מה צפוי לנו בחוק ההסדרים הקרוב
צמרת האוצר שוקדת עתה על הנוסח הקרוב של חוק ההסדרים, שיבטא את התכנית הכלכלית של הממשלה. איך מתכננת הממשלה להתמודד עם הירידה התלולה בהכנסות ממיסים ועם גירעון שתפח מ-6 מיליארד ל-40 מיליארד שקלים
בעצם, חוק ההסדרים אשר נלווה לתקציב 2010-2009 מוכן ברובו, וראשי האוצר לא עושים יש מאין. הם עובדים על תשתית התקציב וחוק ההסדרים ל-2009, שאושרו בממשלה לפני כ-8 חודשים, אך לא עברו בכנסת. כמו כן עוסקים באוצר בהרחבות ובעדכונים הנדרשים מצורכי השעה ומאילוצי המשבר והשלכותיו הצפויות ל-2010. הגורם המרכזי בו יש להתחשב הוא הירידה התלולה בהכנסות ממסים והגירעון, שתפח מ-6 מיליארד ל-40 מיליארד שקלים.
ההתאמות יחייבו את הממשלה לקצץ מתקציב ההוצאות של 2009 כ-10 מיליארד שקלים ועוד סכום דומה מהוצאות 2010 (חוק התקציב שהתקבל בשבוע שעבר מאגד מסגרות נפרדות לכל שנה). בקיצוץ ההדרגתי מתכוון האוצר להתגבר על הגירעון הקיים בנוסף למאמציו להגדיל את גיוסי ההון בארץ ובחו"ל, בתקווה ששיא הגירעון כבר מאחורינו.
מחפשים את הכסף הגדול
כמה ממרכיבי הקיצוצים כבר מופיעים בחוק ההסדרים ל-2009 שעבר בממשלה. למשל, מיליארד שקלים שייחסכו בדחיית השלמתו הדרגתית של חוק חינוך חובה לגילאי 3-4 למשך 10 השנים הבאות; או בצעדים נוספים שיחסכו כסף קטן בהשוואה. דיוני האוצר מתמקדים בימים אלה בשקלול הצעדים שיחסכו כסף גדול, בעיקר בהשעיית התחייבויות תקציביות, קיצוצים בעייתיים ויצירת מקורות הכנסה בעייתיים לא פחות.
ההכרעות הן פוליטיות. דחיית יישום הסכמי השכר במגזר הציבורי בכלל ובפרט לרופאים ולמורים, והרעיון לדחות את הפטור ממס על קרנות ההשתלמות או לפחות על הפקדות המעסיקים, יוכרעו רק בשולחן המרובע בהסכמת ההסתדרות והמעסיקים. נתניהו ושטייניץ כבר הצהירו שלא יהיו הקפאות שכר חד-צדדיות, ורמזו שתיתכן דחייה ביישום הסכמי קואליציה, כמו הגדלת קצבאות הילדים והישיבות או קילוף "שכבות השומן" מתקציב הביטחון. אלה יוכרעו בשדה המוקשים של הקואליציה, בין הליכוד לחרדים ולעבודה.
צמרת האוצר חייבת להשלים את גיבוש התקציב הדו-שנתי וחוק ההסדרים בתוך פחות מחודש כדי שתספיק להילחם עליו בממשלה ובעיקר להתמודד עליו בכנסת מול אופוזיציה לוחמת. היא יכולה להסתפק בחוק הסדרים מיידי ורזה, הכולל את החקיקה הנדרשת ליישום התקציב, היא תעדיף להגיש חוק רחב הכולל גם את הרפורמות המבניות שחשיבותן רבה לייעול המשק וליציאה מהמשבר.
תשתית החוק מחולקת לפרקים המציעים רפורמות מבניות, שנועדו לייעל את המשק, ולפרקים תקציביים, הכוללים גם צעדים שיש בהם הטבות לא מבוטלות ועל כן ספק אם ייכללו בנוסח המעודכן. מקומם של צעדי החיסכון המפורטים בפרקים התקציביים בטוח יותר.
רפורמות מבניות
הרפורמות המבניות שנכללו בתשתית חוק ההסדרים ל-2009. על פי נורמות העבודה של האוצר, מקומן לא ייפקד, ככל הנראה, גם מהנוסח המעודכן והמותאם לתקציב הדו-שנתי. להלן תקציר התוכניות:
רישוי עסקים. יצירת מסלול מזורז לרישוי כמעט מיידי של עסקים קטנים ובינוניים שרמת הסיכון בהפעלתם נמוכה, בהליכי רישוי פשוטים ומהירים. זאת במטרה לעודד את הרחבת המגזר העסקי כמנוף לצמיחת המשק ובמטרה לצמצם את החיכוכים בינו לבין רשויות הרישוי.
הגברת התעסוקה. פריסה ארצית של תכנית ויסקונסין הניסיונית ("אורות לתעסוקה") לשילוב מקבלי גמלאות של הביטוח הלאומי במעגל העבודה, כמכשיר קבוע שיחליף את הוראת השעה שמגבילה את התכנית למספר ישובים ואזורים, וירחיב בהתאם גם את חוג הזכאים לפי חוק מס הכנסה שלילי.
התחרות הבנקאית. הפיכת בנק הדואר לבנק מסחרי שייתן שירותים כספיים ופיננסיים בהיקף ארצי, תוך הסרת המגבלות הקיימות על פעילותו כחברה בת, להרחבת התחרות הבין-בנקאית לתועלת הציבור ולהגברת האיתנות הפיננסית של חברת דואר ישראל.
קידום עסקים בינלאומיים. הסדרת העיסוק בישראל של עורכי דין זרים ומשרדים של עורכי דין מחו"ל בעלי רשיון לעריכת דין בארצותיהם, למרות שאינם חברי לשכת עורכי הדין בישראל, לרבות החלת דיני האתיקה והמשמעת של הלשכה עליהם. זאת במטרה לקדם את הפעילות העסקית הבינלאומית ולעודד השקעות זרות במשק הישראלי.
התחרות הסלולרית. קביעת מנגנון לפתיחת שוק הטלפונים הניידים למפעילים וירטואליים. השחקנים החדשים בשוק יעניקו שירותי טלפון מתחרים בחכירת חלקים מהתשתיות הטכנולוגיות של המפעילים הגדולים הקיימים, במטרה להוזיל את עלות השירות לצרכן.
התחרות בערוצי הטלוויזיה. הכנסת פרסומות לשידורי הטלוויזיה הרב-ערוצית (בכבלים ובלוויין) והגדלת חופש בחירת הערוצים של הצרכן במטרה לאפשר קליטה חינם של הערוצים הציבוריים והפחתת תשלומי המנוי עבור ערוצים לפי בחירתו ולא בחבילות.
עובדים זרים. השוואת תשלומי המעסיקים על העסקת עובדים פלסטיניים (והקנסות על העסקתם ללא היתר) לאלה שהם נדרשים לשלם עבור היתר ההעסקה ורשיון הישיבה בישראל של עובדים מחו"ל. זאת כדי להפוך את העסק הפלסטיניים לבלתי כדאית וליצור העדפה להעסקת עובדים ישראליים, בעיקר בענף הבניין.
איגודים תעשייתיים. הרחבת חוק אזורי התעשייה המועדפים בחוק לעידוד השקעות הון, כך שייהנו מההכנסות גם רשויות מקומיות הממוקמות סביבן שאינן שותפות פעילות באיגוד הערים התעשייתי.
עסקי בריאות. יינתן היתר לקופות החולים להחזיק בתאגידים שמספקים להן שירותים משקיים ואחרים כמכשיר להגברת היעילות והוזלת העלויות.
עסקי חברות. הרחבת סמכויות רשם החברות להטיל עיצומים (בנוסף על קנסות מנהליים) על חברה שלא דיווחה על שינויים בשמה, במטרותיה, או במעברה לחברה לתועלת הציבור. בין העיצומים אי רישום שעבודים ומשכונות שיקשה על קבלת אשראי.
חיסכון במים. הרחבת סמכויות רשות המים למניעת נזקי שטפונות בקבלת האחריות החוקית לתיכנון וביצוע מפעלי ניקוז לשם אגירת מי הגשמים והנחלים וניצולם לצורכי משק המים, לרבות באמצעות הטלות אגרות וקביעת מכסות צריכה.
הגנת הסביבה. חובת מיחזור פסולת בניין שתוטל על בעלי מחצבות פעילות לפי מכסות על חשבון חומרי החציבה, במקום לזהם את הסביבה בהשלכת רוב הפסולת ברשות הרבים. המיחזור יוגבל לגריסת פסולת הבטון והלבנים (לאחר הפרדת המתכות, העץ והזכוכית) לשימוש חוזר בסלילת כבישים ובתהליך הקמת בניינים.
ביטחון פנים. הקמת "משטרות קהילתיות" במתן סמכויות של מאבטחים לפקחי הרשויות המקומיות לרבות שימוש בכוח למעצר והסגרה למשטרה של חשודים במעשי אלימות ועבירות אחרות הפוגעות בביטחון הציבור והרכוש הפרטי. זאת על פי המלצת ועדות בין משרדיות בראשות המפכ"לים לשעבר יעקב טרנר ושלמה אהרונישקי. סעיף זה נכלל בתשתית לחוק, וזאת בניגוד לפרסומים אחרים מהשבוע כאילו מדובר ברעיונות חדשים של השרים שטייניץ ואהרונוביץ.
פרקים תקציביים
קצבאות. הביטוח הלאומי יגדיל את קצבת הזקנה לקשישים בני 70 עד 80 משיעור של 16.5% מהשכר הממוצע ל-17.3%מהשכר הממוצע במשק (תוספת של 350 מיליון שקלים), שלא יבואו על חשבון תגמולי הבטחת הכנסה. גימלת הסיעוד תחושב על בסיס השכר הממוצע במשק, במקום לפי מבחן ההכנסה. מענק האשפוז ליולדת יגדל ב-10.5% לפי הגידול בעלות השירותים.
בריאות. לדמי ביטוח הבריאות יתווסף סכום חודשי "בר-הפחתה", שלא יעלה על 90 שקלים למבוטח כולל עקרת בית (למעט ילד עד גיל 18, או אחרי גיל הפרישה, ומקבלי הבטחת הכנסה וגמלת נכות), עבור שירותי סל הבריאות. הקופות יוכלו להפחית את התשלום כמנוף לתחרות. מבוטחים יוכלו להחליף קופה פעמיים בשנה במקום פעם אחת.
רשויות מקומיות. ביטול המימון הממשלתי לרשויות המקומיות – כ-30 מיליון שקלים בשנה – לכיסוי הפסד ההכנסות ממתן ההנחות לאזרחים ותיקים בתשלומי הארנונה על דירות מגוריהם.
ארנונה. העברת הגביה של תשלומי הארנונה המוטלים על נכסי מדינה (משרדי ממשלה, וחברות ממשלתיות) מהרשויות המקומיות שהנכסים נמצאים בתחום שיפוטן, לקרן מרכזית שתוקם ותחלק את הכנסותיה בין כל הרשויות בהתאם למצבן הכלכלי ולפי כללים שנקבעו בחוק.
פריפריה. ביטול חוק ערי ואזורי פיתוח המחייב את הממשלה לתת מענקים והטבות מס לרשויות ולתושבים באזורי העדיפות הלאומית, לרבות שירותי חינוך ורווחה במימון מלא. החוק משנת 1988 עמד להיכנס לתוקף ב-2009 לאחר דחיות חוזרות של הפעלתו במטרה לחסוך את עלות ההטבות שנאמדת במאות מיליוני שקלים בשנה. חלק מההטבות ניתן היום בהסדרים נקודתיים.
משפט. גביית תשלום מעורכי-דין ואחרים המבקשים לקבל מהמשטרה תמלילים או תרגומים מודפסים של חקירות חשודים, כדי לחסוך את מימון החוק המחייב תיעוד של חקירות שנאמד ב-250 מיליון שקלים.
אגרות. אגרת הנסיעה בכבישי מנהרות הכרמל, לאחר הנסיעה, באמצעות זכיין שיפעיל מנגנונים מתקדמים במתכונת הנהוגה בכביש חוצה ישראל.
תחבורה ציבורית. מפעילי התחבורה הציבורית יוסמכו להטיל קנסות – עד 180 שקלים – על נוסעים שיתחמקו בדרך כלשהי מתשלום דמי הנסיעה.
במגירות האוצר שמורות הצעות נוספות שנדונו ונפלו בשנים קודמות, לביטול הטבות מס כמו הפטור ממע"מ באזור אילת או הפטור ממכס ומס קניה על רכישות בדיוטי-פרי עד 200 דולר. יתכן שגם הפעם ישלפו משם כמה מעשרות הפטורים ממס, שכבר עתה גורמים להפסד הכנסות כולל של כ-35 מיליארד שקלים בשנה, והאוצר טרם יזם בכנסת דיון יסודי על נחיצותם.
הרכבת התקציב היא סיפור אחר ומסובך שמקומו יבוא. מבנה והרכב חוק ההסדרים תלוי במסגרת הזמן שתעמוד לרשות האוצר להעברתו עם התקציב. אם אצה לו הדרך, הוא יכול להגיש את תכנית הרפורמות בנפרד, לאחר שיצלח את שדה המוקשים של התקציב הדו-שנתי. בניגוד לחוק התקציב – מסגרת הזמן החוקית לא חלה על חוק ההסדרים והאוצר יכול להגישו לאישור הכנסת בזמנו החופשי ובנסיבות פוליטיות פחות מלחיצות.
