המזוודה לא הגיעה פעמיים - לופטהנזה תפצה

התובעים טסו מתל-אביב לברלין דרך פרנקפורט לצורך עסקים. כאשר הגיעו לבירת גרמניה, גילו שהמזוודה שלהם לא הגיעה עמם, והיא הוחזרה להם בסופו של דבר רק בטיסה חזרה לארץ כעבור חמישה ימים.

בטיסה חזרה, שוב לא הגיעה המזוודה לידי התובעים, והם קיבלו אותה רק כעבור יומיים. לטענת התובעים, הדבר גרם להם נזקים כבדים, שכן הם נאלצו לרכוש ביגוד וציוד, הפסידו הזדמנויות עסקיות, ואמינותם נפגעה בפני לקוחותיהם.

עוד טענו התובעים, כי בתוך המזוודה היו כבלים להפעלת ציוד אלקטרוני, וכי הם לא הצליחו לרכוש ציוד כזה בברלין, דבר שהגדיל את נזקם. התובעים דרשו פיצוי של 27,500 שקל - החזר בעבור הציוד שנאלצו לרכוש ו-15 אלף שקל בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם.

חברת התעופה לופטהנזה טענה כי על פי אמנת ורשה, אחריותה לאי-הגעת הכבודה מוגבלת, ובכל מקרה יכולה לחול אך ורק לגבי אי מסירת הכבודה בברלין. עוד נטען, כי סכום הרכישות שבגינו דורשים התובעים החזר הינו מוגזם, וזאת גם לאור העובדה שאותם מוצרים נשארו בחזקתם ובשימושם.

לופטהנזה הכחישה את טענות התובעים בדבר הפסד זמן ופגיעה בעסקים, וכן את טענתם להמצאות כבלים להפעלת ציוד אלקטרוני במזוודה. לטענת החברה, הוצע לתובעים פיצוי בסכום המקסימלי הקבוע בחוק בשל האיחור בהגעת הכבודה לברלין, אך הם סירבו.

מילא פעם, אבל פעמיים?

השופט גדעון ברק מבית-המשפט לתביעות קטנות ברחובות קבע כי על לופטהנזה לפצות את התובעים, שכן החברה לא הוכיחה שנקטה בכל האמצעים הדרושים כדי למנוע את הנזק, במיוחד כאשר אותו נזק חזר על עצמו פעמיים.

נקבע כי התובעים זכאים לפיצוי בסכום הקבוע בחוק - 5,786 שקל, וכן לפיצוי של 3,000 שקל בגין עוגמת נפש שנגרמה להם.

לעיון בפסק הדין

לאתר המשפט הישראלי פסק דין