לעולם בעקבות השמש
בערב פסח ישכימו רבבות יהודים כדי לציין אירוע נדיר שבו החמה "תלויה ברקיע" בדיוק במקום ובשעה בו היתה כשנבראה. לקראת האירוע הופך כל לומד תורה לאסטרונום ומתמטיקאי, ויש כבר גם שלל חידות ומתיחות. וגם: כמה פעמים יכול אדם לברך את ברכת החמה בחייו?
"כל יהודי חייב להיות מעין אסטרונום קטנטנן", קובע רב העיר רמת גן, יעקב אריאל, אבל הרב גנוט עצמו כבר נחשב למדען גדול. נטול השכלה רשמית בתחום הוא מוציא מדי שנה את "לוח דבר בעתו" – לוח שנה מנותח ומפורט שלא היה מבייש מומחי אסטרונומיה בעלי שם. בנוסף חיבר את הספר "ברכת החמה בתקופתה", ובשיחה עם ynet הוא מסביר על הלהיט החדש של הציבור הדתי והחרדי בחודשים האחרונים.
כך זה קורה
אחת לשנה ניצבת השמש בדיוק באותה נקודה שבה הייתה כשנבראה, אך רק פעם ב-28 שנים זה קורה גם ביום ובשעה המקוריים - יום רביעי, 6:00 בבוקר. שמועות המבוססות על דברים שאמר האדמו"ר מאוסטרובצה לפני כשמונים שנה מספרות כי השנה תהיה זו הפעם השלישית בהיסטוריה בה מתרחש המאורע הנדיר בערב פסח, כאשר הפעמיים הקודמות היו בשנה בה יצאו בני ישראל ממצרים ובשנה שבה התרחש סיפור מגילת אסתר. חישובים שערך הרב גנוט מוכיחים כי הדברים אינם מדוייקים וכי ברכת החמה נאמרה עוד כמה פעמים בערב פסח, אך בכל מקרה - גם לקראת ברכת החמה תשס"ט הוא מצפה לנס, ואומר: "זה אולי רמז לגאולה הקרובה".
ביום רביעי הבא, י"ד בניסן, ישכימו עם שחר רבבות יהודים ברחבי העולם, ועם הפצעת השמש - חלקם עוד לפני תפילת שחרית - יברכו את ברכת "עושה מעשה בראשית". בעשרות מוקדים בארץ ובעולם ייערכו אירועים המוניים, ובכמה מהם יברכו על החמה יחד אלפי מתפללים. הכינוסים המרכזיים בישראל יהיו ברחבת הכותל המערבי, לשם יגיעו בכירי הרבנים החרדים האשכנזים ובראשם המנהיג הליטאי הרב יוסף שלום אלישיב והאדמו"ר מגור, וכן בבנייני האומה בירושלים, שם יברך הרב עובדיה יוסף. התקהלויות נוספות בארץ ובעולם - בכיכר רבין בתל-אביב, על הר הבית, במרכז חב"ד העולמי – 770, בריכוזים חרדים בארץ ובקהילות יהודיות בעולם, ואפילו על גג מגדלי עזריאלי.
"כל יום אנו מודים לה' על הזריחו לנו את השמש, החמה, המאירה והמבשילה את הפירות, ברם, אחת ל-28 שנה קיים בה חידוש, התחדשות, שאינו בכל יום או בכל שנה", אומר הרב מרדכי גנוט. הוא מסביר כי שנת השמש, שאורכה 365 ימים ו-6 שעות (רבע יום), מחולקת לארבע תקופות – אביב (ניסן), קיץ (תמוז), סתיו (תשרי) וחורף (טבת), כאשר מדי חודש ניסן נפתח מחזור חדש. התחדשות השמש מתרחשת בכל שנה, אך ברכת השנה נאמרת רק פעם ב-28 שנים - כשהמחזור החדש נפתח ביום רביעי בשעה 6:00 בבוקר – הזמן בו נבראה השמש בששת ימי בראשית.
לצורך המחשה: אם אורך השנה היה 365 ימים בדיוק, שהם 52 שבועות ויום אחד, הייתה השמש "מתחדשת" בכל שנה יום אחד בשבוע אחרי השנה שעברה - בכל פעם בשעה 6:00 בבוקר - וממילא מדי שבע שנים הייתה נאמרת "ברכת החמה" ביום רביעי בבוקר. כיוון שהשנה ארוכה ברבע יום נוסף, מתחדשת השמש בכל פעם בשעה אחרת, בתחילת רבע אחר של היום, ולכן חולפות 28 שנה עד שזה קורה שוב ביום ובשעה הנכונים.
המתמטיקה של החמה
למי ששרד את ההסבר האסטרונומי-מתמטי הזה, מחכות שלל חידות שמביני עניין משתעשעים בהן בימים האחרונים. אחת מהן היא "כמה פעמים בחייו יכול אדם לברך ברכת החמה?". הרב גנוט מתקן טעות נפוצה, לפיה כמעט שלא ימצאו אדם שזכה להיות נוכח בארבע ברכות, ומסביר: "כדי לברך ארבע פעמים על החמה אתה לא צריך להיות בן 112, כפי שמקובל לחשוב, אלא 'רק' בן 84"."לדוגמה: הנולד בראש חודש ניסן תשמ"א, יהיה בשנת תשצ"ז בן 56, והנה זכה להיות נוכח כבר בשלוש ברכות החמה. כדי להיות נוכח בארבע ברכות החמה עליו להיות בני 84, או בן 90 אם מחפשים מי שגם זוכר את הברכה הראשונה שנאמרה בגיל שש". גנוט מצוייד ברשימת צדיקים שזכו לארבע ואף חמש ברכות חמה בחייהם, ומוסיף: "צריך להתכונן לקידוש החמה בשבוע הבא, שבה אנחנו מקווים שיהיו מאות זקנים שיזכו לכך בבריאות שלמה".
חידה נוספת שברה את הראש לכמה תלמידי חכמים, ואף הובאה להכרעת גולשי פורום "בחדרי חרדים". תחת הכותרת "האם פספסנו את ברכת החמה בשנה?", כתב 'סבוס', חבר בפורום הפופולרי: "כידוע לכולם אנחנו עכשיו בשנת תשס"ט, שהם 5769 שנים לבריאת העולם. חשבון פשוט מראה לנו שעכשיו אנחנו במחזור ה-206 של ברכת החמה. אבל גוועלד! כל ילד שייקח מחשבון יגלה ש-28 כפול 206 שווה 5768, שהם בתרגום חופשי לאותיות תשס"ח".
אחרי שלל תירוצים מעניינים, כמו "שנת המבול, שבה לא היו מאורות, לא נחשבת", "זה רק לפי השיטה שהעולם נברא בניסן ולא בתשרי", או "אנחנו מתחילים את הספירה משנה אחת קודם, שבה נברא ה'תוהו'", פוצחה התעלומה. "לא יזיק לך לדעת חשבון", כתב ל'סבוס' הגולש 'שיRA', "הרי החמה נבראה בשנת א'. עד שנת ב' עברה רק שנה אחת, עד שנת י' עברו 9 שנים, וא"כ עד שנת ה' תשס"ט עברו 5768 שהם 206 מחזורים מדויקים".
והייתה גם מתיחה מקורית ל-ז' בניסן, הוא ה-1 באפריל: "החזאים מעדכנים כעת שביום רביעי ערב פסח צפוי מזג אויר גשום וסוער. גשמים יחלו לרדת בליל שלישי מהצפון עד הנגב וימשיכו עד אחר הצהריים של יום רביעי ערב החג. ברכת החמה בספק רב וכנראה תידחה ב-28 שנים. עסקנים רבים, בשיתוף פעולה עם משרד התחבורה, מנסים לארגן טיסות מוזלות או נסיעות באוטובוסים לאילת עבור ההמונים שירצו לברך את ברכת החמה".
