ynet ממליץ: ברקוביץ' במקום קשטן לנבחרת

שלמה שרף לא היה מספיק טוב. ריצ'רד נילסן היה מנותק מההוויה הישראלית (לשמחתו). אברהם גרנט נגע בשמיים, אבל חזר בחזרה לקרקע ברגע האחרון. דרור קשטן בזבז שני קמפיינים ולא קידם את הנבחרת כמעט בשום פרמטר. עכשיו, כשחלום מונדיאל 2010 בלתי ניתן כמעט להשגה, וקלישאת הצעידה במדבר חזקה יותר מתמיד, צריך לשבת ולחשוב מי המועמד הראוי ביותר לקחת את הנבחרת ולהצעיד אותה, סוף סוף, לטורניר משמעותי כמו יורו או מונדיאל.

• מגיע להם? מי צריך לאמן את נבחרת ישראל?
  

אחרי שישבנו וחשבנו, והגינו בו יומם וליל, הגענו למסקנה אחת ויחידה: איל ברקוביץ' הוא האיש המתאים ביותר לתפקיד. נכון שאבי לוזון שלח אותנו לטיול בירח לפני שברקו יקבל את הנבחרת, אבל תרשו לנו להתייחס בביטול לקביעתו של היו"ר. רוצים את הסיבות? קבלו.

1) מסיבות עיתונאים. אצל גרנט מסיבות העיתונאים התחילו ב"בתחילת הקמפיין אף ערוץ לא רצה לשדר את המשחק שלנו בחוץ מול צרפת", המשיכו בפיוטיות עם המשפט "אנחנו בתוך חלום", והסתיימו במשפט, "אני לא רוצה לדבר על שחקנים שלא נמצאים בסגל".

אצל קשטן, זה היה תחליף הולם לכדורי שינה. דיבור מונוטוני יבשושי, שעמום המחץ, וגם - שימוש במשפט, "אני לא רוצה לדבר על שחקנים שלא בסגל". מדי פעם קשטן תיבל את הנאומים שלו בהמרצה פטריוטית ובאנלוגיות בין נבחרת ישראל לחיילי צה"ל הלוחמים ומגינים על המולדת. אף אחד לא ממש קנה את זה.

דרור קשטן. מרדים את עצמו ואת הסובבים (עוז מועלם)

תחשבו על מסיבות העיתונאים של המאמן ברקוביץ'. הוא ידבר רק על השחקנים שלא בסגל ויש להעריך שלא לחיוב. הוא יחליף עקיצות וירידות הדדיות עם העיתונאים ויחשוף את עצמו מדי פעם לתביעות לשון הרע. יהיה דיסקו. 

2) בחירת השחקנים. הרחבנו כבר מספיק על הבחירות ההזויות של קשטן וסיני בשני הקמפיינים האחרונים. מאז שלמה שרף לא היה לנו מאמן נבחרת עם אינטואיציה ויכולת לבחור בפינצטה את השחקנים שנמצאים בכושר הטוב ביותר. ראיית המשחק הנדירה של ברקוביץ', שהתבטאה ביכולת על המגרש ובפרשנות מעמדת השידור, מבטיחות סגלים הגיוניים והגונים יותר מאלה שהורגלנו להם בשנים האחרונות.

3) ניהול משחק. כמו שעשה כשחקן, כך יכול הקוסם לעשות גם בנבחרת. המשחק בכרתים סימל את שיא הביזיון בניהול המשחק של המאמן הנוכחי/יוצא, שכלל הרכב מוזר וחילופים ממש לא ברורים. ברקוביץ', חיית מגרש מוכרת, ידע לתזמן טוב יותר את החילופים ולהציב את ההרכב החזק ביותר. 

ברקוביץ' והיורש יוסי בניון. ידע להשתמש בו יותר טוב (ראובן שוורץ)

4) טראש טוק. עם כל הכבוד ללוזון, להגדיר את יוון כנבחרת מצחיקה זה לא ממש טראש טוק א-לה דריק שארפ. בשביל זה צריך פה גדול וסיטואציה. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם איל ברקוביץ' היה מאמן את הנבחרת במשחק מול אוסטריה של אוטו באריץ'. אפשר רק להמר שזה היה נגמר באשפוז של מי מהצדדים באיכילוב.

5) סיני כבר לא יהיה עוזר מאמן. כל המועמדים האחרים לאימון הנבחרת עשויים להשאיר את עוזר המאמן בתפקידו. היחיד והאחד שיתעקש להביא את אלון חזן או טל בנין יהיה ברקוביץ'.  סיני עובד כעוזר מאמן כבר בקמפיין שלישי, תחת שני מאמנים שונים. בהחלט הגיע הזמן לרענן את השורות.

בניון, קשטן וסיני. שהקפטן יישאר, את עוזר המאמן אנא החליפו (רויטרס)

6) תקדים סלאבן ביליץ'. תסתכלו על נבחרת קרואטיה. זו שניצחה את ישראל פעמיים במוקדמות יורו 2008, והגיעה לאליפות בשוויץ ואוסטריה. מאמן אותה בחור צעיר, פחות או יותר בגילו של ברקוביץ'. לא כל הפיוזים אצלו בראש מחוברים בסדר הנכון, והוא משתולל על הקווים כאילו הוא עדיין משחק על המגרש.

תעצמו לרגע עיניים, ותחשבו על ברקוביץ' על הקווים באצטדיון רמת גן במשחק קריטי מול יוון. אתם משערים בעיני רוחכם את הטירוף והאנרגיות שהוא ישדר לשחקנים מהספסל?

סלאבן ביליץ' חם על הקווים. קרואטיה הימרה והרוויחה (רויטרס)

אוקי, תתעוררו לרגע מהחלום. תיזכרו בשבת האחרונה ברמת גן. קשטן נשען בעייפות על הפרספקס שמעל הספסל. סיני יושב. הספסל הישראלי כבוי ועייף. האוהדים נרדמים, והשריקה למחצית מעירה אותם וגורמת להם לשרוק בוז. עם יד על הלב, מה אתם מעדיפים?

7) דרמה קווין. בכל מקום שבו היה, עורר ברקוביץ' דרמה. ג'ון הארטסון, אוהדי סלטיק, קני דלגליש, מסיבת עיתונאים ודמעות של תחנונים לחזור למכבי חיפה, החרמת אימון מכבי ת"א לטובת מפגש עם התנינים בחמת גדר.

ברקוביץ' בפעולה במדי ווסטהאם. זוכרים את הדרמות? (AP)

ברקוביץ' לא יהיה אחד שנאחז בקרנות המזבח. אם הוא ירגיש שהוא לא מצליח להצעיד את הנבחרת להישג ממשי ולא פוליטי, הוא פשוט יקום וילך. ואגב כך יחסוך לנו חודשים ארוכים של מבוכה. בדיוק החודשים שמצפים לנו עכשיו עד להמשך משחקי ה'גארבג'-טיים' בספטמבר-אוקטובר.