אפשר בלי רב: יועצות הלכתיות לטהרת המשפחה
הווסת החודשית היא עניין אישי ואינטימי, וכשעולות שאלות הלכתיות בעניין "נידה" - לא תמיד ששות הנשים לפנות לרב ולפרוס בפניו את הבעיה. במכללת "נשמת" הרימו את הכפפה והקימו קו טלפוני של יועצות הלכתיות, ואתר אינטרנט
יש שלוש מצוות מיוחדות לנשים בלבד: הפרשת חלה, הדלקת נרות ונידה. הפרשת חלה היא הפופולרית, ואף אומצה כמין בילוי בערבי רווקות ונשים. הדלקת נרות היא המשפחתית, כולם מתקבצים ליד הפמוטים לחזות בכניסתה של השבת, והאחרונה היא "הבעייתית". זאת שאף אחד לא מחכה שתבוא, ואף אחד לא אוהב לדבר עליה. היא נשית ואישית ואינטימית, ובכל זאת היתה מבחינה הלכתית בחזקתם של גברים בלבד.
בכל בעיה הלכתית היתה כתובת אחת: הרב. הכתובת היחידה הזו יצרה מציאות שבה נשים נמנעו מלשאול שאלות, כי לא משנה עד כמה נחמד הרב שעונה לך לטלפון, ההתעסקות בדימום החודשי שלך יכול להיות מביך. הפועל היוצא היה שנשים החמירו עם עצמן שלא לצורך, או לחילופין ויתרו על נסיון לקיים את המצווה. זאת בעיה, אבל יש לה פתרון.
במכללת "נשמת" בירושלים, יצרו הרב יהודה הנקין ואשתו הרבנית חנה הנקין מסלול בשם "קרן אריאל" שנועד להכשיר יועצות הלכה שישיבו לשאלות הלכתיות בתחום טהרת המשפחה. עכשיו נשים כבר לא חייבות לשאול גבר שאלות מביכות על כתמים בכל מיני צבעים ומשמעותם לגבי הטבילה. הקו זמין בטלפון כבר כמה שנים, ואתר האינטרנט חוגג שנה להיווסדו.
בראש המסלול הייחודי הזה עומד הרב יעקב ורהפטיג, שמכהן גם כראש כולל לגברים שבו לומדים הלכות נידה כחלק מלימודי ההסמכה לרבנות. התלמידות שלו ב"נשמת" לומדות את אותם הדברים, ויותר.
חוץ מלימודי גמרא, שולחן ערוך, ראשונים, אחרונים ופסיקה מעשית בימינו, הוסיפו לתלמידות שעות העשרה רבות של פסיכולוגיה, פיזיולוגיה, מיניות והדרכת כלות. בסך הכל מדובר ב-1,000 שעות המתפרסות על פני שנתיים, ובסופן יש מבחן מפרך של ארבע שעות מול צוות של ארבע רבנים. למסלול מתקבלות רק נשים נשואות ואורתודוכסיות.
בוגרות המסלול מאיישות את "הקו ההלכתי על שם גולדה קושיצקי" ואתר אינטרנט, שאליו מתקבלות שאלות מכל העולם. הקו הטלפוני פועל מדי ערב בין השעות 18:00 לחצות, ונשים יכולות לפנות אליו בשאלות חירום הקשורות לטבילה או כל שאלה אחרת בתחום טהרת המשפחה. היועצות, שפועלות בשיתוף פעולה עם צוות רבנים, רשאיות לתת לשואלות תשובות הלכתיות. במקרה של שאלה תקדימית, תופנה השואלת לאחד הרבנים.
בלי חיל ורעדה
"מתקשרות נשים בכל הגילים", מספרת רחל שפרכר, יועצת הלכתית, "החל מכלות יומיים אחרי החתונה, שלא ברור להן מה הסטטוס ההלכתי שלהן, ועד נשים בגיל המעבר. יתרוננו על פני הגברים הוא שאנחנו מכירות את כל הדברים האלה באופן אישי. לדעתי, ללמוד הלכות הנוגעות לאישה מבלי להכיר את כל מה שמסביב לזה הוא עניין לוקה בחסר. בעניין הזה יש אצל נשים הרבה תיסכול.
"כשכל פעם מתעוררת בעיה הלכתית כזו או אחרת זה יכול ליצור תיסכול וכעס, על אף שלא פעם מדובר בבעיה שאפשר לפתור במהירות. לא פעם התקשרו אלינו נשים שכבר כמה חודשים לא היו
עם בעליהן כי לא היה להם את מי לשאול מה הן צריכות לעשות. לנו יש אפשרות להבין את התנאים המיוחדים של האשה, לדבר איתה בפתיחות ולתדרך אותה איך להתנהל בעתיד. עם רב היא היתה מנהלת לרוב שיחה יבשה וקרה של דקות ספורות".
ואיך הממסד הרבני קיבל אתכן?
"בהתחלה לא היה ברור מה יהיו היחסים שלנו עם הרבנים בקהילה, אבל בפועל נוצרו יחסים טובים. לא פעם הרבנים הקהילתיים מפנים אלינו נשים כדי לאפשר להן לנהל שיח יותר פתוח בנושא. הפנייה אלינו שונה לחלוטין מהחיל ורעדה שמאפיינים את השיח עם הרב. יש יותר מדי נשים שלא מסוגלות לפנות לרבנים בנושא הזה. המסלול הזה הצליח גם כי כל הזמן היינו בדיאלוג עם רבנים ולא גרמנו לניכור. זה היה מהפכני, ואני מאמינה שמסגרות כאלה צריכות להתרחב כי יש בהן צורך אדיר".
- הקו ההלכתי לענייני טהרת המשפחה: 02-6404343, ובאתר www.yoatzot.org
.