שטייניץ: "לא נתערב בשוק החופשי"
שר האוצר הנכנס יובל שטייניץ מסביר בראיון שהתקיים עוד טרם הוכרז המינוי את תוכניתו לפתרון מצוקת האשראי וסוגיית פירעון האג"ח הקונצרניות, שכוללת ערבות מדינה לאשראי חדש שיתנו בנקים ומוסדיים למחזור חובות
"התמודדות עם המשבר הכלכלי זו אחת המשימות הכבדות שעומדות בפנינו, נעשה אותה בשכל, במחשבה תחילה, בתכנון ובנחישות, ואני מאד גאה באמון שניתן בי". כך אמר היום (ג') לפנות בוקר ח"כ יובל שטייניץ, שיושבע הערב בכנסת לתפקיד שר האוצר, מיד לאחר שקיבל את המינוי מנתניהו.
שטייניץ לא דיבר על תוכניותיו באוצר, אך אפשר ללמוד אותן מההמלצות שגיבש
הצוות בראשותו לעבודת הממשלה החדשה ב-100 הימים הראשונים שלה.
לפני שבועיים, ערב הגשת ההמלצות לנתניהו, דיברנו איתו על המדיניות הרצויה לפתרון מצוקת האשראי וסוגיית פירעון האג"ח הקונצרניות. משנתו בנושא הזה כבר היתה סדורה ונחושה, כאילו ידע שתוך ימים הוא גם יידרש ליישם אותה.
השיחה היתה לא לציטוט עד לפרסום ההמלצות, לאחר פגישת הצוות עם ראשי הבנקים. שטייניץ אמר: "היה חשוב לנו לקבל משוב על ההמלצות המתגבשות אצלנו".
איך התגבשה המדיניות?
"בדקנו ארבע חלופות ופסלנו שלוש. החלטנו לא להיכנס לחקיקה אגרסיבית של פריסת חובות מלאכותית בחוק, כמו לדחות בחקיקה את מועדי פירעון האג"חים הקונצרנים, אף לא בתמורה להעלאת הריבית או תמורת אופציה להמרת החוב במניות. לפי הצעה אחרת שלא קבלנו הממשלה היתה אמורה להתחייב שתקנה אותם בתוך 4 שנים במחיר הנומינלי של היום, כלומר פחות 10%-20%.
"ההמלצה שלנו שונה לחלוטין: להציע ערבות מדינה של 75%-80% אחוז לאשראי חדש (הקרן בלבד), שייתנו הבנקים או המוסדיים, למחזור החובות של חברות אשר ליבת העסקים שלהן בישראל, כשההשקעה רלבנטית להגברת התעסוקה. האשראי יינתן על פי שיקול דעתם של המלווים. הממשלה תגבה עמלה מיידית מלוקחי האשראי של 3% על הקרן ואולי עוד 2% על הריבית".
מתי התגבשה התכנית?
"רעיון האשראי עלה מיד לאחר הבחירות, כשדיברתי עם ביבי על הצורך להקים את צוות 100 הימים. הרעיון עלה כשבאתי בדברים עם בכירים במשק. הצוות רק פיתח אותו על פי הגישה שהוא אמור לספק פתרונות נקודתיים נדרשים, בלי שהמדינה תתערב בשוק האשראי ומבלי שתצטרך להכניס את היד לכיס כדי לממן אותו".
על פי איזה תרחיש קבלתם את ההחלטה?
"מטרת התכנית היא להפשיר את הקיפאון העסקי בהמשך מבוקר של הזרמת האשראי. הצענו לבטח את השוק לא נגד כל סיכון, אלא רק על תוספת הסיכון ואי הוודאות שנובעת מהמשבר העולמי ואובדן ההשקעות במוסדות שקרסו. ההצעה שלנו באה להתגבר על חלק מהחששות שהולידו את הקיפאון בשוק האשראי ואת השיתוק העסקי.
"התכנית לא באה למנוע פשיטות רגל. היא גם לא מיועדת לחברות, אפילו ישראליות, שרוב ההשקעות שלהן נעשו בחו"ל, כמו בקרקעות שנקנו במוסקבה או בבוקרשט, אפילו אם האג"חים הונפקו בארץ. לעומתם, התכנית תחול על ישראלים שמשקיעים גם בחו"ל אבל בתנאי שמרכז העסקים שלהן בישראל והן מספקות תעסוקה".
על איזה פלח שוק אנחנו מדברים?
"בשוק האג"ח הקונצרני יש 80-90 מיליארד שקל שמועד פירעונן בשלוש-ארבע השנים הקרובות. שליש מהנפח הוא של חברות חזקות ומבוססות, כמו טבע, סלקום ופרטנר, שאין להן בעיה לפרוע את האג"חים, והן יצליחו לגלגל את החוב כמו תמיד. לעומתן, בצד השני של המפה מחזיקים בשליש השני משקיעים כבדים, אבל מפוקפקים, שלא יצליחו לממש את הנכסים שרכשו אי שם ברוסיה או ברומניה, בתקופת הפירעון, אפילו במחיר הקניה.
"שתי הקבוצות הללו הן מחוץ לתחום הסיוע המוצע. החזקות הרי לא זקוקות לערבות מדינה לגיוס הון נוסף. אבל עם החלשים והמפוקפקים שנראים על פניהם כפושטי רגל, אף גורם לא יסתכן ולא ייגע בהם, וגם המדינה לא תהיה מוכנה להטות להם שכם.
"התכנית שלנו תתמוך רק במשקיעים הכבדים מהחברות הפחות חזקות מהראשונות, בלי להזכיר שמות, שאחראיות לשליש השוק הנותר, אבל מתקשות היום לגייס אשראי למחזור החובות ועלולות לפשוט את הרגל בגלל חוסר הוודאות הדרמטי כתוצאה מהמשבר העולמי והשיתוק בשוק האשראי החוץ בנקאי".
לא רק הטייקונים סובלים ממחנק האשראי. למה לעזור אפילו רק לחלק מהם?
"התכנית נועדה לאו דווקא לטובת הטייקונים. היא מכוונת גם לעסקים קטנים ובינוניים שיוכלו לקבל אשראי ש-80% ממנו יבוטח בערבות מדינה תמורת עמלה, אם יעמדו בתנאי הסף שמרכז העסקים שלהם מקומי והם תורמים לתעסוקה".
כמה יעלה הסיוע הזה למדינה?
"הכל תלוי בהתפתחות המשבר. בהערכה ראשונה מדובר בסכום אפסי, כי הסיכוי שמישהו יסתכן במתן אשראי לעסקים על סף קריסה הוא אפסי. לפי הערכה זו המדינה עוד עשויה להרוויח, כי דמי העמלות יכסו את עלות הערבויות".
גם בלי התכנית שלהם המכסה החוקית למתן ערבויות מדינה קטנה (10% מהתקציב, כ-30 מיליארד שקל) וכבר מנוצלת ברובה. איך תמתחו אותה?
"נצטרך לשנות את החוק ולהכפיל את התקרה למשך השנתיים הקרובות, ל-20%, כדי להגדיל את המכסה ל-60 מיליארד. זה שווה כי זהו כלי מרכזי לפתרון מצוקת האשראי ולעידוד הצמיחה, בלי להכניס את היד לכיס ולהוציא כספי מדינה על רכישות האג"ח, כשאנחנו נותנים לשוק להתנהל מעצמו. כי הבעיה כאן היא לא מחסור בכסף אלא של חוסר הוודאות, ואת הגורם הזה אנחנו מצמצמים רק ל-20% מההשקעה. ולא על כל הקרן".
הצוות שלך נפגש גם עם נגיד בנק ישראל, איזה משוב קבלת ממנו?
"התרשמנו שסטנלי פישר קיבל את הקו שלנו, שהעסק יתנהל בלי שהמדינה תתערב בשוק החופשי אלא רק על פי שיקולים של רווח והפסד בין מבקשי האשראי לבנקים ולמוסדיים המלווים. הצגתי בפניו את התכנית כמזגן גדול לשינוי האקלים הכלכלי של ישראל, שכרגע נמצא בנקודת קיפאון, למזג אוויר יותר אביבי".
