מי שרואה פסולת עכשיו - שיצעק
גבעות פסולת קטנות הופכות להרים שפוגעים בנוף, בקרקע ובמים. מסתבר שרשויות מקומיות, שאמורות להילחם בתופעה, מעורבות עד צוואר בליכלוך. אבל לא רק הן אשמות: אם עברתם ליד ערימת פסולת ושתקתם, אל תתלוננו שהמדינה מלוכלכת. למדינה וזרועותיה יש אחריות וחובות; גם לכם
כמה פעמים עברתם בדרך הביתה, לצד שטחים פתוחים עירוניים, וראיתם ערמות של פסולת? פסולת בניין, גזם או אפילו פסולת ביתית. ערמה לצד ערמה, הן מתחילות ליצור גבעה קטנה, כזאת שצומחת עד מהרה להר של זבל ולאתר פסולת פיראטי - עובדה חדשה בשטח.
כמה פעמים חשבתם לעצמכם שאזרחים או קבלנים הופכים את העיר למזבלה, או שהעירייה לא דואגת לפנות את הפסולת ולא פועלת נגד העבריינים. כמה פעמים צילצתם למוקד העירוני להתלונן? האם אי פעם שערתם בנפשכם שדווקא הם - אנשי הרשות המקומית שאמורים לנקות ולשמור על החוק - הם אלה שמפעילים את אותן מזבלות פיראטיות? האם דימיינתם שהם אפילו מספסרים בשטח הבלתי חוקי הזה, וגובים תשלום מקבלנים שרוצים להשליך לשם אשפה?
הביטוי המתאים למצב הזו הוא "מערב פרוע"; לא פחות. על פי הדיווח ב-ynet, רשויות מקומיות אחדות - גם ערים גדולות - מפעילות אתרי פסולת בלתי חוקיים שכאלה. החטא כאן כפול ומכופל: הרשויות לוקחות קרקע ששייכת לנו הציבור ומפקיעות אותה; הן הופכות אותה - בניגוד לחוק - לאתר פסולת; הן משליכות או מאפשרות להשליך שם אשפה באופן המנוגד לחוק; והן גם חוסכות בדרך את העלות של שינוע והטמנה חוקית של אשפה באתר מוסדר.
לכאורה אפשר לטעון שכל חיסכון של הרשות המקומית עשוי להוזיל את הארנונה שהן גובות מאיתנו כדי לממן את פינוי הפסולת וההטמנה. הלוואי שזה היה כך. בפועל, החיסכון הזה לא מגולגל על האזרחים ובטווח הארוך הם ישלמו מחיר כבד - בעלויות הפינוי, השיקום וירידת ערך הקרקע. גם הסביבה משלמת פה מחיר: ליכלוך וריח, מזיקים וחרקים, חילחול רעלים לקרקע וזיהום מי התהום.
זבל בין הפרחים (צילום ארכיון: גילי סופר)
אז מי אשם? אולי רשויות האכיפה הלאומיות - ובראשן המשרד להגנת הסביבה - שלא פועלים באופן נחרץ מספיק נגד העבריינים. במשרד טוענים כי קיוו במשך שנים לשיתוף פעולה מצד הרשויות, וכשראו שאין שיתוף פעולה כזה החליטו לפעול נגדן ובקרוב אף יגישו כתבי אישום נגד העבריינים.
אבל גם אנחנו אשמים. השתיקה שלנו היא שמצמיחה את אתרי הפסולת הפיראטיים הללו. אם לא נצעק, יהפכו ערימות הפסולת הקטנות הללו להרים גבוהים. אם לא נמחה נגד מי שמלכלך את הבית שלנו, איך נוכל להתלונן אחר כך שהמדינה מלוכלכת? אם לא נתלונן עכשיו, איך נוכל לדרוש מהרשויות להילחם בזיהום האוויר, המים, בהרס השטחים הפתוחים והטבע. איך נוכל לדרוש מהן לאכוף את החוק, אם לא נמלא אנחנו את חובתנו האזרחית?
אל תחכו לרשויות החוק ולתביעות של המדינה נגד ראש העיר, או למאבק של ארגוני הסביבה במשרדי הממשלה ואוזלת ידם. תבעו אתם את השינוי: שלחו לעירייה פקס או מייל, הרימו טלפון למוקד העירוני, צלמו את הפסולת ושלחו לכלי התקשורת. הבהירו לכל מי שבחרתם בו לייצג אתכם שאתם בוחנים את צעדיו.
פסח מתקרב, וכולם עסוקים בקדחת ניקיון, שיפוץ הבית או טיפול בגינה. מחר בבוקר, כשמשאית האשפה תרוקן את הפחים ותאסוף את הפסולת מבתיכם, שאלו את עצמכם לאן היא לוקחת את הפסולת. בעצם, עדיף שתשאלו את ראש העיר שלכם.