מפלצות בלי תהילה
ההומור בינוני, המפלצות לא מקוריות וה"חייזרים" הם למעשה חייזר משוכפל. "מפלצות נגד חייזרים" יבדר בעיקר את הצופים שעבורם אנימציה בתלת מימד לבדה מצדיקה את מחיר הכרטיס
כששמו של סרט נשמע כמו ניסיון פופוליסטי למחזר אטרקציות לקהל היעד, נטל ההוכחה על כתפי היוצרים הוא כפול ומכופל. הכותרת "מפלצות נגד חייזרים" ("Monsters Vs. Aliens") לא נשמעת מקורית יותר מכותרות פיקטיביות כמו "אקשן בן זונה" או "כוסיות טיפשות חבל"ז'". הצפייה בסרט מחזקת את התחושה כי רק לאחר בחירת הכותרת התחילו לחשוב על עלילה ודמויות.
אין משמעות הדבר כי מדובר בסרט נטול ערך. יש בו עבודת אנימציה יפה שבהקרנת תלת מימד מעוררת בהייה נפעמת במסך. יש בו דמויות חביבות, קונפליקטים ופתרונות פשוטים וברורים. כבידור לילדים הוא בוודאי אופציה סבירה. דרימוורקס יכולים לחגוג מותג חדש, אח צעיר ל"שרק" ו"מדגסקר", והצופים מוזמנים לשלם בעבור מוצר מהוקצע ובינוני בתכלית.
ביום חתונתה של סוזן (ריס וית'רספון/ דקלה הדר) לדרק (פול ראד/ עמוס שוב), חזאי טלוויזיה אגוצנטרי, רגע לפני שהיא מתמסרת לחיים של בינוניות כאשתו-של, היא סופגת מנת קרינה ממטאור והופכת לענקית לבנת שיער. היום הטראומטי מסתיים במתקן כליאה, מעין גוואנטנמו למפלצות, בהנהלת הגנרל נמוך המצח ונטול העידון וו' ר' מונגר (קיפר סתרלנד/ צביקה שוורצברג), ששמו רומז על אופיו כ"מחרחר מלחמה".
"מפלצות נגד חייזרים". פריקים חביבים ולא ממש מפלצתיים
המפלצות שלחברתן מצורפת סוזן אינן מסכנות באמת את הציבור הרחב. זוהי חבורה חביבה של פריקים, שעוצבו כגרסאות מרוככות למפלצות מסרטי האימה של שנות ה-50.
סוזן הענקית היא "האישה בגובה 50 רגל" (1958), ד"ר ג'וק (יו לורי/ אוהד שחר) הוא מדען מטורף בעל ראש ג'וק שנוצר על בסיס אחריתו של גיבור "הזבוב" (1958), "החוליה החסרה" (וויל ארנט/ אמנון וולף) הוא מפלץ אמפיבי דמוי אדם המזכיר את "היצור מהלגונה השחורה" (1954), בוב (סת' רוגן/ יובל סמו) גונב את ההצגה כגרסה חד-עינית חביבה ומטופשת לגוש הבולעני וחסר הצורה של ה-Blob מ-1958, ו-Insectosaurus הוא חרק שגדל לגובה 120 מטר בעקבות קרינה רדיואקטיבית, במסורת מפלצות הענק של אישירו הונדה ("גודזילה") ובאופן ספציפי העש הטלפתי מ"Mothra".
לא הומאז', העתקה
יתכן שהצלחתו של "שרק" משכה את ג'פרי קצנברג, הבוס של אולפני האנימציה של דרימוורקס, להתבססות נוספת על דמויות מוכרות. אך ב"שרק" יצורי האגדות נבחנו מפרספקטיבה אירונית שאליה נלווה לעג בלתי מסווה לאולפני דיסני. ב"מפלצות" הדמויות אינן כה מוכרות (בוודאי לא לילדי ישראל) והעיצוב שלהן כדמויות חביבות אינו נושא כל רעיון מעבר להפגנת עצלנות יצירתית הגובלת בגניבת זכויות יוצרים.
גרסאות מרוככות של גיבורי האימה
נכון, אפשר להשתמש במילים מפוצצות ולומר שהדמויות ב"מפלצות" הן "הומאז'", "עיבוד" או "Re-imagining" של מפלצות העבר, אבל האמת הפשוטה היא שדרימוורקס צריכה להניע את פס הייצור במפעל הנקניקיות. הן אולי מושקעות, צבעוניות ותלת ממדיות אבל הן עדיין נקניקיות. סביר להניח שיצרן צעצועים או אולפן האנימציה שיתכנן "הומאז'" דומה לדמויות של דרימוורקס יוכרע בתביעה משפטית שתגמול אותו לנצח מהתחכמויות פוסט-מודרניות אלו.
ומה עם החייזרים? אסור לשכוח כי כותרת הסרט הבטיחה לנו גדולות ונצורות. ה"חייזרים" הם למעשה חייזר אחד ויחיד, תמנון מרובה עיניים בשם גלאקסאר (ריאן ווילסון, המוכר כדוויט שרוט מ"המשרד") שנמצא במרדף אחר החומר הפלאי מהמטאור שנספג בגופה של סוזן, תוך הפגנת נכונות נלהבת להשמדת כדור הארץ. המפלצות, כצפוי, הופכות להיות אמצעי ההגנה היחידי של האנושות מול החייזר המרושע.
מתוך הסרט. מפלצות נגד שכפולים
אגב, מי שחושב להגיש תביעה ייצוגית נגד דרימוורקס על פרסום כוזב (איפה החייזרים שהובטחו?) צפוי לאכזבה. במהלך הסרט גלאקסאר מייצר שכפולים גנטיים של עצמו – כך שהוא יהפוך ל"חייזרים", ומצד השני גם יוצרי הסרט הרוויחו: שכפולים אינם דורשים מאמץ בפיתוח דמויות נוספות.
אקשן מונוטוני
כסרט פעולה, "מפלצות נגד חייזרים" מתבסס בעיקר על שתי סצנות גדולות. בראשונה נלחמות המפלצות נגד רובוט ענק ברחבי סן פרנסיסקו, ובשניה בתוך חללית הענק של גלאקסאר. שתי הסצנות סובלות ממונוטוניות - בראשונה יש רובוט שבנוי כמו הר מתכתי, בשניה מאבק בשכפולים של אותה דמות. בשתיהן יש תחושה כי מגוון המפלצות ויכולותיהן השונות לא נוצל באופן מספק. המסר ה"פמיניסטי" הנובע מההתמקדות בדמותה של סוזן בא על חשבון הפוטנציאל הסוריאליסטי והמבדר הרבה יותר של הדמויות החביבות. זה לא סרט של צחוק מתגלגל אלא של צחקוקים קלים – וחבל.
קצנברג, שקבע כי כל הסרטים הבאים של דרימוורקס יוקרנו בתלת-מימד, הצהיר כי הטכנולוגיה אינה תחליף לאיכותו של הסרט, אלא רק גורם המעצים את החוויה.
הבעיה היא שסצנות ארוכות ב"מפלצות" יוצרות את תחושה כי הן נבנו בעיקר למען הצגת אפשרויותיה של הטכנולוגיה, רכבת הרים ויזואלית שהופכת למייגעת בדו מימד.
אלו חדשות רעות לדרימוורקס כיוון שאטרקציות תלת-מימדיות לא יכניסו רווחים גדולים במכירות די.וי.די. אם לא למען איכות ויצירתיות אמיתית, הרי שרק מימד כלכלי זה מצדיק מאמץ רב יותר בפיתוח הדמויות וההומור ב"מפלצות נגד חייזרים 2", סרט שבוודאי נזכה לראות תוך שנתיים-שלוש.