שתיקה מחליקה כנמר
"יום יבוא וגם הוא יעלה חלודה/ אין ספק - אך זכור עדיין/ איך נשקו כל הלילה פיות הפלדה/ של ברזים ערופי שפתיים". "חילוף משמרות" של דוד אבידן
חילוף משמרוֹת
לֵ י ל אָ בִ י ב. שְׁתִיקָתוֹ מַחְלִיקָה מֵרָחוֹק.
מַחְלִיקָה כְּנָמֵר.
עוֹד מְעַט
וּבִשְׁנַיִם
נַתִּיז עַל הָעִיר סִילוֹנִים שֶׁל צְחוֹק
מִבְּרָזִים הֲדוּקֵי-שִׁנַּיִם.
אבידן. מהדורה חגיגית (צילום: שאול גולן)
מַחְלִיקָה כְּסַכִּין. עוֹד מְעַט, עוֹד מְעַט.
חֲרִיקַת פְּסִיעוֹתָיו
עַל הַגֶּשֶׁר נִשְׁרֶקֶת.
הַצְדָּעָה. כְּבָר פְּלֻגַּת-פַּיְטָנִים עַל נִשְׁמַת
הַיּוֹם הַגּוֹוֵעַ רוֹקֶקֶת.
בִּבְרֵכוֹת-הָעֵינַיִם טוֹבְעִים סוֹפִית
רַעֲמֵי הַתֻּפִּים הַשּׁוֹטִים,
וּבַדֶּרֶךְ –
מֵאַבְנֵי הָאַסְפַלְט הַתְּמֵהוֹת נִשְׁטָפִים
מִצְעֲדֵי-חֲרוּזִים, חֲצוּפִים וְיָפִים,
כְּמוֹ נֻסְחָה מָתֶמָטִית בִּלְתִּי-נִפְתֶּרֶת.
שְׁתִיקָתוֹ הַיָּפָה מַחְלִיקָה לְפָנִים.
הוּא כְּבָר פֹּה. רַק אֲנִי אַחֲרָיו מְגַשֵּׁשׁ עוֹד.
הוּא רוֹמֵס גִּלְיוֹנוֹת צַוָּאָה אַלְמוֹנִים
כִּרְמֹס אֶת רִצְפַּת-הַגֶּשֶׁר.
עַל גְּוִיַּת צַוָּאָה חֲנוּקַת-עֵינַיִם
שְׁתִיקָתוֹ מַחְלִיקָה בְּחֵרוּק צִפָּרְנַיִם:
"בֵּין דַּפֵּי הַנְּיָר הַלְּבָנִים אֶת עֵטוֹ
הוּא נָעַץ כְּמוֹ טְרִיז בַּחֲזִית הָאֵשׁ.
מִי זָכַר אֶת חַיָּיו?
מִי יָדַע עַל מוֹתוֹ?
גַּם הִמְנוֹן-הַהֶסְפֵּד, בְּזָרוּת כּוֹתַרְתּוֹ,
בְּמֹחוֹ הַגֵּאֶה מִתְפּוֹצֵץ כְּמוֹקֵשׁ!"
כְּבָר עֵינָיו מֵעָלַי. לֹא נוֹתַר זְמַן לִמְחֹק.
דָּם נִגָּר מִגְּרוֹנִי כְּמוֹ צִבְעֵי-מַיִם.
הוּא נִתָּז עַל הָעִיר כְּמוֹ סִילוֹן שֶׁל צְחוֹק
מִבְּרָזִים הֲדוּקֵי-שִׁנַּיִם.
הֵרָגַע. זֶה אֵינֶנּוּ צִינִיזְם. זוֹ רַק
הַצַּלֶּקֶת בּוֹכָה עַל מִצְחִי. –
וּבְעֶצֶם
שֶׁמֶץ-צַעַר שֶׁאֵין עוֹד דְּרָכִים חֲזָרָה,
אוֹ אוּלַי שֶׁמֶץ-פַּחַד מִפְּנֵי הַנֶּצַח.
שְׁתִיקָתוֹ מַחְלִיקָה כְּנָמֵר. הַשְּׁבִילִים
כְּמוֹ פִּצְעֵי-מַגְלְבִים עַל גַּבּוֹ שֶׁל הָעֶרֶב.
אִם הַלַּיְלָה הַזֶּה
לֹא נוֹצַר בִּשְׁבִילִי –
אֵין לַחַיִּים כָּל-עֵרֶךְ!
בְּיָדָיו אֶת צְחוֹקִי הַטָּרוּף הוּא חוֹנֵק
עִם שְׁרִיקָה אַחְרוֹנָה עַל הַגֶּשֶׁר.
בְּמַבָּט מְפֻכָּח, כְּמַגְנֵט אֶל מַגְנֵט,
כַּף-יָדִי בְּשֶׁלּוֹ נִפְגֶּשֶׁת.
יוֹם יָבוֹא וְגַם הוּא יַעֲלֶה חֲלֻדָּה.
אֵין סָפֵק. –
אַךְ זָכוּר עֲדַיִן
אֵיךְ נֻשְּׁקוּ כָּל הַלַּיְלָה פִּיּוֹת-הַפְּלָדָה
שֶׁל בְּרָזִים עֲרוּפֵי שְׂפָתַיִם.
דוד אבידן (1934 - 1995), משורר ישראלי. מראשי מחולליו של המיפנה המודרניסטי בשירה העברית
בשנות ה-50. פרסם כ-15 ספרי שירה, וכמו כן נחשב ליוצר מגוון ועסק גם בתחומים אחרים, ביניהם ציור, קולנוע ותיאטרון. מבין סרטיו הקצרים האקספרימנטליים "הכל אפשרי", "זוז" ו"מין". השיר "חילוף משמרות" לקוח מתוך הספר "ברזים ערופי שפתיים" (1954). הוא לא כונס במבחר "משהו בשביל מישהו" (1964). הוא חלק מ"דוד אבידן - כל השירים, חלק א'", שיצא בימים אלה בהוצאת הקיבוץ המאוחד, בעריכת ענת ויסמן ודוד וינפלד
