מוכרחים להמשיך לנגן

שבועיים לאחר שהוצת מרכז המוזיקה של עמותת אל-קמאנג'אתי בפאתי העיר ג'נין, מקבלת היום תזמורת הנוער הפועלת במחנה הפליטים איומים על המשך דרכה. זאת לאחר שתזמורת החופש, שייסדה המוזיקאית והכנרת וואפה יוניס מהכפר ערה שבישראל, הופיעה בשבוע שעבר בפני ניצולי שואה במרכז עמותת "עמך" בחולון.

הקונצרט, שנערך במסגרת "יום מעשים טובים" של עמותת רוח טובה הפועלת תחת קרן שרי אריסון, עורר את חמתם של חברי המועצה העממית במחנה הפליטים הפועלת כרשות מקומית. סוכנות הידיעות AP מצטטת היום את ראש המועצה במחנה, עדנאן הינדי, שמאשים את יוניס בגרירתם של חברי התזמורת הצעירים ללא ידיעתם לתוך מחלוקת פוליטית.

נגני תזמורת הנוער של ג'נין בקונצרט בחולון (צילום: AP) 

בראיון ל-ynet מחזק היום את דברי הינדי גם חבר המועצה העממית ולשעבר מנהיג גדודי אל-אקצה של פתח בג'נין, זכריה זביידי. "וואפה יוניס שיטתה בילדים ובהוריהם ולא בפעם הראשונה", אומר זביידי. "חשבנו שהם הולכים למופע מוזיקלי בישראל ולכן לא הבענו התנגדות לדבר. מקרה דומה קרה כשהיא לקחה אותם להופיע בפני הורי החיילים החטופים. כשהבנו שנעשה בילדים שימוש לרעה פעם נוספת, החלטנו שהמרכז יפסיק את פעילותו עד לבירור העניין וקביעת כללים חדשים בכל הנוגע לתזמורת. כף רגלה של וואפה יוניס לא תדרוך שוב במחנה".

"לא עובדת אצלם"

בקרן אריסון אומרים היו כי החיבור לפרויקט "יום מעשים טובים" נולד מפנייה של התזמורת בג'נין. "הם רצו לקחת חלק בפרויקט וחשבנו שזה יהיה רעיון נפלא", אומרים בקרן. ב-AP נכתב כי סגירת תזמורת המיתרים על רקע הופעת הנגנים בפני ניצולי שואה מדגישה את הרגישות הקיימת בקרב פלסטינים רבים בכל הנוגע להכרה בסבל היהודי ומתוך חשש שבעשותם כן, הם מחלישים למעשה את המאחה נגד העוולות שמבצעת ישראל.

"השואה קרתה, אך היום אנחנו מתמודדים עם טבח דומה שמבוצע על ידי היהודים עצמם", צוטט עדנאן הינדי בידיעה. "איבדנו את אדמותינו ואולצנו להימלט על נפשותינו ולהתגורר במחנות פליטים".

"התזמורת תופיע ותנגן בכל מקום ובראש וראשונה בישראל" (צילום: AP)

וואפה יוניס מצדה אומרת היום ל-ynet כי היא נחושה להמשיך ולפעול במחנה הפליטים למרות התנגדותם של חברי המועצה העממית. "הם לא אחראים עליי. אני לא עובדת אצל עדנאן הינדי או זכרייה זביידי ואם הם חושבים שהם ימנעו ממני להמשיך ולהעניק לילדי המחנה את האפשרות לחיים אחרים, עשירים יותר בזכות המוזיקה, שיהיה להם בהצלחה", היא אומרת.

"זה פרויקט פרטי שלא משתייך לשום ארגון פוליטי. כבר שש שנים אני עובדת במחנה בהתנדבות ולמרות שהבן של זכרייה זביידי והאחיין של עדנאן הינדי ניגנו אצלי, הם מעולם לא טרחו לבוא ולראות בעצמם לאיזה הישגים אנחנו מגיעים. כל עוד יש לי את תמיכת ההורים, אני לא אתן לאף אחד להתערב לי בעבודה".

צלילים של דו-קיום

יוניס, שעבדה 32 שנה במערכת החינוך בישראל, אומרת כי התשובה שלה לסכסוך הישראלי-פלסטיני היא השקעה בדור העתיד. "החלטתי לתרום את חלקי למען ילדי השלום כי אינני מאמינה בפוליטיקאים ובמדינאים. אני מאמינה רק במוזיקה ואין לי ספק שדרכה נוכל לגשר", היא אומרת. "הצלחתי להרים את התזמורת הזו בג'נין במו ידיי ובלי עזרה ואני רוצה שהיא תופיע ותנגן בכל מקום ובראש וראשונה בישראל".

לצד ההנאה הרבה שיש לי מהתזמורת, העבודה עם הילדים שיחררה רבים מהם מטראומות נפשיות קשות ולכן לא קם הכוח שיגרום לי להרים ידיים. אפילו אבו-מאזן, ראש הרשות הפלסטינית שאותו אני מכבדת מאוד, מכיר בפרויקט שלי. חינכתי דורות של ילדים בשטחים לאהבת המוזיקה בשביל שלא יחשבו להתאבד. כשאת מחנכת את הבן שלך לאהבה ולדו-קיום, אין סיבה שהוא יילך בדרך של אלימות. ככה אני שומרת על חייהם. מול זה מיהם ענדאן הינדי וזכרייה זביידי?"

את לא חוששת שבמידה מסוימת את מסכנת את עצמך ואת הילדים?

"זו לא פעם ראשונה שאני מקבלת איומים. אני לא חושבת שאני מסכנת את הילדים. אם מישהו יעז לגעת בהם אני הולכת ישר לאבו-מאזן. עדנאן הינדי טוען שהילדים הופיעו ללא ידיעת ההורים מול הורי החיילים החטופים. זה לא נכון. האירוע היה לשחרור האסירים הפלסטינים תמורת שחרורם של החיילים החטופים. באירוע הזה נכח גם כדורה פארס, השר לענייני אסירים ברשות הפלסטינית. ההורים ידעו היטב שאנחנו מוזמנים להופיע בערב".

הם ידעו על הכוונה להופיע בפני ניצולי שואה?

"גם אני לא ידעתי שאנחנו מופיעים בפני ניצולי שואה. ידענו שהקונצרט הוא במסגרת יום מעשים טובים וזה הספיק לי. אנחנו פה להנעים לאנשים עם מוזיקה. אז מה אם הם ניצולי שואה? ניצולים הם לא בני אדם? אני ייסדתי תזמורת שמטרתה להביא הנאה ורוגע נפשי לאנשים ומבחינתי שיהיו פלסטינים, ישראלים או אמריקנים.

אם ברק אובמה יזמין את התזמורת להופיע בארה"ב, אני אשמח. בעיני מה שעדנאן הינדי וזכרייה זביידי עושים זו פאדיחה פלסטינית ואני לא מוכנה להקשיב לזה".

בתזמורת של וואפה יוניס חברים 13 נערים ונערות. העמותה שלה רשומה בישראל ולעת עתה היא אינה נתמכת. הפרוייקט בג'נין נעשה, לדבריה, בהתנדבות מלאה. את כלי הנגינה היא קיבלה כתרומה מגופים שונים ואנשים פרטיים - חמישה כינורות העניק לפעילותה דן אלמגור.

מחוות של רצון טוב מעוררות בוואפה יוניס תקווה לעתיד טוב יותר. "אני יודעת שלמשפחות הילדים קשה אבל אני מאמינה שהאיומים לא יחזיקו מעמד זמן רב. הילדים ייעדרו פעם או פעמיים ואחר כך ישובו", היא אומרת. לדבריה, התגובות של הגורמים הרשמיים בג'נין לא ישברו את רוחה. "במקום לתת לי פרס ולהיות גאים בתזמורת, הם מאיימים על ההורים ועליי ופוגעים בילדים, אבל זה לא יעצור אותנו. כל עוד המוזיקה בדם שלי, אני אמשיך הלאה".

(בהכנת הכתבה השתתף עלי ואקד)