הדרך לחירות. על-פי ג'קי לוי

1. החמץ: מה החמץ החברתי אותו היית רוצה לבער? הייתי רוצה לבער בעיקר את הפסימיזם שמתחזה להיות ריאליזם. יש מין אמירה כזו שאם אני רואה שחורות אז יש לי פאסון שמגדיר אותי כרואה נכוחה. כאילו שאם אני רואה שחור אני רואה נכון. כשאני נתקל בפאסון הזה קופצת לי שורה מתוך שיר של נעמי שמר - "כי השמחה שלי היא המחאה שלי". היום אם אתה באמת אופטימי יש בזה מחאה.

2. הא לחמא עניא: האם ניתן לפתור את בעיית העוני? יש פסוק מפורש בתורה שאומר ש"לא יחדל אביון מקרב הארץ" ואני איני נוהג לכפור בפסוקים מהתורה. לפתור את בעיית העוני זה כמו לפתור את בעיית הגרביטציה. אפשר לפתור את הפער הגדול בין עניים לעשירים, לא יותר מזה. ככלל, אני בעד שוק חופשי ששותפיו יראי שמים וזו התוכנית הכלכלית שלי לפתרון הבעיה.

3. "כל דיכפין יתי ויאכל": מה יותר חשוב, צדקה או צדק? אי אפשר בלי שניהם. צריך מידה של צדק כדי שיהיו חוקי צדק, וצריך צדקה וחמלה כדי שחוקי המשחק יהיו נסבלים. צדק בלי צדקה זה משחק של פרקליטים שמנסים להבין את כללי המשחק ולנטרל אותם, ובזה באמת אין יותר טובים מהיהודים.

4. "מה נשתנה": איזה שינוי חברתי חייבים לדעתך לעשות באופן מיידי? לא למרוח את את הזמן יותר מדי. אחד הדברים שהתורה טוענת הוא שבלי "דד-ליין" שום דבר לא יעבוד. אם אין רגע של כניסת שבת - השבת לא תיכנס, ואם אין מועד לסגירת העיתון חלק מהכותבים לא ישלחו את הטורים שלהם. אין לנו מילה עברית ל"דד-ליין", אבל יש לנו מועד לכניסת שבת, וגם לביעור חמץ ולמה נשתנה יש מועד.

5. "ושאינו יודע לשאול, את פתח לו": מה היית שואל את אנשי האוצר לקראת הכנת התקציב? הייתי שואל את אנשי האוצר, שטרחו כל-כך על הכנת התקציב, אם הם היו מוכנים להגיד את כל העסק הזה בעברית.

6. "והגדת לבנך": מהו המסר שלך לדור הבא? המסר לדור הבא מתאים לעיסוקי כמגיד. אסור שמגיד ידע מה המסר של הסיפור. הוא צריך להשאיר את הקרדיט למאזינים. לארוז את המסר כראות עיניהם. אחד הדברים הטראגיים בהגדה של פסח זה שהיא אינה סומכת על האבא שיידע לספר. כל המעבר לתורה שבכתב וההתעקשות להפוך כל דבר לקראית זה דבר עצוב ליהדות. פעם היתה מחלקה בעל פה ומחלקה בכתב, וכך נשמר מתח בריא בין הקבוע לדינאמי. איבדנו את זה. והיום גם הדבר שאמור היה להיות הכי בעל-פה אנשים יושבים ומקריאים אותו. אם כי יש כבר רבנים שמודיעים שלא חייבים לקרא את הכל. אז יש הצעה חדשה לסדר. אנחנו יכולים להמציא משהו משלנו. אפשר לספר על יציאת מצרים וגם דברים שלא כתובים לנו בהגדה. בגדול, כל אדם צריך להחליט אם הוא רוצה מסר או סיפור. מי שרוצה מסר יכול לקרוא לחייו סמינריון של בני עקיבא ולמרקר בצהוב שורות חשובות. ואם הוא רוצה סיפור - שישתה ארבע כוסות ויספר בכיף, ולא רק כדי לצאת ידי חובה.

7. הלל: האם ישנו שינוי חברתי שמתבצע בימים אלה שהיית חולק לו שבח?

ההלל שלי מכוון לכל הארגונים ההתנדבותיים שקמו בשנים האחרונות, כמו עמותת "מעגלי צדק". זהו הלל לכל הקבוצות שמשרטטות גישה מתוקנת לעולם. אלה שמנסים להכניס עניינים חברתיים

למרכז סדר היום. ההברקה של מעגלי צדק, לדוגמא, להכניס תעודת כשרות חברתית שתוודא שלא רק כללי כשרות נשמרים במקום שבו אתה אוכל אלא גם התנאים הסוציאלים של העובדים וגם יחס למוגבלים.

8. צפרדע: (לבלוע את הצפרדע) - משהו שנחשב לבעיה חברתית, אך נסבלת בעינייך? הצפרדע שאני מוכן לבלוע היא תוכנית הריאלטי. אם סדרות הריאלטי לא היו מאפילות כמו ארבה ומסתירות את השמש לא הייתי מטריח את עצמי לדבר על זה, אבל כשכל התפריט התרבותי של חלקנו זו הטלויזיה ושל חלקנו זה רק תוכניות ראליטי אז זו כבר מכת בכורות, אבל כשלעצמו מה איכפת לי? רוצים לתקוע את שימי תבורי ופנינה טורנה לחודש ביחד בווילה והם עושים את זה מרצונם החופשי. אשריהם. אני מוכן לבלוע את זה.

בפרק הבא בסדרת "כולנו עבדים": הדרך לחירות, על-פי הרב בני לאו