יותר מדי עורכי דין בלשכה? נאריך את ההתמחות
בלשכת עורכי הדין שוברים את הראש בניסיון להתמודד עם "פיצוץ האוכלוסין" בקרבם. עורכי דין סבורים שצריך להעלות את הרמה, אבל לא כולם בטוחים שזאת הדרך: "שכר ההתמחות הוא שכר רצפה"
מלשכת עורכי הדין נמסר, כי בישראל יש כיום 42 אלף עורכי דין ובכל שנה
מסקנות הצוות, שיונחו בקרוב לפני הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, הן: לשכת עורכי הדין תפעל להארכת תקופת ההתמחות לשנתיים ואף תגיש הצעת חוק בנושא, יוקם בית ספר למתמחים בלשכת עורכי הדין, כשהכוונה היא להנהיג למידה מקצועית מעשית שוטפת ומסודרת.
עוד המליצו חברי הוועדה, כי במסגרת ההתמחות יתאפשר למתמחים להופיע בבתי משפט בליווי חונכים במהלך מחצית השנה האחרונה של ההתמחות. בנוסף, מתכוון גיא-רון להעמיד תוכנית חדשה שתגביר ותבסס את הפיקוח על ההתמחות על-ידי הלשכה, בכל הנוגע לתנאי עבודה של מתמחים ותוכן ההתמחות.
גיא-רון מבקש להרחיב את בחינות ההסמכה. הוא פנה לוועדת הבחינות של הלשכה וביקש ממנה לפעול במסגרת סמכויותיה בעניין הבחינות כדי לנסח בחינות בעל פה ולהוסיף לבחינה דרישה לניסוח מסמך בכתב מאת הנבחנים. בנוסף, מבקש גיא-רון כי לשכת עורכי הדין תחתור להקמת צוות משותף עם המועצה להשכלה גבוהה לבחינת לימודי המשפטים בישראל, כדי לשפר את תוכניות הלימודים ולנהל מסע הסברה ציבורי כחלק מיישומה של תוכנית זו.
"מצפים לאנשים יותר איכותיים"
עו"ד אור לוי-ביבר, העוסקת בתחום הנזיקין וסיימה את ההתמחות לפני כארבע שנים מסכימה כי חלה זילות של המקצוע: "די לצפות בציבור עורכי הדין שמאכלס את בתי אולמות המשפט, בעיקר בערכאות הנמוכות, כדי להבין שהציפייה היא שיהיה מדובר באנשים יותר איכותיים. צריך לזכור שאנחנו עוסקים בדיני נפשות ובעסקות משמעותיות מאוד בחייהם של בני אדם", היא אומרת.
יחד עם זאת, היא אינה בטוחה עד כמה הארכת ההתמחות תפתור את בעיית עודף עורכי הדין. "צריך לקחת בחשבון ששכר ההתמחות הוא שכר רצפה ולעתים מדובר באנשים בעלי משפחות. השאלה היא אם זה מה שיגרום לציבור עורכי הדין להיות יותר מקצועי. אני לא בטוחה. זה תהליך שצריך להתחיל עוד קודם: בתנאי הקבלה, בלימודים יותר פרקטיים - צריך לעשות בדק בית בשלב מוקדם יותר".
גם רונה תמנה, סטודנטית למשפטים באוניברסיטת תל אביב העתידה להתמחות אצל אחת
משופטות בית המשפט העליון, אמרה בתגובה לשינוי המוצע, כי "אני בספק אם הארכת ההתמחות היא שתדלל את אוכלוסיית עורכי הדין". יחד עם זאת, היא מוצאת יתרון באפשרות לפצל את תקופת ההתמחות לשנה במגזר הציבורי ושנה נוספת במגזר הפרטי, כדי לאפשר למתמחים להתנסות בכמה תחומים.
טלי ירון-אלדר שותפה במשרד עורכי הדין תדמור ושות', שמקבל לשורותיו מתמחים מדי שנה, סבורה כי מדובר במהלך נכון. "ההיקף הגדול של הנושאים שצריכים לקבל בהם הכשרה בסיסית בתקופת ההתמחות מחייב תקופת התמחות ארוכה משנה. במצב הקיים, עד שמתמחים מגיעים לנושאים הרלוונטיים, הם כבר גומרים את ההתמחות", אמרה. לדבריה, מסיבה זו משתדל המשרד לקלוט עורכי דין שעברו התמחות בשורותיו, "מאחר שגם אחרי סיום ההתמחות, לא מסתיים שלב הלמידה".
לפנייה לכתב/ת 
