בורסות העולם: ראלי או רע לי?
בחודש האחרון זינקה הבורסה בתל אביב ב-23%, בדומה לבורסות בעולם. האם אלו סימנים של התאוששות או שזהו רק תיקון קטן לירידות התלולות של החודשים האחרונים?
אלא בעוד שנתוני המקרו השליליים – על הגידול באבטלה, הירידה בתוצר והצניחה בצריכה – מתאספים, הבורסות בעולם החלו אט-אט לטפס. מדד S&P 500 האמריקני זינק מאז 9 במרס השנה בשיעור של 23%, והמדדים בישראל רשמו עליות בשיעור דומה. כך לדוגמה, מדד ת"א 100, הכולל את 100 החברות המובילות בבורסה חזר לרמתו באוקטובר האחרון.
כעת הוויכוח החם בשוק ההון אינו עוסק בשם מפחיד יותר למשבר אלא בשאלה האם זו עלייה לצורך ירידה או סימנים של יציאה מהמיתון. הבורסות נוהגות להקדים את הכלכלה הריאלית, הן בירידות והן בעליות. השאלה היא עד כמה עמוק המיתון הנוכחי.
"אף אחד לא רוצה לפספס את גל העליות הבא"
"כולם מבינים שהמצב הכלכלי לא טוב, אבל אף אחד לא רוצה לפספס את גל העליות הבא," אומר אחד הסוחרים בשוק. "מטבען של בורסות לשנות מגמה, ואחרי גל ירידות חדות באה בדרך כלל הפוגה קלה ולהיפך."
מצד אחד, העליות האחרונות שנרשמו יכולות להיות רק תגובה קטנה לגל הירידות שנמשך משלהי 2007. בדרך כלל, מחזורים כלכליים אורכים מספר שנים, וכלכלנים סבורים כי לא ייתכן שנראה ניצנים ליציאה מהמיתון שנחשב לגדול מזה כמה עשורים, אחרי תקופה יחסית קצרה של ירידות. מנגד, מהלך הירידות האחרונות היה אגרסיבי במיוחד. הבורסות בעולם ירדו כ-50% בתוך קצת יותר משנה.
לשם השוואה, במשבר של שנת 2000 מדדים מובילים בעולם (מלבד מדד הנאסד"ק שהתמוטט) ירדו פחות מ-50% בשנתיים וחצי. בשל כך יש הסבורים כי העליות בסך הכל באו לתקן מהלך אגרסיבי של ירידות.
ההיסטוריות של הבורסות עמוסות בגלי עליות קצרים בלבם של גלי ירידות ארוכים. כך, לדוגמה, בספטמבר 2001 החלה הבורסה בתל-אביב לרשום עליות שערים חדות. העליות נמשכו עד תחילת 2002 כאשר הסיבה הייתה הורדת ריבית בנק ישראל. "אחרי הכל, גם לשוק ההון יש חוכמה. השוק בדרך כלל מסתכל קדימה. השוק נפל בשיא הצמיחה בשנת 1993. השוק נפל כי הוא קרא קדימה את המיתון. ייתכן שעכשיו השוק קורא קדימה את היציאה מהמשבר," אומר שמואל פרנקל, יו"ר ומנכ"ל אפסילון בית השקעות.
מנהיגי ה-G20 מזרימים הון
אחד הצעדים הדרמטיים ביותר שנעשו במטרה להוציא את כלכלות העולם מהקיפאון והחזרתן למסלול, נעשו בסוף השבוע האחרון. מנהיגי מדינות ה-G20 החליטו להגדיל בטריליון דולר את המימון לקרן המטבע הבינלאומית (IMF) ולגופים בינלאומיים נוספים.
מדובר בחבילת הסיוע הגדולה אי פעם שמטרתה להחיות מחדש את השווקים הפיננסיים ואת הסחר העולמי. מנהיגי המדינות החברות בפורום הסכימו שכמחצית מהסכום תועבר לקרן המטבע הבינלאומית כדי שזו תוכל להלוות למדינות הנאבקות במשבר, 250 מיליארד דולר ישמשו לעידוד הסחר העולמי, ו-100 מיליארד דולר יועברו לבנקים לפיתוח בינלאומי, שיוכלו להלוות למדינות העניות ביותר.
הצעדים נתפסו כצעדים בוני אמון, ונתנו למשקיעים תחושה שיש בעל בית לכלכלה העולמית. כך שסוף השבוע האחרון נתן תחושת אופטימיות לחלק מהכלכלנים. נשיא ארצות הברית ברק אובמה שיבח את ההסכמים שהושגו בפסגה והגדיר אותם "נקודת מפנה בניסיון לאושש את הכלכלה הגלובלית."
"האווירה היא שיש תקווה לצאת מהמשבר," אומר פרנקל. "כאשר החלו בנקים בארה"ב לקרוס, אנשים זרקו מניות ואיגרות חוב, והמחירים צנחו. התחושה היא שהבנקים המרכזיים פועלים להחזרת האמון, ראשי העולם התאחדו ומנסים לטפל בנכסים הרעילים שבמאזני הבנקים. מתחילים לראות שיש סיכוי להיפוך המגמה," אומר פרנקל.
בכל משבר יש ענפים הנחשבים לפגיעים ביותר, לרוב אלו הענפים שגרמו למשבר או הובילו אותו. בשנת 2000 היה זה מגזר ההיי-טק, ובמשבר הנוכחי זה סקטור הבנקאות והנדל"ן. מגזרים אלו רשמו ירידות על רקע קריסתם של מוסדות פיננסיים ועל רקע ירידת ערך נדל"ן בעולם.
מי שזינקו במיוחד במדדים הישראליים בחודש האחרון הן מניות הבנקים, הכימיה והגז. לאחר הלאמת סיטיגרופ בפברואר צנחו מניות הבנקים בישראל לרמות שפל חדשות, וחלקן אף התקרבו לרמות של שנת 2003. אולם לקראת פרסום המאזנים בסוף חודש מארס, עם פרסום אזהרות הרווח במהלך החודש הקודם, המשקיעים ראו כי המצב בשליטה.
הבנקים נסחרים מתחת להון העצמי
למרות ההפרשות לחובות מסופקים (חובות בעייתיים שגבייתם מוטלת בספק) הבנקים נסחרים מתחת להון העצמי שלהם, כלומר שווי הנכסים בניכוי התחייבות עמד ברמה יותר גבוהה משווי המניות בבורסה. בעקבות זאת, המשקיעים החלו לקנות מניות שסבלו מתמחור חסר. "בחלק מהמניות אין הרבה לאן לרדת. הרבה יותר קל לקנות מניות שנסחרו ב-150 דולר וירדו לדולר כי הסיכוי הוא שהן יעלו."
בינתיים בבורסה של תל-אביב משקיעים אוספים ביתר שאת את מניות הבנקים שקרסו בחודשים האחרונים: מניית בנק דיסקונט השלימה עלייה של 50% בחודש, מניית בינלאומי זינקה ב60% בחודש ולאומי התחזקה ב-40% בחודש האחרון.
לדברי פרנקל, יש היום הרבה כסף שמחכה להיכנס לשווקים". הרבה אנשים שלא מקבלים ריבית בפיקדונות מחכים להיכנס לשוק וגם המוסדיים ממשיכים לקבל כסף. בנוסף, אחרי תקופה די ארוכה של ממשלת מעבר שהייתה די משותקת, הקהילה העסקית מאמינה שהממשלה החדשה תקבל החלטות מהותיות ותבצע צעדים להזיז את שוק ההון קדימה".
הכתבה המלאה מתפרסמת היום במוסף "ממון" ב"ידיעות אחרונות".
לפנייה לכתב/ת 
