התיקון לחוק הגנת השכר. מה נשתנה?

את יוצאת מהמעלית בקומה 5. רואה אותו מחכה ליד לשכת הרשמת, מחייך. רגוע. עורך הדין המעונב שלידו מחזיק תיק עב כרס, עליו מופיע שמך המלא באותיות קידוש לבנה... ואת? בלי עורכי דין, בלי מסמכים, רק את עצמך גררת לפה, וגם זה בקושי.

את מתבקשת לפרט את התאריכים והשעות המדויקים שעבדת אצלו, כולל השעות הנוספות, וימי החופש ואם הודעת עליהם מראש... ולא את הכל את זוכרת. מדפדפת ביומן שהבאת איתך, ומההתרגשות הוא נופל לך ודפים מתפזרים... והמעונב מגחך, וגם קצת מרים את הקול, ומסביר לרשמת שאת כתב התביעה כתבו עבורך, ושאת אפילו לא מבינה מה את תובעת ממרשו.

זה נכון שהסטודנט בכניסה כתב את כתב התביעה, אבל מה לעשות שאין לך כסף לעו"ד? הרי "מרשו" לא טרח לשלם לך משכורת 3 חודשים. וגם כששילם, מסתבר שאפילו שכר מינימום לא היה שם ... ואז, בכלל לא הבנת את זה. היום את יודעת שמגיע לך כסף ממנו, ואפילו די הרבה אם מסתכלים שנתיים אחורה, אבל בחיים לא קיבלת ממנו תלוש, ומהרישומים שלך לא הכל ברור... ותכננת לצאת מפה היום עם הכסף ולשלם כבר ליוסי, שמאיים להוציא אותך מהדירה, אבל לפי איך שהדברים מתנהלים כרגע, את ממש לא מאמינה שזה עומד לקרות.                                                                 

1. עד היום, עובדים רבים לא ידעו באמת כמה משלמים להם על עבודתם. כלומר, הם ידעו כמה כסף נכנס להם לחשבון הבנק, אך פרטים חשובים ביותר נעלמו מעיניהם. למשל:

• מהו השכר השעתי שלהם?
• כמה שעות נוספות עבדו? האם תוגמלו עבורן?
• כמה ימי חופש ומחלה מגיעים להם? בכמה השתמשו?
  

3. עד היום, גם עובדים שגילו כי מגיעה להם תוספת שכר למשל, לא תמיד הצליחו להוכיח בבתי הדין לעבודה את טענותיהם. זאת, מאחר וחובת ההוכחה הייתה עליהם, ולא היה ברשותם התיעוד הנדרש. 

עכשיו בני חורין

כיום, לאחר שתיקון מס' 24 לחוק הגנת השכר נכנס לתוקפו, ביוזמת ח"כ שלי יחימוביץ', ובסיועם של ח"כ דוד אזולאי וח"כ משה שרוני, מתחולל לנגד עינינו מהפך במשפט העבודה הישראלי. התיקון אמור להגן בעיקר על עובדים "חלשים" ועובדי קבלן, אך הוא לא מתייחס רק אליהם, אלא לכלל העובדים במשק. עיקריו הם:

מהיום, אין עוד תלוש שכר ב"סינית" (כהגדרתה של יחימוביץ')

• המעביד מחוייב לנהל פנקס שכר.
• המעביד מחויב למסור לעובד, עד היום התשיעי לאחר סיום חודש העבודה, תלוש שכר מפורט.
• בתלוש יופיעו פרטים מלאים של כלל התשלומים וכלל הניכויים, ובין השאר, מספר ימי ושעות העבודה בפועל שעבד העובד באותו חודש, שכר שעת עבודה רגילה, תשלומים נוספים מעבר לשכר הרגיל, ניכויים מלאים ושכר המינימום במשק.
  

עובדים:

קיבלתם מידע רב וחשוב. שבו ובדקו אותו, ונצלו ההזדמנות לתיקון טעויות, גם רטרואקטיבית. בדקו גם האם שכרכם – לאחר שחולק לשעות העבודה הרבות – עדיין עומד מעל שכר המינימום (שהינו 20.7 שקלים לשעה לעובד מעל גיל 18)? עובדים רבים גילו לתדהמתם שלא.

מעסיקים:

1. מומלץ להחתים את העובדים שקיבלו את התלוש במועד.

2. לא מספיק שהמעביד ירשום את שעות העבודה עבור העובד. יש לתעד את הנוכחות באמצעים דיגיטליים, אלקטרוניים או מכניים (שעון נוכחות למשל); או לחילופין, לתת לעובד עצמו לחתום בכתב ידו ליד כל השעות בכל יום ויום מחדש (ולא בסוף חודש רטרואקטיבית), ושחתימתו תאושר על ידי האחראי שמונה על ידי המעסיק לעניין.

לגבי עובדים "מיוחדים": חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר 6 סוגי עובדים שהחוק לא חל עליהם. רק לגבי הסוג ה-6, עובדים שלא ניתן לפקח על שעות עבודתם (כגון סוכן שטח), יש כיום פטור מהצגת שעותיהם בתלוש (יש להציג ימי עבודה בלבד). לגבי עובדים במשרות "אמון" ו"ניהול", נראה כי יש לבצע רישום של שעות עבודתם (אם הם אינם עובדים שיש לפקח על שעותיהם), אך בשל חדשנותו של התיקון, מומלץ להסתייע ברואה חשבון או חשב אשר ייעץ לכם פרטנית לגבי כל עובד.

3. שמרו את רישומיכם ל- 7 שנים קדימה (תום תקופת ההתיישנות).

מהיום, אין עוד "שכר גלובלי"  

חובת הפירוט החדשה סיימה את תקופת התשלום ה"גלובלי", שכלל בתוכו את התשלום ה"רגיל", תשלום בעד שעות נוספות ובעד עבודה במנוחה השבועית, מבלי הבחנה ביניהן.

עד היום, בשם האמון והאופי המשפחתי של החברה, המפעל, או המשרד, מעסיקים "פינקו" עובדים שונים בשכר גלובלי. הדיל היה כזה: אני לא בודק מתי אתה בא והולך, ואתה - לא הולך. המשכורת, כמובן, שולמה עבור משרה מלאה, 8.5 שעות ביום, גם אם עבדת בפועל 13 שעות ביממה (למשל מ-8 עד 9, ולפעמים בימי שישי). בכל זאת, משפחה. המעסיק הכתיר את אותם עובדים כ"מנהלים" מסוגים שונים ומשונים (למשל: "מנהל מגירה עליונה משמאל"), וכך עקף את חובת תשלום השעות הנוספות אשר לא חלה על עובדים בעלי חובת אמון מיוחדת.

לאחרים המעסיק כן שילם שעות נוספות, אך התשלום בוצע באופן גלובלי ללא קשר לשעות שבוצעו על ידי העובד בפועל. מהיום, יש להפריד את רכיבי השכר בתלוש עצמו כך שהעובד עצמו יראה בדיוק כמה שעות עבד וכמה הרוויח עבורן (לשעה "רגילה" ול"נוספת").

עובד נמרץ ונאמן אשר עבד שעות מרובות וקיבל סך של 6,000 שקלים לחודש, למשל, יכול לגלות עתה כי שכרו השעתי בקושי מגרד את הרף המינימלי של שכר המינימום (מלמטה)... ושעל שעות נוספות שביצע יום יום לא תוגמל מעולם. מעבר לכך, שימו לב כי בית הדין לעבודה צמצם כבר משמעותית את ההגדרה של משרות "אמון" ו"ניהול" כאמור, כך שכיום רק עובד שיענה למבחני הפסיקה המרחיבים ייחשב כמנהל "אמיתי" שחוק שעות העבודה לא חל עליו.

עובדים:

ייתכן והמעסיק שלכם יחליט עתה לקבוע רכיב נפרד בשכרכם עבור שעות נוספות בסך גלובלי. במידה ואתם נמנים על אותם עובדים שהפרדה זו לשכר בסיס + שעות נוספות גלובאליות הייתה מנת חלקם כבר בעבר, והסכמתם לה, אזי מבחינתכם, יש לחכות ולראות כיצד בתי הדין יפרשו את התיקון בנושא הספציפי הזה, למשל לגבי מצבים בהם הרכיב הגלובאלי שאתם מקבלים יהיה נמוך מהשעות הנוספות שתבצעו בפועל, ושמחויבות עתה ברישום מדוקדק.

אם שכרכם היה גלובלי, והמעסיק מפצל אותו עתה לאור התיקון, למשל לשכר "רגיל" (5,000שקלים) והיתרה כ"שכר בגין שעות נוספות" (1,000 שקלים), שימו לב כי זכויותיכם הסוציאליות כגון הפרשות לביטוח מנהלים או פיצויי הפיטורין שלכם, "ייגזרו" מהיום מהשכר הבסיסי בלבד (5,000 שקלים), ולא מ- 6,000 שקלים כבעבר, ולמעשה יופחת שיעורן. זו יכולה להיחשב הרעת תנאים, ומומלץ לנסות להגיע ל"סידור" משלים עם המעסיק, כגון העלאת השכר בהתאם, העלאת אחוזי ההפרשות משכר הבסיס או כל "פיצוי" אחר.

עליכם להתמודד עם התיקון. ייתכן שכבר מצאתם את עצמכם מעלים את המשכורות לחלק מהעובדים. במידה ושיניתם את אופן התשלום לעובדים, מוצע להקפיד ולעגן כל שינוי גם בהסכם ההעסקה הפרטני של העובד, למען מניעת טענות עתידיות או אי התאמות בין ההסכם בפועל לתלוש. ניתן לעשות זאת גם על דרך חתימת "תוספת להסכם", ולא הסכם חדש. האמור לעיל לא חל על עובדים שחל עליהם הסכם קיבוצי לגבי שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה שבועית חלות הוראות ההסכם הקיבוצי.

מהיום, "נטל ההוכחה" בבית הדין לעבודה הוא על המעסיק

מהיום, בתביעות שכר, המעסיק הוא זה שיצטרך להוכיח את הנתונים בבית הדין, ולא העובד. התיקון קובע 2 חזקות:

1. מעביד שלא מסר תלוש שכר לעובדו, או לחילופין מסר תלוש שכר לא מפורט כנדרש, ייחשב כאילו שילם שכר "רגיל" בלבד, דהיינו שכר בסיס שאינו מכיל נסיעות, הבראה, שעות נוספות או חופשה, והוא יידרש לשלם לעובד את הזכויות הללו - בנוסף.

2. בתביעת שכר, המעביד יצטרך להציג את רישומי השעות המדויקים. במידה ולא הוכיח כי העובד לא עבד את השעות הנוספות שטוען להם, חזקה שהעובד התובע צדק, ועבור סך של 15 שעות נוספות בשבוע (דהיינו, עד 60 שעות לחודש) הוא יקבל את תמורתן מבלי שיידרש להוכיח דבר – רק מאחר והמעסיק כשל בהוכחה מצידו.

החידוש גדול עבורכם. עד היום עובדים היו מנסים לקבל תצהירים מעובדים אחרים שיעידו עבורם או מצאו עצמם נסחבים לבית הדין עם יומנים בכתב ידם כדי להוכיח כי עבדו את מספר השעות שטענו לו. היום המעסיק הוא זה שצריך להוכיח כי עמד בדרישות החוק.

על מנת שתוכלו להוכיח במקרה הצורך שעות מדויקות של כל עובד, הקפידו על תיעוד שעות העבודה וציינו בתלוש השכר את תעריף השעה המדויק לכל עובד (בייחוד אצל עובדים ששכרם החודשי נמוך מהמינימום, למשל עובדים במשרה חלקית).

אחריות פלילית וכספית כבדה – גם על נושאי המשרה: גם נושאי משרה בתאגיד, כגון דירקטור, מנכ"ל, סמנכ"ל משאבי אנוש, חייבים באחריות. עליהם להוכיח כי עשו ככל שניתן כדי למנוע הפרות של החוק על ידי המעסיק. התיקון קובע ענישה מחמירה ביותר, ובכלל זה קנסות כבדי ועונשי מאסר, למעסיקים שיפרו הוראות בחוק, ואילו לגבי נושאי משרה נקבע כי ישאו בחצי העונש הקבוע לעבירות "בלבד".

לסיכום:

מהיום, למעסיקים יהיה יותר קשה מבעבר לעבור על החוק (מאותה סיבה).

היום, מעסיקים רבים ש"צפצפו" על חוקי העבודה בעבר, ייזהרו גם בצוננים, בשל הסיכוי הגדול יותר שעובדיהם יתבעו אותם ואף יזכו בדין.

על מנת לאפשר למשק להיערך לתיקון 24 לחוק הגנת השכר, משרד התמ"ת מבצע כיום רק ביקורות ונותן התראות בלבד. ואולם, מעסיקים אשר לא ימלאו את הוראות החוק לאחר יום 1.5.09, יהיו חשופים להעמדה לדין פלילי על פי העונשים הקבועים בחוק.  

דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי ותאגידים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.