ברוורמן, לכלכת

שלום כבוד השר לענייני מיעוטים. אני כותב לך כמיעוט. במשפחתי אני מיעוט יהודי, לכן בין היתר אתה עכשיו השר שלי.

בפסח משפחתי צריכה לומר "שפוך חמתך על הגויים", ואני פוחד מהמכות שיקבלו בנותיי יחד עם אשתי, שחיה אתי בארץ כבר 47 שנים. מה לעשות? היא אזרחית ישראלית אבל איננה יהודייה. למרות זאת, בנותיי, בניגוד לצעירות הדתיות הלאומיות שאינן מתגייסות, דווקא שירתו בצבא ההגנה לישראל, אותה מדינה שהצטרפת לממשלתה כדי להרוס את מה שהיתה פעם.

לפני שנים נפגשנו. הערצתי אותך על האוניברסיטה הנפלאה שהקמת. אוניברסיטת בן גוריון נחשבה על ידי ועל ידי רבים אחרים כמפעל מקסים: עולים חדשים לצד ישראלים ותיקים ובדואים - כולם לומדים יחד בבאר שבע שעשית כה הרבה למענה. קינאתי בך גם על מעמדך ככלכלן: שמך ידוע בעולם, היית איש נכבד. היית איש תנועת העבודה ההיסטורית.

בפגישתנו ניסינו לברר האם אמי ששמה היה שרה ברוורמן ואתה קרובי משפחה. אז הצטערתי שלא. היום הייתי משנה רטרואקטיבית את שם אמי שמתה לפני שנים.

אני מחזיק תעודת זהות ישראלית שקיבלתי בעת עוצר שהוטל על הארץ על ידי הממשלה הזמנית כדי שאהיה אזרח המדינה, יחד עם כולם. חזרתי מהפלגה באנייה פאן-יורק שהביאה 3,000 פליטי שואה. לאחר שהסתגרנו במלון קטן בחיפה, קיבלתי את התעודה. אך נגד פניך היום הייתי מחזיר אותה. 

האם קודמיך במפלגה ומחוצה לה, כמו רבין, ברלב, טליק או גנדי היו מוכנים להיות שרים בלי תיק או שרים לענייני מיעוטים? מהו שר לענייני מיעוטים שקיבלת כנדבה? פעם היו ממנים ספרדים להיות שרי דואר. היום ממנים שרים בלי תיק לשום דבר. אך איך אדם משכיל כמוך יכול להתבזות בצורה כזאת?

האם אתה מעלה על דעתך שמישהו ייקרא בארצות הברית שר לענייני מיעוטים? אולי בצרפת? האם כאשר תיסע בשליחות לבריטניה, תוצג כשר לענייני ערבים? איך תסביר זאת? והאם יהיו לך סגן אחד לענייני נוצרים? סגן שני למוסלמים? סגן לענייני בדואים? יש לי בשבילך עצה טובה: אל תיסע. זה רק יחמיר את מצבך בעולם. 

כאיטלקטואל, כאיש ציבור, כמי שעשה משהו בארץ הזאת, התעלית על כולם. אתה איש משכיל. ידוע בעולם. מה קרה לך? לעת בלות החלטת להיות סחבה של אהוד ברק ואביגדור ליברמן?

אתה לא חייב לי דבר. עשית את מה שלבך חפץ לעשות. אך בכך בגדת בכל מי שהיית אי פעם ואתה שותף לדרך לתיאוקרטיה ימנית פאשיסטית שקיבלה מישנה תוקף בממשלה בת כמעט 40 שרים וסגני שרים.

נכדיך יתחבאו בחוריהם כאשר ילמדו פעם בבית הספר על שאי-אז הייתה פה מדינה ציונית, חילונית, מסורתית, שהיית אבן שואבת לתרבותה. הבט סביבך: כמה אישי ציבור שהיו פעם שרים נמחקו וכמה מהם עדיין צרובים בזיכרון הקולקטיבי? חבריך ואתה לא תחזיקו מעמד בממשלה כזאת. אבל אתה תיזכר כמושג. יגידו, "אל תהיה ברוורמן". לנכדיך זה לא יהיה נעים.