודן
סודן הורתה על סילוק ארגוני הסיוע הזרים, לאחר שבית הדין הפלילי הבינלאומי הורה על הוצאת צו מעצר לנשיאה, המואשם בפשעי מלחמה. הנפגעים העיקריים הם אלה שבעינויים ורציחתם נאשם הנשיא: תושבי דרפור, המתגוררים במחנות פליטים הכורעים תחת העומס, הצמא, המחלות והייאוש
בכל יום, משאית של כוחות האו"ם נכנסת אל המחנה המבודד, נושאת עמה מים. את פניה מקבלים הפליטים, תורים ארוכים-ארוכים של פליטים. חלוקת מים לא נחשבת לעבודתם של כוחות שומרי השלום – אבל לאחר שארגוני הסיוע הזרים סולקו מחבל דרפור שבסודן, מנסה כל מי שרק יכול למלא את החורים שנקרעו ברשת הביטחון שמחזיקה את הפליטים בחיים.
הארגונים המגורשים היוו 40 אחוזים מכוח העזר בחבל הדמים. כעת טוענים עובדי הסיוע שנותרו במקום כי בטווח המיידי הם מצליחים, בקושי, למלא את הפערים. אבל גם הם מזהירים כי מהר מאוד, תוך שלושה חודשים לכל היותר, המשבר יהיה עמוק מדי, ולא ניתן יהיה להתמודד עם המחלות, הרעב, האלימות והייאוש.
ההודעה על סילוק ארגוני הסיוע התקבלה בזמן הנורא ביותר עבור תושבי מחנה הפליטים זמזם. גם בימים שקדמו לה, נאבקו המתנדבים על-מנת להתמודד עם רבבות הפליטים שנהרו למקום – 37 אלף בחודש הקודם לבדו – והכפילו את אוכלוסייתו. כעת ישנן פחות מרפאות, למרות התפרצות השלשולים, פחות ידיים שיעזרו לבנות מקלטים, פחות אנשים שיחלקו את מעט מצרכי המזון וההיגיינה הבסיסיים.
ממלאים מים במחנה פליטים בדרפור (צילום: AP)
ואם זה לא מספיק, ככל שהתנאים מחמירים, הולך וגדל החשש מהתפרצויות אלימות בקרב הפליטים. במחנה אל-סלאם, לא רחוק משם, כבר פשטו חמושים על מחסן אספקה נטוש של אוקספם, אחד הארגונים שסולקו.
בחום, ברעב, ללא סיוע
ואם התיאורים האלה נראים לכם מופרכים, חכו שתקראו את הנתונים היבשים. החלטת חרטום לגרש את ארגוני הסיוע כרתה בעצם את הענף עליו ישבו במשך שש שנים מעל ל-2.7 מיליון בני אדם שאולצו להימלט מבתיהם. ל-300 אלף אחרים זה כבר לא משנה, הם נהרגו בלחימה הממושכת.ההחלטה לסלק את הארגונים התקבלה לאחר שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא צו מעצר נגד נשיא סודן, עומר אל-בשיר, המואשם בביצוע פשעי מלחמה בדרפור. בתגובה, כאמור, הודיעה הממשלה על גירושם מדרפור של 13 ארגונים בינלאומיים, יחד עם שלושה מקומיים.
המצב מחמיר
נשיא סודן: תוך שנה, זרים לא יורשו לספק סיוע
סוכנויות הידיעות
בעצרת של כוחות הביטחון במדינה הכריז נשיא סודן כי תוך שנה, לא יורשו עוד עובדי סיוע בינלאומיים להגיש סיוע בתוך סודן - אלא רק עובדים מקומיים. "שישאירו את הסיוע בנמלי התעופה", אמר הנשיא
ממשלת סודן טוענת כי האזהרות "מוקדמות מדי", ומתעקשת כי עובדי הסיוע של האו"ם, והעובדים המקומיים, יוכלו להשלים את כל הפערים. הפליטים מבחינתם לא מאמינים. הם לא סומכים על הסיוע הממשלתי ומשוכנעים שחרטום מעוניינת לגרש אותם מהמחנות.
כך במחנה קלמה, שם מנעו הפליטים את כניסתם של עובדי הבריאות הממשלתיים, או אנשי ארגוני סיוע אחרים. זאת, למרות התפרצות דלקת קרום המוח. גם על העיתונאים נאלץ להיכנס למחנה, בו פעלו עד השבועות האחרונים לפחות ששה ארגוני סיוע זרים.
בחזרה לזמזם, משם גורשו שלושה ארגוני סיוע זרים. גורמים רשמיים במשרד הבריאות מנסים למלא את מקומם, יחד עם ארגוני סיוע מקומיים, כגון הצלב האדום הסודני. במתחם אחד הארגונים המגורשים, "אמריקן CHF", מתגוללים גגות קש שנערמו בפינה. עובדי הסיוע תכננו לחלק אותם לפליטים שהגיעו לאחרונה, על-מנת שיוכלו לבנות מקלט. כעת הממשלה שולטת במתחם, ונשות הפליטים מסתובבות ברחבי המחנה, מנסות ללקט מעט קש לבניית מחסה מהשמש הקופחת.
"אל-בשיר הגיע הנה ואמר שלא יהיו יותר ארגוני סיוע", אמר מוחמד אדם, שומר מקומי שהוצב לשמור על הגגונים המיותמים. "עכשיו הכסף הפסיק להגיע... זה נגמר, בגלל הממשלה העקשנית". "יש פה הרבה אנשים, אנחנו צריכים עזרה, צריכים עוד מים", הוסיף חדרה עלי, בן 40, שהמתין ביום חמישי האחרון שעתיים באחד התורים הארוכים למיכליות.
סילוק הארגונים הוביל גם לסגירת המרפאה הקבועה במקום. בתור פתרון, שיגרה הממשלה מרפאה ניידת, אך היא לא עומדת בדרישות הציבור. חווה חאמד, פליטה שהגיעה לאחרונה, אמרה כי שמעה על ניידת שהגיעה למקום לפני מספר ימים, "אבל היום הם לא באים בכלל". חאמד, בת 23, סיפרה שהוכשרה במקום מגוריה הקודם כעובדת בריאות ציבורית על-ידי אנשי "רופאים ללא גבולות" – שסולקו בינתיים. אבל כעת, ללא מרפאה או ציוד רפואי, כל שהיא יכולה להציע זה עצות וניחומים.
באין סיוע אחר, מבקרת חאמד 15 משפחות ביום, מטיפה על הצורך בשימוש במי-מלח למניעת התייבשות. "אני הולכת ומסבירה לאמהות שהן צריכות לשטוף את הכלים לפני שהן ממלאות אותם במים", סיפרה. לדבריה, ילדים רבים מספור כבר החלו לשלשל, וילד אחד אף מת כתוצאה מכך.
אך מצוקת הפליטים בדרפור, שעולה לכותרות בעיתוני העולם כולו, לא עומדת בראש מעייניו של הממשל הסודני. עלי יוסף, בכיר במשרד החוץ, גינה את הביקורת הבינלאומית על גירוש עובדי הסיוע, והבהיר כי הוצאת צו המעצר נגד אל-בשיר היא לא פחות מאשר "הכרזת מלחמה".
אל-בשיר הבהיר כי ארגוני סיוע נוספים יגורשו אם יחרגו מהמנדט שהעניק להם. הוא גם התעקש כי ממשלתו מטפלת היטב במצב. אך עובדי הסיוע בדרפור נאלצים להתמודד עם עוד אתגר אחד, בנוסף למצב המחמיר במחנות: הפליטים פשוט לא מאמינים יותר. "אנחנו לא רוצים שום עזרה רפואית מהממשלה", אמרה ג'מילה יוסף, אם לשלושה בת 35. "הם מתקיפים אותנו ואז מציעים לנו עזרה? איך זה יכול להיות?"
לפנייה לכתב/ת 
פליטים בדרפור
צילום: AP
הואשם וגירש. אל-בשיר
צילום: רויטרס
מומלצים
