חייל שהשתתף בניסוי האנתרקס: היה פה ניצול

הדו"ח החריף על כשלים וליקויים משמעותיים בניסוי על חיילים במסגרת פיתוח חיסון נגד האנתרקס - שהוביל את מערכת הביטחון להודות בכך - מהווה רק חצי נחמה עבור נ' שהשתתף בניסוי. בשיחה עם ynet משחזר נ', לוחם לשעבר ביחידה מובחרת, כיצד התנדב לניסוי.

"היינו בתחילת המסלול, עדיין נורא מורעלים ומפוחדים", סיפר. "לקחו אותנו לאיזה חדר בו חיכו כל מיני סגני אלופים, שרק מלראות את הדרגות שלהם התלהבנו. הם סיפרו לנו שרוצים לעשות בנו איזה ניסוי שהוא לא באמת ניסוי,

כי הוא כבר נוסה על כל צבא ארה"ב ושהסיבה היחידה שאין להם אישור רשמי היא פרוצדורלית, שעוד שנייה זה יסתדר וזה בטוח ואין שום בעיה עם זה. היום זה נשמע נורא מצחיק, אבל אז באמת הרגשנו כאילו אתה תורם. הציגו לנו את זה כאילו אנחנו עושים משהו מאוד מאוד חשוב".

על הזריקות שקיבלו הוא וחבריו, מספר נ': "חילקו אותנו לקבוצת ובמשך כל כמה חודשים הם היו מגיעים אלינו לסבב של זריקות - לא משנה איפה היינו. זה קרה בערך שש פעמים, עד שפתאום הפסקנו לשמוע מהם וזה נעלם. עם הזמן התחילו להופיע אצל חלקנו כל מיני תופעות על הגוף. חברים שלי דיווחו על פריחות מוזרות, אבל בהתחלה שזה קורה לך אתה לא מקשר. השתחררנו כבר מצה"ל מזמן וחשבנו שזה סתם אלרגיה. רופאי המשפחה לא הצליחו לעלות על הסיבה, כי הם הרי לא ידעו על החיסון וזה לא הופיע בשום מקום. גם אותו בחור שחשב שעלה על זה שיש קשר בין התופעות הגופניות לחיסון, ביקש מידע מצה"ל והם סירבו להתייחס. הם פשוט הסתירו מידע".

גם היום, הסיפור עודנו מכעיס את נ'. "הם ידעו למי לפנות. בוא נגיד שהם לא היו עושים את זה על סתם סטודנטים או אנשים יותר מבוגרים, כי אף אחד לא היה מסכים. לקחו אנשים שיעשו כל מה שיגידו להם ועוד ישמרו על זה בשקט. היה פה ניצול. רק כשהתחלנו לראות את התמונה המלאה הבנו כמה זה מכעיס".

נ' סיפר כיצד הרגיש כששמע את פרטי הדו"ח: "האמון שלי במדינה לא חזר, כי ההודעה הגיעה בעקבות פסק דין של בית משפט ולא מהמדינה עצמה. אני שמח על ההודעה אבל עצוב לי בכלל שזה הגיע לבית משפט, הרי זה משהו אלמנטרי שהמדינה היתה צריכה לעשות. אני יכול להבין שלפעמים למדינה אין ברירה והיא צריכה לעשות ניסויים כאלה, אבל חבל שהיא לא לוקחת אחריות על מה שעלול לקרות. ממש מזל שיש בתי משפט בארץ".

"דיברו על משמעות חשובה"

דורית טחן (29) קיבלה את החיסון במסגרת קורס קצינים של חיל הרפואה בשנת 1999: "הציגו לנו את זה כניסוי עם משמעות לאומית מאוד חשובה. זה ישב לנו מאוד חזק בתודעה בגלל העימות עם עיראק. סיפרו כל הזמן שהניסוי מתנהל בארה"ב לאורך זמן ללא בעיות או תופעות לוואי ואפילו שמחנו להשתתף בו. משמח אותי שהדו"ח התפרסם, למרות שחלקים ממנו מצונזרים בכל זאת".

טחן הוסיפה כי היא וחיילים נוספים שקיבלו את החיסון מתכוונים לפעול. "זה רק תחילת המאבק שלנו, זה לא נגמר עם פרסום הדו"ח", היא אמרה.

"מכאן צריך להמשיך הלאה, לקבל הכרה בפגיעות החמורות שיש לחיילים שהשתתפו בניסוי, לדבר על פיצויים, הכרה רפואית ומעקב. דברים שלא קיבלנו למעשה עד היום. חלק מחברי ואני סבלנו ועדיין סובלים מתוצאות יומיומיות של הניסוי, בעיות נוירולוגיות, בעיות בעיכול, בנשימה, בעור והכל בגלל הניסוי.

"זאת הפעם הראשונה בעצם שמודים בקשר הישיר בין הניסויים לבין הפגיעות של החיילים ואפילו קובעים שהניסוי היה מיותר ולא היה בו ממש. גם מודים שהיה שימוש פסול בתוצאות הניסוי למטרות רווח, לאחר שהמכון בנס ציונה מכר את התוצאות לחברות אמריקניות. כל זה רק מכעיס יותר, הניסוי הזה נעשה ברמיסה של כללים בניסויים בבני אדם והפרות בוטות של אמנת הלסינקי".