אחותי ואני

השכנה של אחותי חושבת שאני מסכנה

אישה בת ארבעים

עם שני ילדים

שתמיד סבלה בגלל גברים

אתמול אחותי סיפרה לי שהשכנה תפסה אותה במדרגות

ואמרה לה שקראה בעיתון

שאחותה כותבת בשירים על האכזבות שלה מגברים

היא שאלה את אחותי בת כמה אחותה

ואחותי אמרה שאחותה בת ארבעים

אבל הוסיפה שלמרות שנים של מפחי נפש

היא בכל זאת מקווה למצוא את הגבר הנכון

השכנה עשתה תנועה של ביטול עם מקל ההליכה שלה

הניחה אותו על צידו המרופד

ירדה רגל רגל למטה

ואמרה כי זה לא פשוט בגיל ארבעים

ועם שני ילדים למצוא בעל

אחותי הסכימה איתה אבל חזרה וציינה באוזנה המתרחקת

כי בכל זאת לאחותה יש עדיין תקווה

והשכנה פלטה אנחה

אתמול בערב לפני השינה

בזמן שאני ישבתי ליד המחשב ואחותי קיפלה כביסה

מקרבת שני קודקודים של סדין וורוד

ומאחדת אותו לעיסה מקומטת

שאלתי אותה לאיזו שכנה בדיוק היא מתכוונת

אחותי עשתה תנועה באזור האגן ואני אמרתי

אהה זו השמנה עם מקל ההליכה

ואחותי עשתה כן וגם חיקתה את תנועת הביטול

שעשתה עם המקל

בשעה שאחותי חזרה על העובדה

שאחותה לא נואשה עדיין מלמצוא את הגבר המתאים

דפנה שחורי, ילידת תל אביב 1968 , אם לשתי בנות. ספרה "חשבתי לגרוב גרבי לילך" הופיע ב-2003

בהוצאת "עכשיו". מפרסמת שירה בבמות שונות. זכתה פעמיים בתמיכת קרן יהושוע רבינוביץ לאמנויות-קרן תל אביב. לאחרונה יצא ספרה "גולדפיש" שיצא עתה בסדרת עמדה/ כרמל. לקריאה מתוך "גולדפיש" לחצו כאן