מדוע ג'לטין מעצמות בקר מוגדר "פרווה"?
שאלה:
מדוע ג'לטין מעצמות בקר נחשב לפרווה? (רונית, שוהם)
תשובה:
רונית שלום,
ראשית, יש לברר מהו הג'לטין. ג'לטין הוא חלבון קרישי המופק בעולם, מעצמות ומעורות של בהמות כגון פרות וחזירים או דגים, ומשמש כחומר מייצב בתעשיית המזון. קיים גם ג'לטין צמחי.
תהליך ייצור הג'לטין מתחיל בעצמות יבשות כעֵץ, העוברות השריה ארוכה בחומצת מלח ובסיד, (אמנם, יש תהליכים המפיקים ג'לטין ללא סיד, אך בייצור הכשר מקפידים על תהליך הכולל השרייה בסיד), ולאחר שטיפה ובישול ממצים מהעצמות את הג'לטין שמיובש ונטחן לאבקה.
המחלוקת לגבי כשרות הג'לטין מתמקדת בעיקר לגבי ג'לטין המיוצר מעצמות יבשות (ואולי גם מעורות בקר יבשים), ללא כל לחלוחית וללא מח עצמות (לגבי ג'לטין משאריות עורות מעובדים יש מקום רב יותר להקל, לגבי ג'לטין המופק מעורות חזירים - מוסכם לאסור, ולגבי המופק מדגים טהורים - מוסכם להתיר).
הדיון בכשרות הג'לטין עלתה לפני כמאה שנה. הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי התיר את השימוש באבקה במספר תנאים: שהעצמות מהן מופק הג'לטין יהיו יבשות לגמרי, שתהליך הייצור יהיה דווקא באמצעות חומצות וסיד, תהליך הפוגם את טעם העצמות, וכן שכמות הג'לטין במוצר לא יעלה על אחד משישים . (שו"ת אחיעזר חלק ב יו"ד סימן יא)
תנאים אלו מבטיחים כי למעשה הטעם המקורי של הבהמה ממנה מופק הג'לטין אינו קיים עוד, והאבקה דומה בהרכבה ותכונתה לג'לטין המופק ממקורות אחרים שהם כשרים.
בפסק זה, תמכו פוסקים רבים אחרים, וכן כתב להתיר בדורנו הרב עובדיה יוסף (דבריו פורסמו בקובץ תורה שבעל פה לד)
אמנם, לא כל הפוסקים מסכימים לפסק זה, ולכן ישנם ארגוני כשרות (בד"צים) שאינם משתמשים בג'לטין המופק מדגים או מחומרים צמחיים, וכך גם "תנובה" אינה משתמשת בג'לטין הרגיל, למוצרים המוגדרים כהכשר "מהדרין".
על פי התיאור שנזכר, הג'לטין גם מוגדר ככשר "פרווה", מכיוון שהוא נחשב כחומר חדש שאינו שייך הלכתית לבהמות ממנו הופק, וכן בגלל שהוא בטל בשישים. כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
יש לכם שאלה? רבני צהר עונים לשאלותיכם בפרוייקט החדשו"ת של ynet
מומלצים
