נצחונו של האוברדוג

עם עזיבתם של מאיה בוסקילה ואמיר פיי גוטמן את בית האח, נותרו בבית הזכוכית רק חוטבי העצים ושואבי המים. אין ספק, הרגע בו הקהל העדיף את דודי על פני מאיה הוא רגע מכונן

הבלתי ייאמן קרה: אמיר ומאיה עזבו את הבניין. הם כמובן לא סיימו את ההתחייבויות שלהם לזכיינית האם - מנווה אילן הם עברו ישירות לאולפן השקוף של ערוץ 24, כדי להצדיק קצת את המשכורות שלהם. מאיה המשיכה לצפות בסרט האהוב עליה - "חיי" ופ.ג שר שיר של "היי פייב", כי אין לו קריירה מדשדשת לקדם. וככה הסתיים חלקם של שני הנסיכים האחרונים לשושלת המלוכה של הווילה. עכשיו נשארו שם רק שואבי המים וחוטבי העצים, והווילה תשקוט לפחות שתי דקות. מנחם יהיה מרוצה כי הבית שוב ירגיש לו מרווח ושקט עכשיו, כשהוציאו את העז.

בגדול, אני חושבת שההתנדפות של אמיר ומאיה תעשה לבית ולי רק טוב. קודם כל, כי משהו בנוכחות של אמיר ומאיה על המסך היה מתיש בעיני. התחזוקה שמאיה השקיעה במסכה שלה שוות ערך לתוצר גולמי של מדינת עולם שלישי קטנה, וניסיונות הסרק שלי להאמין לה גוזלים ממני אנרגיה חשובה שאני זקוקה לה כדי לעשות דברים אחרים, כמו למשל להרהר, או ללחוץ על מיוט. אמיר פשוט הפחיד אותי ברמות הזעם שהוא מדחיק, שמתפרצות החוצה בנקודות יציאה שקשה לצפות מראש, וחיוכי הג'ק ניקולסון שלו לא היו נעימים לי בכלל. אבל אמיר הוא איש של שפיות, שלום ואהבה, וזה המחיר שאנשי שפיות ואהבה משלמים בימים מטורפים כמו אלה.

בוסקילה ופיי גוטמן. יש משהו מתיש בנוכחות שלהם (צילום: ערוץ 24)

וכעת לעניינים דחופים שעל הפרק. מובן שעכשיו, בהעדר בוסקילות ודניאלות, הכרישים של האין-מחנה של מנחם יתחילו להפנות שיניים אחד לשני. לא שהם חיכו עד עכשיו כדי שזה יקרה, אבל יש לשער (ולקוות) שעכשיו ציפורניים נפלאות ומשעשעות ישלפו ביתר שאת. בקדמת הבמה: פנינה, מנחם ודודי. מנחם כבר הצהיר בכובד ראש שהמשימה הדחופה שלו כרגע היא להסתכסך עם כל מי שנחשב המחנה שלו, והוא יעשה את זה בדרך החביבה עליו: ללחוץ על נקודות. מנחם הוא צייד של נקודות תורפה. הוא מתבונן, מאתר ובזמנו החופשי הוא מזנק על דרכי הנשימה. זה לא מראה נאה, זה לא נעים להיות בסביבה כשזה קורה, הרבה דם, יזע ודמעות שצריך לנקות אחת כך, אבל זה מה שהוא עושה. ותנו לי להגיד לכם – אי אפשר ללחוץ על מה שלא קיים.

כשמנחם אומר לפנינה "תפסיקי להיות קנאית", אחרי ששמע אותה מלרלרת על מאיה ימים כלילות, ונצמדת לקיבורות של דודי כאילו החיים שלה תלויים בזה, זה בגלל שהוא זיהה שיש לה רגישות כלשהי למאיה. אז הוא קורא לזה קנאה, ופנינה נלחצת ומחזירה לו ב"זקן פתטי ומכוער" וחוטפת אותה בעוד כאפה ליבלת עם "תופרת נמוכה" ו"אשה מטורללת". לא צריך להיות גאון כדי לזהות שפנינה היא ערימה גדולה ומפונפנת של תסביכי גוף-פנים-גיל-הפרשות (ומסתבר גם בננות) כלשהם, ומנחם עושה את מה שהוא יודע. לזכותה של פנינה ייאמר, שהיא לא מפחדת לזרוק אבנים למרות שהיא יודעת שהיא גרה בבית זכוכית (בניגוד, נניח, לאמיר ומאיה, שגרו בבית זכוכית אבל דמיינו שהם גרים בפנטהאוז מפלדת אל-חלד), ככה שהגזרה הזאת הולכת להתחמם בשבוע שנשאר יופי יופי.

דודי מליץ. קול השפיות האמיתי (צילום: רונן אקרמן)

אני מודה, לא לגמרי הצלחתי להבין את האשה המטורללת. אולי זה בגלל שהיא מחליפה אישיויות כל הזמן, אולי היא עוברת מתחת לרדאר שלי. מה שבטוח הוא, שהאשה הזאת לחלוטין לא טיפשה. מתוסבכת כן, אבל יודעת להשיג את מה שהיא רוצה. אני מכבדת אותה וחושדת בה בימים אלה בעיקר בהקשר של דודי. אחרי שהעם אמר את דברו לשני אלה, מרחפת מעל המחנה הנותר הסכנה הידועה שקשה להימלט ממנה גם כשרואים אותה מגיעה – צונאמי של שתן לראש. זה מה שהפיל את בובליל, וזה כבר קורה בקטנה למנחם, שהתחיל כבר להרכיב ממשלות ולבנות את נאום הניצחון, וזה בסדר, כי זה מנחם.

אני מפחדת שזה יקרה לדודי, כי הוא בעצם קול השפיות האמיתי בבית. הוא זה שתמיד ידע להסתכל על התמונה מבחוץ, הוא זה שחווה את ההפתעה הכי גדולה, נכנס לבית בתור האקס המנופח של מאיה בוסקילה, ונשאר כקונטרה האמיתית היחידה למנחם. הרגע בו הצופים העדיפו אותו על בוסקילה הוא רגע מכונן. מישן אקומפלישד. זאת הפסגה, הוא עומד על הצוק, ומפה כנראה הכי קל לקבל סחרחורת וליפול.

מפחד להיות כבשה

אם לכל אחד בבית יש נקודה נלחצת, אצל דודי היא כנראה נקודת ה"אל תגידו לי מה לעשות". כל המאבק שלו בלהק של פיי-גוטמן התבסס על ההתנגדות שלו לתנועת העדר, כי דודי מפחד להיות כבשה. "הכי פתטי זה להיות נגרר", הוא אמר לפנינה בהקשר של מאיה בוסקילה, ופנינה הכניסה לו בקטנה עם "אתה יודע, אתה חיית איתה ארבע שנים". פנינה, לדעתי, עושה לדודי מה שעשתה לו מאיה. היא מרימה אותו ומורידה אותו. מעודדת אותו ומשפיטה אותו, מרחיקה אותו ומקרבת אותו, לפעמים תוך כדי אותה שיחה ממש. היא אפילו מתייחסת אליו כאל בן זוג שלה. מה נראה לכם, שרק במקרה גם לבעלה של טורנה קוראים דודי?

כרגע דודי במצב די מעורער. כמו שהוא נראה אתמול אחרי ההדחה, עושה רושם שהוא לא לגמרי מעכל את העובדה שהוא נשאר. הוא עובר מעמדת האנדרדוג לעמדת האוברדוג. אוהבים אותו רשמית. הוא מבין שמעכשיו הוא צריך למלא ציפיות, וזה מלחיץ אותו. גם פנינה מבינה את זה, ומן הסתם היא תיצמד אליו אפילו יותר, ותחזיק אותו קצר. היא מודיעה לדודי (וגם למנחם) שהיא תתאכזב אם הוא ישתנה. מודיעה לו שלא ירים את הראש יותר מדי ושהיא אולי משחקת אותה אהבלה, אבל זה מתוך בחירה. פתאום, כשהיא אומרת את זה, דודי אומר שהוא מרגיש מכוער. שנייה אחר כך היא שוב מלטפת אותו. אני אחזיק לו אצבעות.

והימור קטן רגע לפני הגמר: מנחם לא ינצח. אני שמה את הכסף על מליץ, שהוא השפרה האמיתית של העונה הזאת, אם רק לא יאבד את הראש. מנחם יעשה את הג'ובות שלו (אלא אם כן שוב ניכנס ללבנון או משהו). הוא יוציא מניפסט קטן, אולי אפילו ירוץ לפוליטיקה וימשיך להסתכל על השמש, כי קהלת אמר, אבל הוא מופרך מדי לצופים של האח הגדול. חשבנו שאנחנו עושים עליו ניסוי חברתי, אבל מסתבר שהוא עושה את הניסוי הזה עלינו.

דודי, לעומת זאת, הוא הגרסה הקומוניקטיבית של מנחם. בנאום ההדחה הם אפילו משתמשים בטכניקה דומה – מנחם אומר שדודי הוא "פושטי ולא מתוחכם", ודודי מצהיר שמנחם כבר "לא כל כך מעניין אותו". דודי הוא ההפי אנד האמריקני, והאמת היא שמגיע לו. מצד שני, זאת רק עוד אמת אחת באוקיינוס של אמיתות ששורצות בווילה, מגרבצות בחן ועוברות מדייר לדייר כדי לא להשתעמם. ההדחה בראשון: סוף סוף ילכו הביתה עדי, גיא וקורין או שרונה, לא ממש זוכרת מה ההבדל ביניהן. שיהיה גמר טוב לכולם.