יערות מנשה: ירוק בלב

טיול בהרי מנשה מפגיש את המטיילים עם חבל ארץ רחב ידיים, שרובו נטוע יער ירוק. ביער חבויים אתרי זיכרון המתמזגים עם היסטוריה ונוף. פה ושם זורמים מים בערוצים הנחלים, ובמורדות ההרים תגלו כתמי צבע של פרחים הפורחים עתה במלוא הדרם. הנוף, הריח והמקום מזכירים לנו ששעת האביב הגיע.

רמות מנשה

הרי מנשה הינו חבל ארץ הממוקם בין הר הכרמל להרי אום אל פחם. זהו רכס הררי נמוך היוצר שורה של גבעות מעוגלות הבנויות רובן מגיר רך הקרוי קירטון. עם השנים התבלה הקירטון לקרקע גירנית בהירה בשם רנדזינה, בתהליכי בלייה שעבר השטח.

בעבר, שלט במקום צומח טבעי. בסמוך לאתרי יישוב נבנו טרסות, והחקלאות המסורתית של גידולי כרמי גפן, שקד, זית ובוסתני תאנה, שגשגה.

יוצאים לדרך 

עקבו אחרי השילוט ליער הקיבוצים ותגיעו לאתר זיכרון בלב פארק רמות מנשה, הממוקם על גבעה חשופה המשקיפה לעבר עמק יזרעאל. כאן הוקם יד לנופלים, בני הקיבוצים, שנפלו במערכות ישראל.

את האתר הקימו התנועה הקיבוצית, קק"ל ומועצה אזורית מגידו. קק"ל הקצתה כ-50 דונם ובמקום נבנה מגדל תצפית וקיר הנצחה. מהמגדל ניתן לראות את העמק, הר תבור, עפולה, הגליל התחתון והגליל העליון בצפון, הגלבוע במזרח וקרן הכרמל במערב.

מגדל תצפית באתר ההנצחה

הצומח ביערות מנשה

לאחר קום המדינה פעלה קק"ל לשקם את האזור. המדיניות הייתה לטעת יער שעיקרו עצי אורן. בהרי מנשה נטעו מאות דונם של עצי אורן בהם שולבו גם עצי ברוש צריפי, ברוש אופקי, איקליפטוס, כליל חורש, וחרוב. רוב השטח מיוער וחלק קטן ממנו הוא שטח לא נטוע.

העצים הנטועים גדלו וחופת היער יצרה צל והקטינה את נוכחותם של הצמחים החד שנתיים. מתחת לעצים צומחים מעט צמחים, רובם פרחו בחורף והם בעלי בצל או פקעת בקרקע, כמו רקפת מצויה ומיני שום. בין העצים גדלים גם מטפסים כמו קיסוסית קוצנית.

במקומות הפתוחים בין עצי היער מתגלה היופי: הכחול המדהים של לשון פר סמורה, וכתמי צבע ורוד של פשתה שעירה.

באזור בו הבקר רועה גם כן התמעטו צמחים חד שנתיים. במקומות אלה התבססו בני שיח כדוריים וקוצניים בשם סירה קוצנית. גבעול הסירה מצויד בקוצים והתפרחת של הצמח מופלאה. אם תתבוננו בה תגלו גם פירות אדומים כדוריים.

פשתה שעירה

בין שיחי הסירה מוצאים הגנה ומסתור מיני סחלבים שאוהבים אדמה גירנית כמו סחלב פרפרני, סחלב אנטולי, שפתן וגם דבורנית צהובה. לנוף כזה של שיחים נמוכים קוראים אנשי המקצוע - בתה.

חלקות אחדות בשטח הפתוח נראות זוהרות בצבע צהוב שמשי. בתקופה זו פורחת קידה שעירה המפיצה ריח מתוק. המוני דבורים נמשכים לריח לצבע ולצוף. "שיח" הדבורים הנגרם על ידי רפרוף הכנפיים, קורא לחברות העמלות להצטרף לאיסוף צוף ואבקת הפרחים. בביקור בין פרח לפרח, יעבירו הדבורים גרגירי אבקה ובהמשך יופרה הפרח ויצור פרי הקרוי תרמיל.

קידה שעירה

שיחי הקידה הם צמחים חזקים המתחרים בצמחים אחרים. בהדרגה, הם משתלטים בהצלחה על השטח ומקטינים את הסיכוי של המינים האחרים לצמוח שם.

אם תסיירו בסמוך לשיחי הקידה תגלו שלל צבעים ורב גוניות בצורות הפרחים. במקום ניתן לפגוש את דם המכבים האדום, מיני טופח, ופרחים אחרים. לנוף הצמחי של שיחים גבוהים הגדלים בצפיפות קוראים אנשי המקצוע גריגה.

גם אם ביקרתם במקום לפני שנים אחדות, תתקשו לזהות מקום מסויים במדויק מכיוון שהנוף הצמחי משתנה. צמחים מופיעים ואחרים נעלמים. זו דרכם של הצמחים: נובטים, מתבססים, מתחרים בחבריהם ודוחקים מהמקום צמחים חלשים. את המקום יתפסו החזקים.

פינה בטבע

רמי יפה היה טייס מסוק שאהב את הארץ. לזכרו, הקימו בני משפחתו בעזרת קק"ל, פינה מדהימה בתוך היער. בצל עצי אורן גבוהים, במקום ממנו רואים רק ירוק, הוכשר מקום לישיבה נוחה. מסביב לאתר ישנו מסלול מעגלי לרכיבה באופניים שאורכו כ-28 ק"מ, המתפתל בתוך היער ובשוליו.

פעיליות ספורטיביות אחרות מתקיימות ביער כמו: ריצות שדה למרחקים שונים, ומסלולי נסיעה בטרקטורונים. לא רחוק מצוי מוזיאון ג'וערה, ומספר מקומות מסודרים לישיבה ובילוי בטבע.

כיצד מגיעים

מצומת אליקים נוסעים מזרחה (כביש 672) מספר קילומטרים, ופונים שמאלה בכביש משמר העמק עין השופט (כביש 6953).

חולפים על פני עין השופט. במרחק של כ-2 ק"מ, פונים לדרך עפר. במרחק של כ-500 מ' ישנו שלט עץ של קק"ל, עליו רשומים מספר אתרים: ג'וערה, יער הקיבוצים ועוד. עקבו אחרי המסלול המסומן במשולש כחול - פארק או יער הקיבוצים. הדרך טובה לכל סוגי כלי הרכב.

אתר ההנצחה של רמי יפה ז"ל: סעו חזרה מאנדרטת הקיבוצים באותה דרך בה הגעתם, עד להצטלבות (T) הראשונה ופנו ימינה. במרחק של כחצי ק"מ בתוך היער משמאל, מצוי האתר לזכרו של רמי יפה ז"ל.

• להיכרות נוספת עם צמחי הבר של ישראל, ולעידכון בפריחות שנצפו, היכנסו לאתר צמח השדה