שוק הפשפשים והעלוקות. ב-NFL אין מיתון
169 מעובדי ליגת הפוטבול פוטרו, הקומישינר קיצץ בשכרו, אולם השחקנים נשארים בשלהם. מאז פתיחת שוק ההעברות לפני חודש וחצי, פיזרו בעלי הקבוצות עשרות מיליונים על פיתוי הכוכבים. האוהדים הזועמים תוהים: מתי תתפוצץ הבועה?
מה הטעם בספורט בכלל... אם לא בשביל להתנתק מהמציאות. אלטרנטיבה שפויה יותר, גם אם לא ממש ריאלית, לחיים המורכבים והלא תמיד מעניינים של רובנו. עולם פנטזיה. בועה. מקום לברוח אליו מתלאות היום. משגרת העבודה, אם בכלל יש בידנו אחת כזו. בימינו, גם זה לא דבר של מה בכך.
איצטדיון 'קווסט פילד' בסיאטל. הבועה עדיין פה (AP)
אבל מה עושים כשהבועה מתפוצצת? את גלי ההדף של המשבר האחרון מרגישים בכל רחבי הגלובוס, גם בישראל, ואפילו כמה בלוקים צפונה מוול סטריט שבמנהטן, במשרדי ליגת ה-NFL שבפארק אווניו 280. רק לפני שבועיים הודיעה ליגת הספורט המשגשגת ביותר בארצות הברית, כנראה בעולם כולו, על פיטוריהם של כ-169 מעובדיה, שהם 15 אחוזים מכוח האדם המנהלתי שלה.
הקרבה קולקטיבית
"נדרשת מאיתנו הקרבה קולקטיבית כדי לצלוח את הסביבה הכלכלית המאתגרת הזאת. הצעדים הללו יביאו להתייעלות לקראת צמיחה עתידית", הסביר דובר הליגה, גרג איילו. אחד בפה ואחד בכיס. הוא אמנם עצמו לא פוטר, אך שכרו הוקפא לשנה הקרובה.
וזה עוד כלום לעומת הבוס הגדול רוג'ר גודל. בעוד שב-AIG גוזרים הבכירים קופונים מכספי הסיוע הממשלתי של הנשיא אובמה, הקומישינר יצא במהלך וולונטרי ראוי להערכה והודיע כי שכרו השנתי יקוצץ ביותר מעשרים אחוזים - הפחתה של לא פחות משני מיליון דולר, אשר נגרעו מתלוש השכר שלו ב-2008.
הקומישינר מבקר בדטרויט. במקרה הזה, גם הגודל לא קובע (AP)
זמנים קשים באמריקה, הא? אלברט היינסוורת', בארט סקוט ומאט קאסל יכולים להעיד על כך. גם הם מצאו עצמם נפלטים לשוק העבודה בסוף חודש פברואר. הם ועוד כ-400 שחקנים אחרים - כמעט חמישית מכוח האדם הספורטיבי בליגה. אלו הפכו למובטלים עם פקיעת חוזיהם. מובטלים, אבל לא לזמן רב. ואת איומי המשבר הכלכלי הם לא ירגישו. כלל וכלל לא.
גבעת הקפיטל
קחו למשל את היינסוורת', כוכב טנסי טייטאנס בשבע השנים האחרונות. מגעים מוקדמים להארכת חוזהו לא הניבו פרי. דרישותיו הכספיות היו כבדות אףעיותר מ-145 הקילוגרמים שלו. הענק בן ה-27 הפך לשחקן חופשי ערב פתיחת המסחר ב-27 בפברואר. ברגע שמחוג השעון הורה חצות, הדלעת הפכה לטנק מרכבה. שוק השחקנים נפתח בבום. וושינגטון רדסקינס הודיעו כי החתימו את הדפנסיב-טאקל לחוזה חסר תקדים לשבע שנים. המחיר? מאה מיליון דולר.
היינסוורת'. מעכשיו קראו לו - גבעת הקפיטל (AP)
כך הפך לשחקן ההגנה הראשון אי פעם להשתכר בסכום תלת-ספרתי. לא שזה מנע מהרדסקינס לבשר באותה הזדמנות, על הארכת חוזהו של אחד אחר, הקורנרבק דיאנג'לו הול, בשש שנים נוספות בתמורה ל-54 מיליון דולר. אלו הם סכומים מטורפים, אפילו בשביל דן סניידר הבאאזזז..בזן.
אז או.קיי. הבעלים של הקבוצה ידוע בתאוות הקניות הבלתי מרוסנת שלו. הג'ואיש וונדער-קינד בן ה-44 נמנה על עשירי ארה"ב ועומד בראש הדסקינס - אימפריה ספורטיבית משגשגת, המוערכת בכמיליארד וחצי דולר (250 מיליון דולר יותר מערכה של ריאל מדריד). מאז הגשים חלום ורכש את הקבוצה שהעריץ בילדותו, הוא נוהג לפזר כספים לכל עבר. כספים רבים שיש בידיו.
נמאדי אסומוג'ה. סוגר עסקה גם עם מאת'יו מקונוהיי (רויטרס)
אבל מה תגידו על אל דייויס, העומד בראש האוקלנד ריידרס, המוערכת ב-861 מיליון דולר "בלבד" (מדורגת 31 ברשימת שווי שוק הקבוצות של מגזין 'פורבס'). גם הוא בן לעם היהודי, ומבוגר מסניידר ב-36 שנה. את ה'סילבר-אנד-בלאק' הוא רכש ב-1966 ובנה אותם ככוח ספורטיבי במו ידיו ההולכות וכלות אל מול עול כלכלי לא פשוט.
שואו מי דה נמאדי
ולמרות זאת, דייויס הכתיב במידה רבה את קווי המתאר לעסקת היינסוורת', כשהאריך חוזהו של נמאדי אסומוג'ה לשלוש שנים, עבור ל-45.38 מיליון דולר. וזה עוד כלום. ב-NFL חותמים על חוזים ארוכי טווח, לאו דווקא מתוך כוונה לממש את כל תוקף החוזה. זה לא שהם לא מתחייבים לתשלום נדיב במיוחד של "כסף מובטח". במקרה של היינסוורת' מדובר ב-41 מיליון דולר (בשקלול לשבע שנים), במקרה של אסומוג'ה – 28.6 מיליון דולר. הכל כדי שלא יצא לשוק.
| שחקן | קבוצה | שכר | שנים | ממוצע | מובטח |
| נ. אסומוג'ה, קורנרבק | אוקלנד | 45.3 | 3 | 15.1 | 28.5 |
| קורט וורנר, קווטרבק | אריזונה | 23 | 2 | 11.5 | 15 |
| ג'ורדן גרוס, טאקל | קרולינה | 60 | 10 | 10 | 30.5 |
| דיאנג'לו הול, קורנרבק | וושינגטון | 54 | 6 | 9 | 22 |
| קלווין היידן, קורנרבק | אינדי | 43 | 5 | 8.6 | 22.5 |
| קרי קולינס, קווטרבק | טנסי | 15 | 2 | 7.5 | 7.5 |
| ריי לואיס, ליינבקר | בולטימור | 22 | 3 | 7.3 | 15.5 |
| ורנון קארי, טאקל | מיאמי | 42 | 6 | 7 | 15 |
| ג'ונתן וילמה, ליינבקר | ניו אורלינס | 34 | 5 | 6.8 | 17 |
| ברנדון ג'ייקובס, פול-בק | ג'איינטס | 25 | 4 | 6.25 | 13 |
* הסכומים במיליוני דולרים
דייויס,יצטרך למצוא דרך להתמודד עם ההשלכות על תקציב קבוצתו הרעועה, אבל את השפעת פזרנותו מרגישים בכל הליגה. "אם מישהו רוצה להתייחס לחוזה הזה במשא ומתן, אנחנו לא מקשיבים", אמר מנכ"ל אחת מקבוצות הליגה, "זה מטורף, יותר ממטורף. מעולם לא ראיתי חוזה כזה. הריידרס מבטיחים לקורנרבק יותר כסף מאשר הובטח אי פעם לטום בריידי או פייטון מאנינג. לא אקשיב לאף סוכן שמנסה להשתמש בזה כקלף מיקוח. אין שום הגיון בזה". מטורף, אולי?
בעוד עובדי מנהלה, יחסי ציבור ואחזקה מקוצצים, תקרת המשכורות המעודכנת לכל קבוצה טפחה מ-116 מיליון בעונת 2008 ל-127 מיליון ד' בעונה הקרובה. הבועה הולכת ומתנפחת ועפה האוויר. ואיתה גם רשימת המרוויחים הגדולים.
דייויס בן ה-80. מתקשה לקרוא את האותיות הקטנות של חוזי הענק (AP)
מבארט סקוט ושמונה מיליון הד' לעונה שקיבל מניו יורק ג'טס, טי.ג'יי. הושמנזאדה שקיבל שכר דומה כדי לעבור לסיאטל, או לברניוס קולס שהחליפו בסינסיאנטי, אחרי ש-7.5 מיליון ד' לשנה פיתו אותו לעזוב את ה...ג'טס. אפילו לוני פקסטון, הלונג-סנאפר מניו אינגלנד, עבר לדנבר ברונקוס עם שכר שנתי של יותר ממיליון דולר - שיא מגוחך לתפקידו הזניח במערך הקבוצתי.
| שחקן, עבר מ... | עבר ל... | שכר | שנים | ממוצע | מובטח |
| מאט קאסל, ניו אינגלנד | קנזס סיטי | 15.1 | 1 | 15.1 | 15.1 |
| אלברט היינסוורת', טנסי | וושינגטון | 100 | 7 | 14.3 | 41 |
| בארט סקוט, בולטימור | ג'טס | 48 | 6 | 8 | 22 |
| ט. הושמנזאדה, סינסי | סיאטל | 40 | 5 | 8 | 15 |
| ג'ייסון בראון, בולטימור | סנט לואיס | 37.5 | 5 | 7.5 | 20 |
| כריס קאנטי, דאלאס | ג'איינטס | 42 | 6 | 7 | 16 |
| אנטוניו סמית', אריזונה | יוסטון | 35 | 5 | 7 | 12.5 |
| לברניוס קולס, ג'טס | סינסינאטי | 27.5 | 4 | 6.9 | 9.5 |
| סטייסי אנדרוז, סינסי | פילדלפיה | 40 | 6 | 6.6 | 6 |
| טרל אוונס, דאלאס | באפלו | 6.5 | 1 | 6.5 | 6.5 |
* הסכומים במיליוני דולרים
העולם שייך לצעירים
אבל על כל שם גדול (ובמקרה של הושמנזאדה מדובר בשם גדול - ארוך במיוחד) עם חוזה ענק ושובל של אבק כוכבים מאחוריו, יש גם את אותם עובדים ותיקים, שמוצאים עצמם נזרקים מהמערכת, אחרי ששרתו אותה במשך שנים רבות כל כך. כך זה כשמדובר בפרי אייג'נטס המזדקנים. ממש כמו בפרי גליל, או שמא פרי הגיל.
דריק ברוקס. לא התייבש עדיין, גם לא הדמעות (AP)
דריק ברוקס נחתך מטמפה ביי והוא בן 36, אחרי ששירת אותה נאמנה במשך 14 שנים. בן גילו מרווין האריסון מצא עצמו מחוץ לטווח המסירות של מאנינג באינדיאנפוליס, אחרי 13 שנים במדי הקולטס. מאט סטובר (41), הבועט המדויק בהיסטוריה, נבעט מבולטימור אחרי 19 שנים. ג'ייסון טיילור (34) פינה מקום להיינסוורת' בוושינגטון.
ויש גם את דיוס מקאליסטר, השחקן הנערץ ביותר בניו אורלינס וסמל לעמידותה בצל הוריקן קטרינה. אולם עמידותו שלו התערערה בגיל 30, עם פציעות חוזרות ונשנות בברכיו. הוא הגיע לסוף דרכו עם הסיינטס, אחרי שמונה שנים. וכך גם סוכנות הרכב שבבעלותו. אחרי שקרע רצועות בברך, פשט רגל בעסקים.
דיוס מקאליסטר ב'סופרדום'. לאן הולכים מפה? (AP)
הרשימה הולכת ומתארכת. הם עדיין זוכים לכבוד רב אצל המעסיקים והאוהדים. אי אפשר לומר שסר חינם. אבל עכשיו גם הם לומדים. עם חן לא הולכים לחנווני. גם לא יעזרו המחמאות. צריך המחאות.
| שחקן, ותק | קבוצה | שחקן, ותק | קבוצה |
| מאט סטובר, 21 | - | בראין דוקינס, 12 | דנבר |
| בראד ג'ונסון, 17 | - | אורלנדו פייס, 12 | שיקגו |
| טרנט גרין, 15 | - | ג'ייסון טיילור, 12 | - |
| ווילי מקגינסט, 15 | ווריק דאן, 12 | - | |
| קווין קארטר, 15 | סם מדיסון, 12 | ||
| ג'ואי גאלוויי, 14 | ניו אינגלנד | אייק היליארד, 12 | - |
| דריק ברוקס, 14 | - | סמי נייט, 12 | - |
| טום ניילן, 14 | פרד טיילור, 11 | ניו אינגלנד | |
| זאק תומאס, 13 | קנזס סיטי | קית' ברוקינג, 11 | - |
| דוני אדוארדס, 13 | - | קורי צ'ייבוס, 11 | - |
| מרווין האריסון, 13 | - | פטריק סורטאן, 11 | - |
| ג'ון רוניין, 13 | - | ג'ו ג'ורביצ'יוס, 11 |
מצד שני, לא שהוותיקים ממש נותנים הנחות לקבוצותיהם. קורט וורנר בן ה-38 פלרטט עם סן פרנסיסקו, לפני שהתרצה והסכים לשוב לאריזונה, אותה הוביל לסופרבול השנה. ריי לואיס - הגב, הלב והתחת של בולטימור - ראש העיר, תכל'ס - סיפר לכולם כי הוא עוזב אחרי 13 שנה. אבל מאיים ככל שיהיה, הליינבקר בגיל 34 לא הצליח לשדוד אף קופה מלבד זו של הרייבנס, שמלאו את כיס המרה שלו ב-22 מיליון ד' כדי שיהפוך לנכס דלא ניידי.
לימון ירוק, וחמוץ
כך סוחטים כסף, סוחטים דמעות. וגם את הלימון קצת יותר מדי. חלק מסחרור השכר אליו נכנסה הליגה נובע מיום הדין ההולך ובא בעוד שנתיים, עת יפוג תוקפו של החוזה החשוב ביותר - ההסכם הקיבוצי של ארגון השחקנים. בעלי הקבוצות נסוגו ממנו בטענה שהשחקנים זוללים יותר מדי כסף מסך כל ההכנסות. בינתיים המו"מ לא הולך לשום מקום ואם לא יושג הסכם חדש, צפויה השבתה ב-2011. אז אולי תתנפץ הבועה. גלי ההדף יגיעו גם לשחקנים.
קורט וורנר עם מנכ"ל אריזונה קרדינלס רוד גרייבס. כיפופי ידיים (AP)
עד אז, השחקנים אינם לוקחים חלק ב"הקרבה הקולקטיבית" של הליגה. הבועה כמנהגה נוהגת. הכוכבים מתמרמרים, לא פעם מאיימים ובסוף מקבלים סכומי עתק. הבוסים לא אוהבים את זה, האוהדים עוד פחות. לא בעת משבר עצום שכזה. שלא כמו במקרה של ה-NBA, המיתון אינו מהווה איום מהותי לליגה, ששריינה לעצמה מיליארדים לשנים הבאות בחוזים חסרי תקדים עם רשתות הטלוויזיה האמריקניות. ובכל זאת, מה יקרה כשמישהו יבוא וישאל:
בשביל מה בעצם אנחנו צריכים סוף שבוע בפראג, קזינו, או ספא מפנק? למה לנו טלוויזיה, ערוצים מסחריים (בלי חדשות עם אפשר), או שידורי ספורט? למה מונדיאל, למה בעצם...פוטבול?
לפנייה לכתב/ת 
