הבהלה לזהב: אוצר ברמלה

בשנת 1964 גילו שני פועלים שחפרו באדמת רמלה אוצר אמיתי: מטמון ובו 376 מטבעות זהב מלפני 1,200 שנה. יותר מארבעים שנה מאוחר יותר הוחזר האוצר לעיר בה נתגלה והוא מוצג כעת לקהל במוזיאון העירוני. הלכנו להסתנוור

רון פלד ועמוס פרידליןפורסם: 31.03.09 , 09:18

בואו נודה באמת: עבור רובנו, המילה "אוצר" קשורה בכסף, הרבה ממנו, ואם אפשר - בזהב אמיתי. אגדות? פנטזיות? אחד כזה אותנטי ומעורר השתאות הנו אוצר מטבעות זהב שלראשונה מוצג לקהל במוזיאון עירוני ברמלה.

בניין המוזיאון הסמוך לתחנה המרכזית בעיר ולשוק המפורסם נבנה בשנת 1922 ושימש כבית העירייה המנדטורי עד קום המדינה ב-1948. בבניין ניכרים מוטיבים אדריכליים מזרחיים כגון מרצפות מצוירות, קישוטי תקרה וקירות, פתחי חלונות בצורת קשתות מחודדות ועוד. בגלגוליו גם שימש כמשרד האוצר במחוז מרכז, ובשנת 2001 נחנך כאן המוזיאון העירוני ויד לבנים לזכר חללי רמלה במערכות ישראל.

במוזיאון ליווה אותנו המנהל ד"ר יגאל סתרי, איש חביב ומסביר פנים, שלא היה קשה לזהות את הברק בעיניו כשהביט וחשף בפנינו את מטבעות הזהב. בחלל מיוחד שהועמד לשם כך במוזיאון רמלה מוצגים מטמונים נוספים וגם מטבעות שהוטבעו במטבעת העיר – לתפארת ארץ ישראל והעיר רמלה.

לא אכחיש שבזמן שהבטנו בהשתאות על האוצר המנצנץ - שכן זהב טהור אינו מחליד גם לאחר 1,200 שנה - לא יכולנו שלא לפנטז על סרטי הקולנוע בהם אוצר שכזה מהווה מטרה לשודדי אוצרות. אולם אמצעי האבטחה בחדרון התצוגה החזירו אותנו למציאות.

סגור

שליחה לחבר

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

קוד להטמעה:

<object width='408' height='296' type='application/x-shockwave-flash' data='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'><param name='movie' value='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://ynethd-f.akamaihd.net/z/upl/506/762.flv/manifest.f4m&quot;,&quot;scaling&quot;:&quot;fit&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;akamai&quot;,&quot;type&quot;:&quot;video&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/AkamaiAdvancedFlowplayerProvider-3.9.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.controls-3.2.16.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:false,&quot;height&quot;:26,&quot;zIndex&quot;:1},&quot;amta&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/amta_plugin_20314.swf&quot;,&quot;siteKey&quot;:&quot;ynet&quot;,&quot;category&quot;:&quot;598.Vacation-734.travelisrael-1175.CenterIsrael&quot;}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/><param name='AllowScriptAccess' value='always'></object>

האוצר מכיל 376 מטבעות במשקל כולל של 1.6 ק"ג. הוא נמצא במקרה בשנת 1964, על ידי שני פועלי עפר באזור המגדל הלבן שבעיר. השניים רצו לעשות "קוּפָּה" אך בסופו של דבר נתפסו והמטמון הגיע לידי רשות העתיקות. רק באמצע שנת 2008, לאחר שנים רבות, הוחזר לעיר בה נתגלה, והוא מוצג לקהל הרחב במוזיאון העירוני.

ד"ר סתרי סיפר כי מדובר במטמון בעל חשיבות גדולה הכולל 376 מטבעות שהוטבעו ברחבי העולם האסלאמי דאז, למין העיר מֻחמדיה (כיום מסילאח שבאלג'יריה) במערב ועד סמרקנד שבאסיה המרכזית (כיום בתחומי אוזבקיסטאן). המטבע הקדום ביותר במטמון הוטבע בשנת 769 לספירה (143 להיג'רה), והמטבע המאוחר ביותר הוטבע בבגדד באמצע המאה ה-10 לספירה. מרבית המטבעות זהים בגודל ובמשקל (כ-4.2 גרם), ולכן ערכם היה כמעט זהה.

אחד המטבעות מהאוצר (צילום: רון פלד)

הימצאותם יחדיו של מטבעות ממרחב גיאוגרפי כה גדול ומשך התקופה שבה היו בשימוש (כ-200 שנים) הם ביטוי לשלטון מרכזי יציב, להצלחת השיטה המוניטארית האסלאמית ולמסחר ער וחוצה גבולות שאִפיין את הכלכלה באימפריה זו. העובדה שעד כה התגלו ברמלה שלושה מטמוני מטבעות והרכבם, הם עדות למקומה החשוב של העיר בכלכלה המקומית והממלכתית.

כאמור, המטמון התגלה באקראי במהלך ביצוע עבודות עפר וללא הקשר ארכיאולוגי ברור, ולכן קשה להעריך למי היה שייך ומהן נסיבות הטמנתו. ניתן להניח כי המטבעות השתייכו לבנקאי, לחלפן או לסוחר. בתקופה האסלאמית הקדומה היה מקובל לשלם עבור סחורה או שירות במטבעות זהב או במטילי זהב, כיוון שערך המטבע נקבע על פי משקל החומר שממנו נעשה ואיכותו. לאור זאת ניתן לראות במטילי הזהב שנמצאו במטמון אמצעי תשלום חלופיים. בקצות המטילים ניתן להבחין בסימני קיצוץ שנעשה באמצעות כלי מכאני. עובדה זו מחזקת את ההנחה, שהמטיל או חלקיו שימשו אמצעי תשלום שערכם נקבע על פי משקל המטיל ואיכות המתכת שממנה נעשה.

המשקל הכולל של המטמון - כ-1.6 ק"ג - הינו משקל ניכר שערכו שקול כנגד דמי המחייה של משפחה עירונית ממוצעת באותה תקופה במשך למעלה משלושים שנה.

אם חשקה נפשכם לבקר במוזיאון העיר רמלה ניתן לשלב בעיר סיור עצמאי מרתק. בעיר יש מספר אתרים שיכולים להוות אוצר בעצם קיומם – בריכת הקשתות, המגדל המרובע, המסגד הגדול, המנזר היווני אורתודוכסי, הכנסייה הפרנציסקנית בה ייתכן ונפוליאון בילה לילה, קברו של הארי פוטר בבית הקברות הבריטי ועוד. וכמובן, אסור לפסוח על המסעדות שבלב העיר העתיקה. אז אל תגידו שלא אמרנו – סעו לרמלה!