הרחיקו את הסרטן: כך תגנו על המעי הגס שלכם

"אז מה בדיוק הרגשת?” תחקרתי את כל מכריי שעברו אי פעם בדיקת קולונוסקופיה, מנסה נואשות להבין עד כמה הבדיקה שאני עומדת לעבור נוראה. ”זה כאב? ישנת?” בסך הכל רציתי לדעת שאוכל לישון לאורך כל הסיוט הזה, ולהתעורר רק כשהכל יסתיים, בחדר ההתאוששות. אבל התשובות, שנעו בין ”התעוררתי באמצע עם כאבי תופת וצרחתי” (חברה טובה), ובין ”שטויות, ישנתי כמו תינוקת” (אמא שלי), לא ממש הרגיעו אותי. בשורה התחתונה, ישנתי. אני לא יודעת אם זה קרה בגלל שהתחננתי בפני הרופא שייתן לי מספיק חומר מטשטש שיפיל אותי, או שסתם הגבתי טוב לחומר. אני זוכרת במעורפל שבשלב כלשהו הרגשתי כאב ואמרתי בקול: ”כואב לי”, אבל לא הייתי מודעת כלל למתרחש ונרדמתי מיד שוב. התעוררתי בחדר ההתאוששות. ידיד טוב שהוא גם רופא הסביר לי שלחומר הטשטוש יש עוד תכונה מבורכת פרט לעובדה שהוא מרדים – הוא מעמעם את הזיכרון בנוגע לאותם רגעים שאתם ממש לא רוצים לזכור.

מדוע בעצם כל כך הרבה אנשים חוששים מבדיקת קולונוסקופיה? איך זה שלמרות שמדובר בבדיקה הכי מצילת חיים שקיימת, רבים מעדיפים להתחמק ממנה. התשובה די ברורה ונעוצה בלי כל ספק בצירוף הלא מופלא בכלל של הפחד מסיכוני הבדיקה, חוסר הידיעה באשר למידת הכאב, המבוכה האיומה והאסוציאציה הבלתי נמנעת עם מחלת הסרטן. אבל כשעל הכף השנייה של המאזניים מונח הסיכון לסרטן המעי הגס - מחלת הסרטן הקטלנית ביותר מבין כל סוגי הסרטן - האם באמת אי אפשר להתגבר על החששות?

אז זהו, שאפשר. ויש לנו אפילו טיפים בעניין (במסגרת) ועוד כמה עצות טובות שיעזרו לכם לטפל במעי שלכם לפני שהוא מתחיל לזעוק לעזרה.

ארגז הכלים שישמור על בריאות המעי הגס שלכם (צילום: קית' גלסמן)

1) לכו לבדיקות שגרתיות מגיל 50

בדיקת קולונוסקופיה אחת ל־5־10 שנים. זו הבדיקה היעילה והמדויקת ביותר מבין כל שיטות האבחון לגילוי פוליפים טרום סרטניים. היתרון הגדול של הבדיקה הוא בכך שהיא מאפשרת לאבחן פוליפים טרום סרטניים, ובמקביל גם להסירם מיד עם גילוים במהלך הבדיקה, ובכך למעשה למנוע את התפתחותם לגידולים סרטניים. ”לסרטן המעי הגס יש ’יתרון’ על פני מחלות סרטן אחרות, והוא שלפני הופעת הסרטן מופיעים פוליפים שנקראים אדנומות”, מסביר פרופ’ ירון ניב, מנהל המכון הגסטרואנטרולוגי במרכז הרפואי רבין (בילינסון). ”אם הן אינן מטופלות ומוצאות בזמן, האדנומות האלה מתפתחות לגידולים סרטניים. אך למרבה המזל, תהליך זה נמשך 8־12 שנים, מה שמספק חלון הזדמנויות ארוך מאוד שבמהלכו אפשר ’לחסל’ את הפוליפים באמצעות קולונוסקופיה וכך למנוע את התפתחות הסרטן עוד לפני הופעתו”.

הבדיקה כרוכה בהכנה של יום־יומיים לפניה, שבהם יש להקפיד על תזונה דלת סיבים. ביום שלפני הבדיקה יש לשתות חומר משלשל מיוחד, שמטרתו לנקות את המעי כדי לאפשר תצפית טובה על חלל המעי והרירית בבדיקה, ולהרבות בשתייה. הבדיקה עצמה מבוצעת לאחר מתן זריקת טשטוש, ונמשכת 10־30 דקות. החיסרון העיקרי שלה: היא פולשנית וכרוכה בסיבוכים, בהם ניקוב המעי, דימום, ובמקרים נדירים אף מוות. עם זאת, שיעור הסיבוכים קטן מאוד: 1 לעשרת אלפים אנשים בריאים, ו־1 ל־1,700 קשישים וחולים. חיסרון משמעותי נוסף – היא אינה כלולה בסל הבריאות, אבל ניתנת בחינם בכל מקרה של חשד, או על פי שיקול דעתו של הרופא המטפל.

אפשרות אחרת: קולונוסקופיה וירטואלית. זו בדיקת CT, אך רמות הקרינה הכרוכות בה נמוכות מאוד – בערך עשירית מ־CT בטן רגיל. ”הבדיקה מבוצעת לאחר הכנה בת יומיים הזהה לזו של הקולונוסקופיה הרגילה”, מסביר ד”ר אלישע בר־מאיר, מנהל מכון הרנטגן ומכון מ.א.ר לאבחון רדיולוגי במרכז הרפואי בני ציון. ”בתחילת הבדיקה מבוצע ניפוח של המעי עם אוויר באמצעות צינורית קטנה המוחדרת לפי הטבעת. פעולה זו יכולה להתבצע על ידי הנבדק עצמו, כאשר הוא שוכב לבד בחדר ומודרך על ידי הטכנאי שיושב בחדר השני, והיא אינה מסבה כאב, אלא רק תחושת מלאות של אוויר בבטן. לאחר מכן נעשית סריקה של הבטן על ידי מכשיר ה־CT, כשהנבדק שוכב בתחילה על הגב ואחר כך על הבטן – עשרים שניות בכל פעם. הבדיקה כולה נמשכת 5־10 דקות”.

הסורק הרב־שכבתי מבצע סריקה של המעי הגס לכל אורכו, ובהמשך יוצר המחשב מן התמונות המתקבלות מעין ’טיול וירטואלי’ במעי, שמאפשר לרופאים לראות את המעי בתלת־ממד, ואף מסמן אזורים חשודים בצבע. ”התפתחויות טכנולוגיות שחלו בבדיקת הקולונוסקופיה הווירטואלית הפכו אותה לבדיקה רגישה לא פחות, אם לא יותר מהבדיקה הרגילה. בשני מחקרים בכתב העת New England Journal of Medicine השוו חוקרים בין הרגישות של הקולונוסקופיה הווירטואלית לזו הרגילה ומצאו רגישות דומה מאוד. היתרון המרכזי בווירטואלית היא בטיחותה הגבוהה.

 בניגוד לבדיקה הרגילה, היא אינה פולשנית, לא מצריכה טשטוש ואיננה כרוכה בסיבוכים. בונוס נוסף – מאחר שהבדיקה מכסה את כל שטח הבטן, היא יכולה לגלות גידולים ובעיות באיברים נוספים בגוף. החיסרון העיקרי הוא שהרזולוציה של השיטה נמוכה יותר מהשיטה הרגילה והיא אינה מבחינה בפוליפים שקוטרם קטן מ־10 מ”מ. עם זאת, על פי האיגוד האמריקני לגסטרואנטרולוגיה, קיים ספק האם פוליפים כאלה מהווים בכלל סיכון. חיסרון נוסף: אם התגלה פוליפ (וזה קורה בכ־5% מהמקרים), תצטרכו לעבור קולונוסקופיה נוספת, והפעם רגילה, כדי להסירו”. הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות ועלותה 815 שקל, אך אפשר לקבל החזר עבורה במסגרת הביטוחים המשלימים.

פעם בשנה בדיקת דם סמוי בצואה. מאחר שבישראל בדיקת הקולונוסקופיה איננה בסל, אם אינכם מבצעים אותה, הקפידו על בדיקה זו אחת לשנה החל מגיל 50. מדובר בבדיקה פשוטה ולא פולשנית המשמשת כיום כבדיקת הסקר היחידה הניתנת בחינם בכל קופות החולים לגילי 50 ומעלה. ”מטרת הבדיקה היא לגלות עקבות של דם בצואה שאינו נראה לעין”, מסביר פרופ’ ניב. ”לפני הבדיקה חייבים להימנע מאכילת בשר, כדי למנוע טעויות באבחון בגלל עקבות דם של הפרה שנמצאים בבשר. החיסרון העיקרי של השיטה – היא מאפשרת בעיקר גילוי מוקדם של סרטן המעי כשהוא כבר קיים, ובמקרים רבים אינה מגלה פוליפים בשלב הטרום סרטני, שבו עדיין אפשר ממש למנוע את המחלה”.

2) אין ברירה, צריך לאכול בריא

שתו הרבה מים. ”חוש הצמא שלנו אינו מפותח מספיק, והתגובה הראשונה של גופנו להתייבשות היא עצירות”, מסבירה ד”ר ניבה שפירא, מומחית וחוקרת תזונה ומרצה לתזונה באוניברסיטת תל אביב. "לכן, חשוב להקפיד לפחות על 8־10 כוסות מים ביום, ורצוי להגיע גם ל־12 כוסות".

החליפו את הלחם והאורז הלבן בדגנים מלאים. מחקרים רבים מראים שצריכת סיבים, בעיקר מדגנים מלאים שלא הוסרו מהם הקליפה ונבט הדגן, מגינים על המעי.

הערה חשובה: כשאוכלים סיבים, חשוב במיוחד להקפיד לשתות כמויות מספיקות של מים כדי להימנע מכאבי בטן ועצירות.

איך זה עובד? ”יש שני סוגים של סיבים – מסיסים במים ובלתי מסיסים במים”, מסבירה ד”ר שפירא. ”הסיבים הבלתי מסיסים, שנמצאים בעיקר בחיטה מלאה, בשעורה, בשיפון, באורז מלא, הם החשובים בהפחתת הסיכון לסרטן המעי, כמו גם במניעת עצירות ובעיות נוספות. הם סופחים כמויות גדולות של נוזלים ומסייעים לזירוז זמן המעבר של הצואה במעי, וכך מקצרים את זמן החשיפה לגורמים רעילים ומסרטנים המצויים בה. הסיבים המסיסים במים, שמצויים למשל בקוואקר, בתירס ובקטניות, הם פרה־ביוטיים – סיבים המשמשים מצע לגידול החיידקים הידידותיים במעי ומעודדים את גדילתם ופעילותם באופן סלקטיבי. חיידקים אלה משפרים את תהליך העיכול ואת תפקוד מערכת החיסון של המעי, שאחראית להפרשת חלק גדול מהנוגדנים בגוף”.

הרבו באכילת ירקות ופירות חיים, שעשירים מאוד בסיבים תזונתיים, מסיסים ולא מסיסים במים. הירקות והפירות מכילים פיגמנטים שפועלים כנוגדי חמצון רבי עוצמה. כמה לאכול? ההמלצה עומדת על תשע יחידות פרי וירק ליום, ומובן שככל שאנו מרבים לאכול מזונות לא בריאים, חשוב לאכול יותר פירות וירקות כדי לנטרל את נזקיהם.

ד”ר שפירא מסבירה: ”שני הצבענים החשובים ביותר בהגנה על המעי הם הכלורופיל הירוק, שנמצא בכל הירקות הירוקים ופועל כמעין ’פקח שמורות’ שמנטרל את הנזקים למעי, והקרוטנואידים (פיגמנטים שנמצאים בירקות ובפירות צהובים, כתומים ואדומים)”.

אכלו דגים. סלמון, הרינג, טונה, הליבוט, סרדינים ודגים נוספים המשכשכים בים הצפוני, עשירים מאוד בחומצות שומן מסוג אומגה 3. חומצות שומן אלה מעכבות את פעילותו של אנזים חלבוני שנקרא PKCbII, המזרז את היווצרות סרטן המעי הגס, וכך מונעות את התפתחותו. ההמלצות לצריכת אומגה 3 עומדות כיום על 0.65 גרם ליום של חומצות השומן EPA ו־DHA. את הכמות הזאת אפשר למצוא לדוגמה ב־80 גרם סלמון או הליבוט.

צמצמו צריכת בשר אדום. הבשר האדום עשיר בברזל ובוויטמין B12, אך מחקרים מצאו שצריכה מרובה שלו עלולה להאיץ נזקים חמצוניים לתאי המעי ואף לגרום למוטציות במבנה ה־DNA שלהם, ובכך להגדיל את הסיכון לסרטן המעי הגס. במחקר שפורסם בכתב העת Cancer Research Journal, השוו החוקרים תאי מעי גס של מתנדבים בריאים, אשר אכלו כמויות מתונות של בשר ובין

 מתנדבים שאכלו שתי מנות בשר אדום ביום. התוצאות היו מדהימות: כבר בתוך שבועיים התגלו שינויים בתאי המעי הגס אצל אכלני הבשר.

כל זה לא אומר כמובן שאינכם צריכים לאכול בשר, אלא רק שכדאי למתן את הכמויות. לפי פירמידת המזון של משרד החקלאות האמריקאי יש לאכול 156 גרם בשר ביום לכל היותר. ”צורת ההכנה של הבשר קובעת במידה רבה את מידת הסיכון שלו”, אומרת ד”ר שפירא. ”ככלל, ככל שהבשר מבושל פחות, כך הוא בריא יותר ופחות מזיק למעי, משום שהוא מתחמצן פחות בבישול, ולכן גם מחמצן פחות עבורנו. בשר שעשוי "וול־דאן" קשור הרבה יותר בתהליכים סרטניים במעי הגס. מחקרים גם מצאו שכשאוכלים לצד הבשר ירקות – חיים או מבושלים - הם מנטרלים במידה רבה את ההשפעות השליליות שלו”. 

3) עשו פעילות גופנית

זה שנים שאנו יודעים שפעילות גופנית יכולה לשפר את מצב כלי הדם והלב, אבל בשנים האחרונות מראים מחקרים שפעילות סדירה יכולה גם לשמור על מערכת העיכול שלנו ולהפחית את הסיכון לסרטן המעי הגס. כך למשל, מצא מחקר שפורסם בכתב העת Cancer Epidemiology Biomarkers and Prevention שבקרב גברים המבצעים לפחות ארבע פעמים בשבוע פעילות אירובית מתונה עד נמרצת, חלה ירידה בקצב השגשוג התאי באותם אזורים במעי הרגישים במיוחד לסרטן המעי הגס. מחקרים נוספים הראו שאפילו צעידה נמרצת של חצי שעה ביום יכולה להפחית את הסיכון למחלה באופן ניכר.  

4) הפסיקו לעשן

רוב האנשים יודעים שעישון גורם לסרטן הריאות ולמחלות לב וכלי דם, אך על פי מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות, גם מעלה משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס ולמות.