מי צריך מסעדה ומלון באמצע המדבר?

את רכס חלוקים שליד שדה בוקר אפשר בלי חשש לכנות "מיקרוקוסמוס של המדבר הישראלי". לכאורה עוד פינה טיפוסית במדבר אך למעשה מדובר בתמצית של הטבע, החי והצומח שניתן למצוא בנגב הצפוני. ודווקא שם, אחת מהנקודות שכל סיור מדברי אינו שלם בלעדיהם, מתוכנן לקום אתר תיירות עם מלון של 24 צימרים ומסעדה.

"מדובר במקום מיוחד, אוצר בלום; זה לא רק סלעים ואבנים - כפי שאולי יכולים לחשוב המתבוננים מהצד", הסביר ל-ynet ד"ר עמוס בוסקילה, זואולוג וחוקר אקולוגיה מדברית. "במסלול קצר של כמה מאות מטרים ברכס ניתן למצוא הכל - גם ואדיות וגם משטחי סלע, גם יעלים חובבי מצוקים וגם צבאים שוכני מישורם, כוכי סלע לדרבנים ולשממיות, ומחילות למכרסמים, זוחלים ופרוקי רגליים....". פיתוח האזור ימנע לדעת מומחים אחרים רצף של שטחים פתוחים, ויגרום לבידוד גנטי של אוכלוסיות בעלי חיים וצמחים - ולהחלשתן.

כל המדבר במקום אחד. רכס חלוקים (צילום: עמוס בוסקילה)

בוסקילה, תושב מדרשת בן גוריון הסמוכה לרכס, מכיר את השטח היטב מתוקף עבודתו במחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון, וחושש מהפגיעה הצפויה בטבע הייחודי באזור. "מדובר על פרויקט שיצריך עבודות תשתית, כביש גישה במדרון שידרוש חציבה והרס של הערוצים והרכס. נשאלת השאלה למה דוקא כאן, במקום עם ערכיות נופית, מדעית וחינוכית כה גבוהה?", הוא תוהה.

הוא וחבריו תושבי המדרשה מתקוממים נוכח תוכנית הנדל"ן, אותה מקדמת המועצה האזורית רמת הנגב בשיתוף משרד התיירות. על עצומה ששלחו לראש המועצה, שמואל ריפמן, חתמו כבר כ-600 מתושבי היישוב המדברי השלו, שמכנים את התוכנית "הקרבה של הטבע למען אינטרסים כלכליים של יזם פרטי".

‏ (צילום: עמוס בוסקילה)

1

2

3

4

5

6

לפני כחודש, בתשובה למכתב שנשלח אליו בנושא, השיב ריפמן: "שימור השטחים הפתוחים הוא ערך בעיני, וכך אני מתייחס אליו. לראיה, מתוך סך כל השטח ברמת הנגב - 4.3 מיליון דונם - אנו מקפידים על שמירה ואי פגיעה ב-4 מיליון דונם". באשר למיזם הנוכחי, הוא טוען: "אנו חוסכים במשאבי טבע ולפיכך נבחר המקום שהוא צמוד דופן לישוב ובתוך הקו הכחול הקיים".

אך תושבי המדרשה לא משתכנעים ורואים במיזם התיירותי מהלך מיותר. "המיזם הזה מוקם באזור שבו הוא לא עונה על אף צורך - דווקא בשעה שמקומות אחרים בסביבה כמו מצפה רמון או אחרים, משוועים למיזמים של תיירות ופרנסה", הם אומרים. הם מציינים כי ביישוב קיימת כבר מסעדה, מרכול, מרכז מסחרי ובתי הארחה, ובכולם קיימות כל התשתיות הדרושות לתיירות באזור. לדבריהם, ניתן לנצל את המתקנים הקיימים בגבולות המדרשה מבלי לפגוע בטבע הסובב אותה.

"הליך חוקי, אבל מסריח"

מתנגד בולט נוסף לתוכנית הוא שי טחנאי, רכז שמירת הטבע של החברה להגנת הטבע בדרום, גם הוא תושב המדרשה. טחנאי מסכים גם הוא כי באזור קיימות חלופות המאפשרות מיזמים דומים וכי מדובר בפרויקט שיפגע בטבע, מבלי להביא תועלת לתושבי המדרשה.

טחנאי מעלה טענה נוספת, שאינה קשורה בהכרח לעניין הסביבתי. "ההליך שבו אושרה התוכנית הוא הליך של פטור ממכרז - כפי שמתחייב על-פי חוק חובת המכרזים - באמצעות ועדה של מנכ"ל משרד התיירות ומנכ"ל מנהל מקרקעי ישראל", הוא מסביר, ומכנה זאת "הליך חוקי, אבל מסריח...

"הבעיה המרכזית בהליך הזה, היא שהיזם רואה בו הבטחה שלטונית ומרגע שזה מתקדם קשה לעצור. האכיפה בדיעבד פועלת תמיד לאט מדי", מדגיש טחנאי.

ראש המועצה: אני תומך, והמלון יקום

תושבים אחרים ביישוב אומרים כי הקמת היישוב היא התרסה של ממש נוכח רצון התושבים. הוא מספרים כי רק לאחרונה כינס ריפמן את תושבי המועצה והבטיח לשתף אותם בהליכי התכנון. כעת, הם אומרים, הוא עושה בדיוק את ההיפך. 

התוכנית זוכה בינתיים להתנגדות עזה לא רק מצד התושבים באזור אלא גם מכיוון ארגוני הסביבה - אם כי הם עדיין לא מתערבים בנושא באופן רשמי וגלוי. "למועצה ולמשרד התיירות לא יהיה קל ליישם את הפרויקט הזה", מתנבא טחנאי. "זהו שטח שייעוד הקרקע שלו הוא יער טבעי המיועד לשימור ויהיה כמעט בלתי אפשרי לשנות את ייעודו לייעוד תיירותי. בנוסף אני מאמין כי ההתנגדות הרחבה למיזם תביא בסופו של דבר לביטולו".

ריפמן, מצידו, אופטימי. "אני תומך במיזם הזה והוא גם יקרה", והתנגדות התושבים, לדבריו "אובססיבית ולא עניינית". הוא טוען כי במשך השנים הגן על הרכס הייחודי אך הפעם מדובר במיזם שיוקם בתוך הערוץ ולא יבלוט, והוא גם עומד בכל דרישות תוכנית המתאר הארצית. ומה באשר לטענת שיתוף התושבים - "איני רואה לנכון לשתף את התושבים בכל החלטה שנעשית במועצה", אמר.