קטן עליה

רק לפני רגע סיימנו את קריאת ההגדה על פרעה (הרע) והמיילדות העבריות (בדמויות הפֶיות הטובות), המצילות תינוקות בני יומם מגורל אכזר. אך אולי, במחשבה שנייה, פרעה בכל זאת ניצח? בעיקר בזכות התפיסה המערבית הדוגלת בצמצום ילודה? ד"ר חנה קטן, אמא למשפחה ברוכת ילדים ומומחית לפוריות, סבורה בשיחה עם ynet שהתשובה היא חיובית.

מדובר בשאלה אישית, אך בכל זאת, לצורך הדיון, כמה ילדים יש לך?

"יש לי ברוך ה' 13 ילדים, שבעה נכדים ועוד כמה בדרך".

מאיפה באה ההחלטה להקים משפחה גדולה?

"בגיל 15 עליתי לארץ מארצות הברית. משפחתי הייתה מוגדרת 'כאורתודוקסית-מודרנית', למרות זאת אמי גידלה שמונה ילדים לתפארת. משם אני מניחה הגיע אלי המודל של המשפחה הגדולה. את המסלול האקדמי התחלתי בלימודי יהדות במכללה בירושלים ומשם המשכתי ללימודי רפואה באוניברסיטה העברית. את ההתמחות בגניקולוגיה עשיתי בבית חולים שערי צדק. תת-ההתמחות שלי כיום היא פוריות".

איך באמת עושים את זה, משפחה גדולה וקריירה תובענית?

"לא הייתי ממליצה על זה. סדר העדיפויות תמיד היה ברור לי, המשפחה קודמת לקריירה. כשהילדה שלי התעניינה ברפואה המלצתי לה ללמוד סיעוד, להיות אחות. מאוד קשה להיות במקצוע תובעני כל כך כאמא. התורנויות שלא נגמרות גם בשבתות ובחגים, ימי ההולדת בגן שהחמצתי, כיום המקצוע הולך ונעשה נשי יותר ויותר, אבל כאמא זה מתסכל, וזה בהחלט יכול לבוא על חשבון המשפחה. בנוסף צריך בעל מאוד תומך כמו בעלי, שהיה מוכן למסלול חיים מאוד 'משוגע' כדי שנצליח לתמרן. בכל מקרה לא המלצתי לאף אחד מהילדים שלי ללכת ללימודי רפואה".

איך הגיבו הקולגות למשפחה הלא שגרתית?

"מבחינתם דתיים הם תמיד 'עוף מוזר'. אני זוכרת שבטקס קבלת הדוקטורט עליתי לבמה, הדיקן הושיט את ידו ואני כמובן לא הסכמתי ללחוץ את ידו של גבר; ולכן מצאתי מראש פתרון 'אלגנטי': בעלי באותו זמן היה במילואים, ולכן עליתי לבמה עם שני ילדי הקטנים כשאני מחזיקה אחד בכל יד, והדיקן נאלץ 'לוותר' על הלחיצה".

בואי נדבר קצת על סטיגמות: האם במשפחה ברוכת ילדים יש פחות תשומת לב אישית?

"ממש לא. ההיפך, קיימת תוספת תשומת לב מהאחים הגדולים שחסרה במשפחות קטנות והיא לא פחות חשובה. האחים מעניקים חברויות עמוקות ותמיכה רגשית. ילדים ממשפחות גדולות לומדים מיומנויות חברתיות חשובות של שיתוף, התחשבות בזולת וויתור".

האם דימוי האישה הוולדנית הנבערת, העניה והחולה שגוי?

"רוב המחקרים המדעיים שנעשו על נשים וולדניות סקרו אוכלוסיות קשות בהן קיימת ילודה לא מתוכננת. נשים שילדו פשוט מתוך חוסר ידע על אמצעי מניעה. אך במקביל אליהם, בשנים האחרונות קמה אוכלוסיה גדולה עם הרבה מודעות, והרבה 'תכנון משפחה' במובן של הרחבת המשפחה ולא צמצומה. היום בספרות הרפואית העדכנית ובמחקרים שנעשו בבתי החולים שערי צדק ביקור חולים ומעייני הישועה המשרתים יולדות דתיות וחרדיות רבות, נמצא שמבחינה מילדותית הוולדנות לא מהווה גורם סיכון בתנאים של טיפול רפואי מודרני".

מבחינתך, ריבוי ילודה זה משהו תמיד אופטימלי?

"במשפחות מהמגזר הדתי-לאומי, הרעיון של משפחה גדולה מגיע מתוך בחירה ומתוך מודעות. זה לא ציבור שאפשר להגיד עליו שהוא חסר השכלה, חסר יכולת כלכלית או שהוא פחות תורם למדינה ומעורב בכל תחומי החיים. אחת הדוגמאות הבולטות היא השירות הצבאי הקרבי המשמעותי.

"הקמת משפחה גדולה זהו עניין של סדר עדיפויות, ושל רצון והבנה שזו המציאות האידיאלית. לעתים אנשים מציבורים שונים מתקשים להבין איך אנשים 'נאורים', אקדמאים, בוחרים בוולדנות גבוהה מתוך רצון. גם אמא שלי שהיתה בעלת תואר שלישי קיבלה 'על הראש' מהגינקולוג שלה, שגם הוא היה יהודי דתי, על איך זה שאישה משכילה כמותה בוחרת ללדת כל כך הרבה ילדים"...

אין לוולדנות מחיר בריאותי אותו משלמת האישה?

"בדיוק להיפך. הוולדנות לכשעצמה תורמת המון לגוף האישה. יש שיעורים נמוכים יותר של סרטני הרחם, השחלה והשד בוולדניות. בנוסף עצם הוולדנות מעידה על בריאות טובה יותר של האישה, ומצביעה על חיי תא ארוכים יותר".

במרפאה שלך כרופאת פוריות את עובדת בעיקר עם מטופלות חרדיות

"יושבות אצלי בחדר ההמתנה אמהות לשמונה ילדים בוכות, שמבקשות טיפולי פוריות כדי ללדת את הילד התשיעי. אני לא קובעת לאישה כמה ילדים זה 'מספיק', אם האישה צעירה ובריאה מעוניינת להרות שוב, ויש סיכויים טובים מבחינה רפואית שהטיפול יצליח, מי אני שאמנע ממנה טיפול?.

"על פי התורה אישה לא מחויבת במצוות ההולדה, היות שאין צורך לצוות עליה על כך. אצל האישה זהו 'רצון מובנה' וצורך בסיסי, גם אם היא מנסה להדחיק את זה. הבעיה היא שאת מה שיודעת כל אישה שסיימה תיכון, שמגיל 35 ומעלה הסיכוי להיכנס להריון צונח משמעותית, את זה נשים משכילות עם תארים לא מבינות. ואז בגיל 40 מתחיל המרוץ המטורף אחרי הילד והצער והסבל גדולים. במקום מראש לתכנן הבאת ילדים בגיל צעיר יותר, גם אם זה אומר לפרוס את הלימודים לתקופה קצת יותר ממושכת".

את ישבת כחברה ב"וועדה הממשלתית לדמוגרפיה" - ועדה שהקים בן-גוריון בזמנו. מה היו המטרות שלכם אז?

"בעיקר עידוד הילודה במשפחות חילוניות. האישה הישראלית הממוצעת יולדת 2.9 ילדים,

מספר שמשמעותו שני ילדים בממוצע במשפחה חילונית. המטרה שלנו הייתה להביא את אותם משפחות להחלטה על ילד שלישי ורביעי. זו הסיבה שהמלצנו להגדיל את קצבת הביטוח הלאומי משמעותית לאותם ילדים בלבד. למשפחות השואפות לילד השמיני מתוך אידיאולוגיה זה לא ישנה, אבל לאותן משפחות קטנות מענק מוגדל עשוי לשנות את התמונה ולתת את 'הדחיפה החסרה".

"נתון מחקרי מעניין שגיליתי תוך כדי עבודה בוועדה, היא העובדה שזוגות מבוגרים נוהגים בצורה גורפת להצטער על כך שלא הביאו יותר ילדים לעולם, ללא קשר לכמות הילדים שהביאו בפועל. רק לעת זקנה, כשמרוץ החיים והקריירה מאחורינו, אנחנו מסוגלים כנראה לקלוט את החשיבות של דור ההמשך. לא אידיאולוגית או 'למען המדינה' - אלה מסיבות אנוכיות אישיות, כי ילדים זה אכן שמחה".