נפצעת או חלית בצבא? המידע שלפני התביעה
חיילים רבים מתגייסים לצבא בריאים, אך במהלך השירות נפצעים או לוקים במחלות קשות • מתי אפשר לתבוע את משרד הביטחון, ומה הסיכוי לזכות במשפט?
בית המשפט המחוזי בת"א קבע לאחרונה כי אדם שחלה במחלת "המעי הרגיז" במהלך שירותו הצבאי יוכר כנכה צה"ל. במקרה אחר, החליטה ועדת הערעורים של נכי צה"ל בת"א לקבל את ערעורו של קצין שלקה בתסמונת העייפות הכרונית, וקבעה כי המחלה קשורה לשירותו הצבאי. בעזרת עו"ד ענת גינזבורג, שמייצגת חיילים בתביעות להכרתם כנכי צה"ל ולשעבר סגנית פרקליטת מחוז ת"א (אזרחית) שם ייצגה את אגף השיקום נגד נכי צה"ל, עו"ד אלי סבן, המתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון ובייצוג נכי צה"ל, ועו"ד עמיקם חרל"פ גיבשנו מדריך שמסביר מתי חייל יכול לתבוע את משרד הביטחון, מול אילו קשיים הוא צפוי לעמוד, ואילו הטבות הוא עשוי לקבל.
- מותר לחייל להגיש תביעה נגד צה"ל בגין מחלה או פציעה שלטענתו אירעו תוך שירותו הצבאי?
לכל חייל במדינת ישראל, בשירות סדיר או בקבע, הזכות להגיש תביעה לאגף השיקום במשרד הביטחון, במטרה להכיר בפציעה או במחלה מהן הוא סובל ככאלו שנגרמו עקב שירותו הצבאי. זו יכולה להיות פציעה פיזית, מחלה או הפרעה נפשית.
לדברי עו"ד ענת גינזבורג, "השאלה המרכזית היא האם קיים קשר סיבתי בין המחלה או הנכות לבין תנאי השירות. על החייל להוכיח כי הנכות נגרמה תוך כדי השירות הצבאי או עקב תנאי השירות. חיילים רבים מתגייסים לצה"ל בריאים לחלוטין, לעתים קרובות בפרופיל ,97 ומסיימים את שירותם כשהם סובלים מנכות, ולעתים אף משוחררים מצה"ל בפרופיל 24 עקב הנכות בה לקו תוך כדי ועקב השירות.
לא רק פציעות, גם מחלות שקרו בשירות הן עילה לתביעה (צילום: AFP)
"הנכות יכולה להיגרם כתוצאה מתאונות אימונים, פציעות מלחמתיות, פגיעה בגב עקב נשיאת ציוד כבד (אפוד, נשק וכיו"ב,( פריקת כתף עקב נפילה מאלונקה או אימונים פיזיים קשים, שברי מאמץ או פגיעות בברכיים או בקרסוליים, ליקויי שמיעה עקב ירי וכו,"' מציינת גינזבורג.
בנוסף, ישנם חיילים שחלו במחלות שונות כגון מחלות עור (פסוריאזיס) עקב מתח וסטרס; חיילים שלקו במחלה כלייתית עקב חשיפה לחומרים כימיים, מדללי צבע, או שמנים; וחיילים שחלו במחלות נפש לרבות הפרעות נפשיות, תסמונת פוסטטראומטית וכו,' שנגרמו כתוצאה מהשתתפות במבצע צבאי, מלחמה, חשיפה למתח, אירוע טראומטי או התעללות. עו"ד גינזבורג מציינת כי ניתן להגיש תביעה להכרה כנכה צה"ל גם במקרה של מחלות שלא נגרמו עקב תנאי השירות הצבאי, אולם הוחמרו בעטיו עקב אי-מתן טיפול רפואי במועד. עו"ד אלי סבן מוסיף כי במידה שהתובע סבור כי תביעתו היא בגין רשלנות רפואית של מוסד רפואי בו טופל ואליו נשלח על-ידי הצבא, עדיין עומדת בפניו האפשרות לתבוע את משרד הביטחון, מאחר שהיה בזמן שירותו תחת חסותו של המשרד אשר שלח אותו למוסד הרפואי שבו אירעה הרשלנות.
גם חיילי מילואים
- את מי צריך לתבוע? כדאי להסתייע בשירותי פרקליט פרטי?
התביעה מוגשת לאגף השיקום במשרד הביטחון. החייל נשלח על-ידי אגף השיקום לבדיקת מומחה רפואי מטעמו, ובמידה שהמומחה סבור כי יש קשר סיבתי בין המחלה או הנכות לבין השירות, מתייצב החייל בפני ועדה רפואית הקובעת את דרגת נכותו. במידה שדרגת הנכות אינה מספקת את החייל, ביכולתו להגיש ערעור לוועדה רפואית עליונה.
במידה שאגף השיקום דוחה את תביעתו של החייל וקובע כי נכותו אינה קשורה לשירותו, או קובע כי נכותו רק הוחמרה אך לא נגרמה עקב שירותו, עומדת לחייל הזכות להגיש ערעור לוועדות ערעורי נכי צה"ל, היושבות בבתי משפט השלום. לצד השופט יושבים שני נציגי ציבור, רופא ונציג לשכת עורכי הדין. במקרה של דחיית הערעור, ניתן לערער בזכות לבית המשפט המחוזי. עו"ד גינזבורג מסבירה כי "יש חשיבות רבה לקבלת ייעוץ משפטי טרם הגשת התביעה. חיילים רבים אינם מודעים לצורך בהגשת תביעה מגובשת, הנתמכת בראיות ותיעוד רפואי, וניסיונם להתמודד לבד מול אגף השיקום הוא בעוכריהם. רצוי להיות מיוצג עלידי פרקליט בכל התהליך".
- מה ההתיישנות בתביעות חיילים להכרתם כנכי צה"ל?
עו"ד גינזבורג מסבירה כי "חייל יכול להגיש תביעה להכרתו כנכה צה"ל עד 3 שנים ממועד שחרורו. אולם, במידה שבתיקו הרפואי קיימים רישומים אודות פציעה או פגיעה בגדר 'חבלה רשומה,' ו/או קיים דו"ח פציעה, ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות ולהגיש את התביעה בכל עת.
- חייל מילואים יכול לתבוע הכרה כנכה צה"ל?
כן. אין הבדל בין חייל מילואים לחייל בסדיר או בקבע.
- אילו תביעות שכיחות מגישים חיילים להכרתם כנכי צה"ל?
לדברי עו"ד גינזבורג, "התביעות השכיחות ביותר הן של חיילים שלקו בבעיות אורתופדיות במהלך שירותם, לדוגמה: נכות בעמוד השדרה, פריקות כתף, בעיות ברכיים, קרסוליים. כן שכיחות תביעות בגין ליקויי שמיעה, אסטמה ומחלות עור. יש גם תביעות רבות בגין מחלות והפרעות נפשיות".
עו"ד אלי סבן מציין כי רבים מאנשי זרועות הביטחון השונים חוו אירוע טראומטי קשה וסובלים מ"הלם קרב." "זו תגובה שמתפתחת במצב של סכנה לחיים, כגון תאונה בזמן השירות, היתקלות עם מחבלים, חוויות קשות בזמן מלחמה, טיפול בגופות חיילים וכדומה. חייל ו/או שוטר אשר חוו אירוע טראומטי ורוצים להגיש תביעה חייבים לאסוף תיעוד בכתב ככל הניתן בסמוך לאותו אירוע טראומטי שחוו, וזאת על מנת לקשור בין השירות הצבאי להתפתחותה של טראומה והבעיה הנפשית שנוצרה עקב הטראומה. ניתן להגיש תביעה זו גם לאחר חלוף שנים רבות מיום סיום השירות כל עוד ניתן יהיה להוכיח כי היה אירוע טראומטי שיכול היה לגרום להתפתחותו של הלם קרב, וכל עוד ניתן יהיה לבסס זאת במסמכים רפואיים," מציין סבן.
- במה שונה תביעה של חייל נגד משרד הביטחון מתביעה רגילה, ומול אילו קשיים הוא ניצב?
חייל התובע להכיר בו כנכה צה"ל מגיש את תביעתו במסגרת חוק מיוחד שחוקק לשם כך ב:1959- "חוק הנכים" (תגמולים ושיקום.( את הפיצוי מקבל החייל בהתאם לדרגת הנכות שנקבעה לו על ידי ועדות רפואיות של אגף השיקום. "חייל התובע הכרה כנכה צה"ל אינו חייב להוכיח רשלנות שגרמה לנכותו. די בכך שהפציעה קרתה בעת השירות ועקב השירות, כדי שיוכר כנכה צה"ל, וזאת בניגוד לתביעות בגין תאונת עבודה, למשל, שם יש צורך להוכיח רשלנות כדי לזכות בפיצוי," מציינת עו"ד ענת גינזבורג.
הפיצוי המוענק לנכי צה"ל שונה לחלוטין מהפיצוי בתביעות נזיקין רגילות, בהן נפסק פיצוי בגין כאב וסבל, אובדן השתכרות, עזרת צד ג' וכו.' בתביעות מול משרד הביטחון מקבל הנכה מענק חד פעמי או קצבה חודשית, והטבות שונות בהתאם לדרגת נכותו. באשר לקשיים בהם נתקל החייל בתביעות נגד משרד הביטחון, מציין עו"ד אלי סבן כי במקרים רבים אין מסמכים ותיעוד של התלונות במהלך השירות: "אנשים לא נוטים לשמור דו"ח פציעה, ביקורי רופאים בצבא, הפניה לקב"ן וכו.' כן קיים קושי בהשגת עדויות של מפקדים וחברים".
- קרתה לי תאונת דרכים בחופשה משירותי הצבאי – אני יכול להיות מוכר כנכה צה"ל?
כן. אם חייל בחופשה היה מעורב בתאונת דרכים, והוועדה הרפואית של משרד הביטחון קבעה לו 20% נכות קבועה, החייל יוכר כנכה צה"ל ויהיה זכאי לכל ההטבות הקבועות בחוק ככל חייל רגיל. "במקרה כזה," מסבירה עו"ד גינזבורג, "יש אפשרות לחייל להגיש תביעה או נגד חברת הביטוח של הרכב, או תביעה להכרתו כנכה צה"ל. בדרך כלל מעדיפים החיילים להגיש תביעה למשרד הביטחון, היות שההטבות והזכויות הניתנות על ידי המשרד לאורך השנים בדרך כלל גוברות על הפיצוי שיוכלו לקבל במסגרת תביעת נזיקין נגד חברת הביטוח".
לדברי עו"ד גינזבורג, "בזמן האחרון אנו עדים לפריצת דרך בפסקי הדין של ועדות הערעורים ובתי המשפט המחוזיים, שעה שתסמונות ומחלות שעד כה לא הוכרו כמחלות הקשורות לשירות הצבאי, הוכרו ככאלה. למשל, מחלת התשישות הכרונית (מחלת היאפים) ותסמונת המעי הרגיז. פסק דין תקדימי נוסף ניתן לפני מספר חודשים על ידי ועדת הערעורים בחיפה. מדובר בחייל שסבל ממום התפתחותי מולד בעמוד השדרה המותני. החייל התגייס עם פרופיל ,97 אולם החל לסבול ממגבלות קשות בגב עקב פעילות פיזית מאומצת בטירונות. נקבע כי החייל התגייס לצה"ל בריא לחלוטין, וכי תנאי השירות הם שעוררו את מצבו הרפואי 'הרדום."' עו"ד אלי סבן מזכיר עוד 3 דוגמאות של פסיקה:
- פסוריאזיס - איש קבע ששירת כטכנאי לוחמה אלקטרונית בבסיס חיל האוויר הגיש תביעה לקצין התגמולים להכיר בו כנכה צה"ל, בטענה כי עבודתו הייתה כרוכה בעומס רב, שהסבה לו לחץ פיזי ונפשי אשר גרם להתפרצות המחלה. התובע קיבל 30% נכות, זכאות לטיפול מלא ותגמול חודשי של כ1,100- שקל לכל חייו לרבות טיפולים רפואיים.
- זאבת - מכונאי חימוש בן 22 חלה בזאבת במהלך שירותו הצבאי. מומחה מטעם אגף השיקום במשרד הביטחון קבע כי "קרוב לוודאי שחשיפה לשמש ומגע עם שמנים ודלקים בעת תפקודו כמכונאי תרמו להתפתחות המחלה." החייל הוכר כנכה צה"ל, וקיבל 60% נכות.
- טרשת נפוצה - בית המשפט המחוזי בת"א דן במקרה בו מילואימניק שירת במבצע של"ג, במסגרתו ביצע סיורים ממונעים על ג'יפים וכן סיורים בלבנון. לאחר שחרורו מן המילואים אובחן כסובל מטרשת נפוצה, ובית המשפט קבע כי יש להכיר בו כמי שמחלתו נגרמה עקב השירות, עקב הלחץ הנפשי בו היה נתון. במקרה זה קיבל החייל 10% נכות, ומענק של 40 אלף שקל.
הזכויות וההטבות
עו"ד גינזבורג מדגישה כי חייל המגיש תביעה להכרה בו כנכה צה"ל, זכאי לטיפול רפואי על חשבון אגף השיקום עד להחלטה האם להכיר בו כנכה או לא. במידה שנקבעו לו ימי מחלה והוא אינו מסוגל לעבוד בתקופה זו, מגיעה לו משכורת חודשית".לאחר הכרתו של החייל כנכה צה"ל, יש להבחין בין דרגת הנכות: נכות קבועה מ10%- עד 19% מזכה במענק חד פעמי, אולם לחייל עומדת הזכות לגשת פעם בשנה לוועדה רפואית של אגף השיקום כדי לבדוק אם נכותו החמירה. נכות קבועה בשיעור 20% ומעלה מזכה בגמלה חודשית בהתאם לדרגת הנכות. כמו כן, זכאי החייל לטיפול רפואי באמצעות אגף השיקום. חייל שנכותו 20% ומעלה יכול לקבל שיקום על חשבון אגף השיקום, לימודים לתואר ראשון במימון משרד הביטחון, ומלגת קיום לכל תקופת הלימודים," מציינת גינזבורג.
עו"ד עמיקם חרל"פ, המתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון, אומר כי "תנאיו של נכה קשה במשרד הביטחון 100%) נכות למשל) טובים פי כמה מתנאיו של נפגע עבודה או נפגע תאונת דרכים. משרד הביטחון מממן ליווי וסיעוד של מלווים לפי הצורך, סיוע למגורים, סיוע ברכב, רכישת רכב והחזקתו, טיפול בהתעמלות, שחייה וכושר במסגרת בית הלוחם, נסיעות לטיפולים מיוחדים בחו"ל וקצבה חודשית המאפשרת מחיה בכבוד".